תפסיקו עם הסגולות, תתחילו להשקיע / מנחם זילגבוים

סגולות זה מצרך מבוקש להמונים, בדיוק אותם המונים שממלאים טפסי טוטו ולוטו, אנשים שאוכלים קליפות שומים מעורבים בגרגרי חרדל ומשתדלים שלא לשבת בקצה שולחן בתקווה ששערי אורה, ברכה ועושר ייפתחו בפניהם לפתע פתאום מבלי להתאמץ יתר על המידה. אינני חלילה מזלזל בסגולות, אבל עצוב לראות אנשים שלא מוכנים להשקיע

מנחם זיגלבוים | כיכר השבת |

זה קרה שוב לפני ימים אחדים. הבשורה הגדולה הגיעה אלי בתזמון מרגש ממקומות רבים, שרשורי מיילים, סמסים (תודה לחברים שהוזילו מכספם כדי להאשיר את חיי) ואפילו דרך המכשיר המיושן שנקרא טלפון. וזו הייתה הבשורה ("כיכר השבת", ציטוט): "אל תפספסו את הרגעים הנדירים: כמדי שנה, יש לנו את הזכות ל-9 דקות בלבד ששערי שמים פתוחים עבורנו. בידינו לבקש את כל מה שליבנו חפץ, התפילה מגיעה עד כסא הכבוד: בריאות, פרנסה. זיווג וכולי - כל אחד ובקשתו הפרטית."

סגולות זה מצרך מבוקש להמונים, בדיוק אותם המונים שממלאים טפסי טוטו ולוטו, אנשים שאוכלים קליפות שומים מעורבים בגרגרי חרדל ומשתדלים שלא לשבת בקצה שולחן בתקווה ששערי אורה, ברכה ועושר ייפתחו בפניהם לפתע פתאום מבלי להתאמץ יתר על המידה. אינני חלילה מזלזל בסגולות, אבל עצוב לראות אנשים שלא מוכנים להשקיע, סולדים מהתאמצות ובזים לעמֵלים; הם הראשונים לבצע את סגולת הפרנסה, לשאת תפילה ביום פלוני (אחרי חצות היום!) לילדים יראי שמים, ולתרום ח"י ולקבל בתמורתם את כל הישועות הנפלאות במחיר באזאר.

בתופעת קיצורי הדרך אני נפגש לא מעט בחיי היום יום. אנשים מתקשרים ומבקשים לברר על אימון אישי. כבר בשיחה הראשונה הם מבקשים לדעת "תוך כמה זמן זה ייגמר". בדיוק כמו הפיתוי הגדול במודעות דיאטת הפלא "תוך חודשיים השלתי פעמיים ח"י קילו". אין דיאטה שאינה מגיעה מתוך מאמץ, התרכזות, תשומת לב ובנייה פירמידת מזון אישית. תינוק ירושלמי קטן וחכם כבר אמר זאת לפני אלפי שנים לרבי יהושע בן חנניה שהגיע לפרשת דרכים ושאל אותו באיזו דרך יכול להגיע לעיר? הראה לו התינוק שתי דרכים ואמר לו: זו דרך ארוכה וקצרה, והשניה הינה קצרה וארוכה. רבי יהושע בחר בדרך הקצרה והארוכה. באמצע הדרך התברר לו שאכן מבחינת מרחק דרך זו הינה קצרה, אבל היא מלאה מכשולים, וכמעט בלתי ניתנת למעבר. הדרך הארוכה והקצרה לעומת זאת, נראית תחילה מסובכת, מפותלת ומורכבת יותר, אבל היא התבררה כדרך בטוחה המובילה אל המטרה. (על-פי ערובין נג, ב).

עד כה לא מצאתי קיצורי דרך בתורה וביהדות. לא בתורת החסידות, לא בשיטת המוסר, לא בעולם המחשבה, ואפילו בתורת הקבלה טרם המציאו את המתכון המנצח. אין דבר כזה. אני כן יודע שבכל השיטות ביהדות משבחים את העמל, המאמץ, את קניין הנפש, את היזע והדמעות שמגיעות מעומק הלב.

דור ה-Delete

כדי להגיע להישגים, צריך להשקיע. השקעה כמו כל השקעה, התשואה לא תמיד מגיעה בהתחלה. זה עניין של זמן, לפעמים כמה שנים. הדור התחרותי של היום מתאפיין בקוצר רוח ובחוסר סבלנות. דור הזה הוא דור הEnter- וה-Delete. אנשים רוצים הכל, כאן ועכשיו. בעצם, אתמול. אין סבלנות. אנחנו רגילים ללחוץ על הEnter- והפקודה מתבצעת מיד. לא מרוצים? אין בעיה, Delete ימחוק את כל מה שאינכם רוצים בפחות משניה. רצונות וסיפוקים כאן ומיד.

ממה נובע חוסר סבלנות זה?

אחת הסיבות העומדות בשורש הדברים, הוא ראייה צרה של המציאות. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים היום, מבררים מה נדרש מאתנו למחר. מקסימום מביטים עד לתחילת החודש הבא, לוודא שהמשכורת תכנס בזמן לחשבון הבנק. לא מעבר לכך.

אף אחד מאתנו לא אוהב את ההגדרה של איש "צר אופקים", אבל זו בדיוק המציאות שבה אנו חיים; הכול כאן ועכשיו מול העיניים. בניגוד לבהמה שרואה רק את האוכל המונח לפניה כדי קיומה העכשווי, הרי שהאדם ניחן ביכולת להסתכל בפרספקטיבה של שנים ולהרחיב אופקים (תרתי משמע). אפשרות זו מרימה אותנו מעל הרגע הנוכחי אל מקום גבוה יותר דרכו מתאפשר לנו ללמוד מן העבר, להביט בעתיד ולהנהיג את ההווה בהתאם לחזון והשאיפות.

אין דרך קצרה להיות עשיר, אלא אם כן עובדים קשה, לפחות בשביל המיליונים הראשונים. אין דרך קצרה לגדל ילדים יראי שמים, אלא השקעה בחינוך ודוגמה אישית בלתי פוסקת. אין דרך קצרה להשיג עבודה הולמת, אלא דרך התאמצות והשתדלות שאינם נפסקים עד לרגע בו מושגת המטרה, והדוגמאות הן בכל תחום בחיים.

דרך ארוכה וקצרה

ספר 'התניא' שהתקבל בכל תפוצות ישראל כספר יסוד ואותו מסיימים השבוע אלפים רבים (ולא רק חסידי חב"ד) הוא ספר העוסק בנפשות, נפשו של כל יהודי, "ספר של בינונים". בעל התניא מנתח את הנפש לעומקה, יורד לשורשי המקומות מהם אנחנו פועלים ומונעים ומציע דרכים להתמודדות ולפתרונות בשלל מצבים. כבר בתחילתו 'מעדכן' המחבר בעל התניא: "לבאר היטב אך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזרת השם יתברך".

אנשים חווים לא מעט דילמות בחייהם, מתחבטים ומתלבטים בשלל שאלות ותהיות גורליות, הן בחיי הנפש, הן בחיי הרוח, הן בחיי הבית, הזוגיות, המשפחה העבודה, הפרנסה, הבריאות ועוד. בסופו של דבר הפתרונות נמצאים פנימה, בתוך כל אחד ואחת מאתנו. "איך הוא קרוב מאוד" מבטיח בעל התניא. בלי סגולות, בלי טריקים ובלי ברקים משמים שיכניסו לנו הכול אל תוך המוח והכיס. הכול כבר נמצא בתוכנו. איך נדע להגיע למקום הזה? יש דרך, היא אמנם ארוכה, אבל היא תביא אותנו אל שורש המקומות שלנו, אל ה'שאלטר' הראשי. כשנגיע למקום הנכון, נוכל להרים את המתג ולהאיר את כל מחשכי הנפש, הלבטים והקשיים שבתוכנו. או אז, החיים יהיו יותר קלים בכל תחום.

אם נחזור לפתיחת הידיעה המרעישה על הסגולה, אני בהחלט מתחבר ומסכים עם המילים הראשונות: "אל תפספסו את הרגעים הנדירים". חיינו מלאים ברגעים נדירים בעלי פוטנציאל שנעלמים לבלי שוב. פשוט נצלו אותם.

משימות ואתגרים לימים אלה:

1. תנו לעצמכם ציון עד כמה אתם בעלי התמדה בביצוע. תוכלו לשאול גם את הסובבים אתכם.

2. היו כנים עם עצמכם: כמה אתם ממהרים לאמץ סגולות המתפרסמות מדי פעם. אם התשובה היא חיובית, נסו להסביר לעצמכם בכנות, מדוע?

3. עיבדו על אורך הרוח שלכם, הסבלנות ונסו להאריך את סף הסיבולת שלכם כלפי אנשים ומעשים שאינם לרוחכם. נכשלתם? נסו שוב עד שתוכלו לתת לעצמכם ציון כלבבכם.

4. בחרו לעצמכם פרויקט אישי, אפילו צנוע, שבו אתם צריכים להתמיד עד לקבלת תוצאות אפקטיביות. אם הצלחתם – דעו להעריך זאת.

מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי, סופר ומרצה בקריה האקדמית בקריית אונו. eimunmz@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר