אאא

קהל אלפים, בהשתתפות אדמו"רים ורבנים, ראשי ישיבות ודיינים ואנשי מעשה, ליוו בצהריים בירושלים למנוחתו כבוד את הגה"ח הרב נפתלי רוזנפלד זצ"ל, מנהל ומייסד מוסדות המפורסמים "בית לפליטות" "קרית בנות" ו"בית החלמה ליולדות".

נולד בקליינוורדיין שבהונגריה ביום ח' תשרי תרע"ה לאביו הרה"ח רבי בנימין ז"ל הי"ד, שהיה מחשובי ונכבדי העיר, באותם ימי עניות ודחקות בראות ר' נפתלי את דוחק הפרנסה של אביו, נטל על שכמו את נישואי צאצאי אביו, וכבר אז התבלט בעסקנותו המסורה רבת החסד והמעשים.

בצעירותו למד בישיבת הרב מסערנטש זי"ע, כאשר הצליח בחיל תורתו עלה ונתעלה בישבת הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוקלל"ה, אשר קירבו חיבבו מאוד והראה לו אותות חיבה בכל עת, כאשר זכה להיות משמשו בקודש בעת התפילה.

לימים נבחן אצל דייני ורבני מונקאטש על יורה דעה, כאשר הגאון רבי דוד שליסל זי"ע בחנו על כל סעיף וסעיף, ואח"כ קיבל כתב הורמנא "יורה יורה", התקרבותו ודבקותו בגדולי וצדיקי הדור אפיינה את כל אישיותו, כאשר נשדד ממקום למקום לחזות בזיוו פניהם של גדולי עולם, כאשר עד יומו האחרון התרפק על ימים אלו והזכיר בסילודין את מה שראו עיניו.

זכה להיות במחיצתם של הגה"ק אב"ד ווידקא זי"ע, הגה"ק ר' אברהמלע בנו של הגה"ק ר' ישעי מקרעסטיר זי"ע, מרן הרה"ק אהבת ישראל מויזניץ זי"ע שזכה לשהות שבועיים במחיצתו יחד עם מורו ורבו בעל השומר אמונים זי"ע.

נער פלא

ידוע היה בנעימת קולו הערב והמתוק, כאשר כיבד את ה' מגרונו בכל עת והזדמנות, והיה נוהג לבוא להשתתף בסעודת "מלווה דמלכא" אצל הרה"ק ר' שלום אליעזר מראצפערט זי"ע הי"ד בנו של הרה"ק מצאנז, אשר חיבב את קולו הערב וייחס לו חשיבות רב.

כמו"כ כאשר בא הגה"ק בעל עצי חיים מסיגעט זי"ע לשבות על שב"ק בקליינווערדיין, הכינו מקהלה וניגונים לכבודו, והילד נפתלי זכה להיות המשורר המרכזי, ואותם שירים הביא עמו לימים, ושר אותו עד שנותיו האחרונות ועד היום מושרים ניגונים אלו בחצרות "סטאמאר".

השבת ההיא היתה שנתו האחרונה של מרן העצי חיים עלי אדמות, כאשר באמצע התפילה יצא לצרכיו ושם השיב את נשמתו בפתע פתאום, והילד נפתלי הסיר את מנעלי העצי חיים מעל רגליו והביאו לחברא קדישא.

זכה להיות במחיצת הרה"ק הלבושי מרדכי ממאדע זי"ע, אשר ידוע שהיה אצלו גילוי אליהו, ופעם בעידן חדוותא והתרגשות שאל ר"נ את הלבוש מרדכי "מתי ראה רבינו את אליהו בפעם האחרונה" וענהו הרה"ק "איהם יעצט" (עכשיו ראיתיו).

בהגיעו לפרקו נשא אשה ואף זכה לשלושה ילדים.

היה מגדולי ומכובדי תלמידיו המובהקים של מרן הגה"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל השומרי אמונים ואף הצטרף לחבורתו הק' בבערגסאז.

לימים נמתנה ע"י נכבדי ורבני העיר לשמש כרב ודיין דק"ק בעקעטש טשאבא, ושו"ב, ורבות מסופר על אותם ימים שעסק יום וליל למען קהילתו בהעמדת הדת על תילו והנהגת הקהילה ביד רמה.

כאשר פרס הימים האפלים ימי מלחמת אירופה על שמי הונגריה, והנאצים ימ"ש פרסו על העיירה עיר מולדתו בליל שב"ק, פרצו לביתו ושדדו ממנו לעיניו את אשתו ושלושת ילדים הי"ד שנטבחו באותן שעות יחד עם הוריו ורבים מבני קהילתו ברצח נורא ואיום במרכז העיר, ואותו לקחו לעבודות במחנות העבודה הארורות.

ההצלה מהתופת

על ימי המלחמה מיעט בדיבור רק בליל הסדר סיפר על גודל חסדו ורחמיו של הקב"ה עליו שניצל מחיות הטרף וזכה לחונן את עפר ארצנו הקדושה ולהקים את משפחתו מחדש, אך העובדות ידועות מגודל מסירות נפשו על כל קוצו של יו"ד מכל התורה כולה ששמר במסי"נ עילאית חרף מכות אכזריות שקיבל מהם, וסיפר עד ראיה איך שראוהו פעם אחרי שעמד בקור עז על המשמר כל לילה, וידו היתה כגוש קרח, והניח עליו את תפיליו באשמורת הבוקר, והנאצי שראה זאת צרח "איך אתה מתבייש להניח תפילין במצבך זה", אך הניחו לנפשו והיה זה לנס.

בניסי ניסים ניצל מהתופת הנורא, ואז בימים הראשונים אחרי השיחרור נשא בשנית את זוגתו החשובה תבחלט"א, בת הרה"ח רבי משה יונה שלעזינגער זצ"ל הי"ד אף הוא רב ושו"ב בהונגריה.

בימים דאז הם עלו לארץ יחד עם העלייה המאסיבית של פליטי השואה האיומה, וקבעו מושבם בעיה"ק ירושלים שם דבק ברבו האדמו"ר הגה"ק מתולדות אהרן זצוק"ל ממשיכו של מרן בעל השו"א זי"ע וידיו רב לו בבניית וכינון קהילת תולדות אהרן כאשר היה מראשיה ברוח ובמעש ואף היה ממנהליה בימי כינונה ובנינה הראשונים.

בתקופתו הראשונה בארה"ק המשיך במלאכת השו"ב כאשר רבים מבני ירושלים ובראשם רבני וצדיקי הדור נהנו משחיטתו, ובערב יו"כ היה הוא השו"ב שהלך אצל אדמו"רי ורבני ירושלים וכן אצל מרן הגה"ק מהר"א מבעלז זי"ע לקיים את מנהג הכפרות באשמורת.

ואז באותם ימים פתח רבו האדמו"ר מתו"א זי"ע את דלתי ביתו למען בנות פליטות ויתומות פליטי החרב, ולאחר שלא יכל לעמוד בעומס הרב ובכלכלתו, ואף הזדקק בניהול וסידור מוסד מתאים לבנות ישראל, העביר את ענין ההצלה לידי תלמידו הנאמן הרב נפתלי..

ר"נ נכנס לעובי הקורה והחל לפעול את פעולות ההצלה, כאשר לנגד עיניו ראה מטרה אחת ויחידה, "נקמה בנאצים הארורים", למרות כל הצרות וכוס התעלה ששתה אחר איבוד משפחתו וילדיו, התגייס כולו למטרה נעלה זו, והחל בסידור מקומות לינה ושכירות דירות בירושלים לאיכלוסן של הבנות הללו.

לא פעם הסתכן עצמו להציל בנות ישראל מאבדון כאשר שליחי הסוכנות רצו להרוס את כל זיק של יהדות מבנות אלו ולהעבירן לקיבוצים שם יאבדו אתה כל דתם רח"ל.

עם הימים כאשר נדד הרבה למרחקים לטובת המוסד והיעדרותו מביתו הקשה מאוד על רעייתו תחי' שטענה על הקושי הרב אחרי שאין לה כאן שום מכר משפחה שכולם נרצחו בשואה וכי לא מסוגלת לגדל את ביתה לבד, ואז הביאו את ההכרעה לפני הגה"ק מבעלז זי"ע, ששמע היטב את הצדדים, ואז נענה לרעייתו תחי' "ער זאל פארן, און דיר וועט דער אייבשטער העלפן מיטן מגדל זיין גוטע לעכטיגע קינדער", ואכן נתקיימה בו ברכתו של אותו צדיק כאשר על אף שרוב ימיו ושנותיו נדד למרחקים נעדר מביתו זכה לראות דור ישרים כולם יראים ושלמים ההולכים בדרך ה'.

בשנת תש"ט הקים את מוסד "בית לפליטות" עם שותפיו החשובים יבחלט"א הרב שלמה פפנהיים והרב שמואל יצחק שטערן שליט"א.

לאחר זמן התחילו העלויות מארצות בוכארה ורוסיה, והבנות העולות התדפקו על שערי "בית לפליטות", חפץ ר"נ בכל ליבו להכניסן, אך היות והמוסד היה ברוח ובמורשה אשכנזית, הלך ר"נ להתייעץ עם הגה"ק מסאטמאר זי"ע לשמוע דעת קדשו בכדי להקים בית עבורן, ואכן אמר לו ש"אין מנוס וחייבים להעמיד להן בית כמתכונת הקיים ובמורשה הספרדית וחלילה מלהפקירן, אתה תקפוץ והשי"ת לא יטוש אותך".

בקום ועשה שכרו דירות ארעי ור"נ ושותפיו החלו בפעילות נמרצת לחיפוש שטח מתאים למיקום בנין רב מימדים, ובשנת תשל"ב הקימו את "קרית בנות" המפורסם בשכונת מטסדורף, ולאחר זמן אף בנו שם בית ספר חינוכי לבנות המוסד.

רוב ימיו שהה בארצות הגולה למען משאת ליבו ונפשו בניינים אלו, וכל דאגתו היתה מוסדותיו הקדושים שייסד לתפארת, והוא בעצמו היה דורש בשלום החניכות ודואג לכל צרכיהן שלא יחסר להן המזג, ורבות מסופר בפי החניכות לשעבר שהקימו את ביתן ב"ה על הימים האלו עם ה"אבא רבי נפתלי".

אימפריית מוסדות

בשנת תשל"ה הקים עם שותפיו את "בית החלמה ליולדות" בשכונת בית וגן, למען חניכות מוסדותיו, וכשנשות ירושלים התדפקו על דלתותיה והמקום היה צר מהכיל הקימו בשנת תשמ"ז את האימפריה הגדולה והמפורסמת "בית החלמה" בטלזסטון.

מוסדות אלו פרי כפיו ומשאת נפשו המתנוססים לתפארה בעיה"ק ירושלים הם כיום מוסדות הנמנים בפנינת הכתר של מוסדות התורה, ואלפי בתים נאמנים בישראל הוקמו על ידן, כל אלו ייזקפו לזכותו של מייסדם ומחוללם הגדול המנוח הצדיק רבי נפתלי זי"ע, וכל שנותיו עלי אדמות רחב ליבו בראותו בפריחתם ושיגשוגם, כאשר בכל החתונות של החניכות לקח חלק גדול בהוצאות החו"כ, ואף היה לשושבינין בחופה, ובכל שמחה של חניכה בו השתתף היו דמעות של התרגשות ושמחה זולגות מעיניו כאשר אינו פוסק מלהודות להשי"ת על חסדו עימו שיזכה אותו להגיע עד הלום.

עד שנותיו האחרונות ממש בגיל מופלג היה נוסע במסירות נפש עד בני ברק וכדו' לשמחות של חניכותיו, כאשר כל כלה שנכנסה למשרדו בבית לפליטות עם הזמנה זכתה לשפע ברכות מעומק ליבו הטהור, ואף התעניין לפרטי הפרטים בהכנות לחתונה, ופעם בהזדמנות אמר לנכדו שהוא משתדל לשמור על הזמנות אלו שיהיו לו לעד לעולם העליון.

גדולי ישראל ורבני ומנהיגי הדור ראו בו כאיש אמונם, בתוכם מרן הגאב"ד המנחת יצחק זי"ע מינהו לחבר ההנהלה בוועד הפועל של העדה החרדית, כמו"כ מינהו כ"ק מרן הגה"ק מסאטמאר זי"ע לחבר בוועד הנאמנים של "קרן הצלה", מקורב היה במיוחד אצל מרן החזו"א זי"ע, הרב מבריסק זי"ע, כ"ק הגה"ק מסקווירא זי"ע ועוד, כאשר בכל הזדמנות הראו לו חיבה ואף השתתפו בשמחותיו.

שימש מעל ליובל שנים כש"ץ ובעל תפילה בחגים וימים הנוראים בביהמ"ד "תולדות אהרן", ובקולו הערב הלהיב את הלבבות, ושפך ליבו דמעות בכל פיוט ופיוט, ובפרט בתפילת אבינו מלכנו, שם געה בבכי עד אפיסת הכוחות וזעק במר ליבו על גאולתן של ישראל כאשר בתפילה "עשה למען באי באש ובמים וכו'" נשנק מרוב בכיה כאשר חש על בשרו את הנאמר בפיוט.

למרות כל עסקנותו למען הכלל היה מקדיש עיתים ושעות לתורה, ובכל יום היתה לו שיעורים קבועים בגמ' ובהלכה ובמוסר, ואף היה מגדולי המשפיעים בביהמ"ד תולדות אהרן בדרשותיו הנלהבות בעבודת התפילה ולימוד התורה והתדבקות בצדיקי הדור.

היה מלא אמונה ובטחון על כל צעד ושעל בכל הליכותיו עם הכלל והפרט, שמחת החיים אפיינה את כל אישיותו, כאשר הקרין שמחה וחיות על כל סובביו עד יומו האחרון.

בארבע שנים האחרונים נחלש אך הקפיד על תפילה בציבור והגיעו תמידין כסדרן לביהמ"ד לתפילות, וכן בשולה"ט של כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א אליו היה מקושר בכל ליבו ונפשו עד יומו האחרון [ובמעמד ההכתרה בחודש טבת תשנ"ז הקריא בפני הקהל את כתב ההכתרה].

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפני חודשיים קיבל התקף לב ומאז נחלש מאוד, ועל אף חולשתו הגיעו לביהמ"ד לתפילות ואף השתתף בנישואי ניניו, כמו"כ הגיע להשתתף בחנוכת הבית באולם האוכל החדש בבית לפליטות.

בשבועות האחרונות חושלתו גברה עליו, בליל שב"ק בא קיבל דלקת ריאות חריפה שסיבכה את כל המערכות בגופו והובהל לביה"ח, שם איבד את הכרתו וביום שלישי באשמורת הבוקר נדם ליבו של נפתלי אילה שלוחה, ונגדעו 97 שנות פעילות נמרצת למאן כבוד שמים ולהאהיב שם שמים על הבריות.

אלפי חניכות מוסדותיו התאספו מארבע קצווי הארץ לבכות ולקונן על אביהם מאמצם שהרעיף עליהם טללי תחיה, ובצאת ההלוויה ממוסדות הקודש "בית לפליטות" נראו אלפים הגעים בבכיה וקשה עליהם פרידתם מאביהם מטיבם ברוחניות ובגשמיות.

בראשות ההלוויה הענקית נראו גדולי ומאורי הדור מכל החיוגים והעדות של היהדות החרדית שבאו לחלוק כבוד האחרון עלי אדמות לאחד מעמודי התווך של הצלת דור פליטי השואה ומקימי בנינה של תורה אחרי החורבן הנורא. הניח דורות ישרים ומבורכים, בנין וחתנין רבנן, נכדים ונינים ודור חמישי בני נינים, כולם זרע ברך ד'.