אאא

הרב מרדכי גל, הרב ישראל-ברוך בוטמן, הרב אהרן מוסקוביץ, הרב יעקב שמולביץ, הרבנית ראשי מינקוביץ'. כולם זצ"ל, כולם נפטרו בחודש האחרון (שניים לאחר שסבלו תקופה ממושכת מ'המחלה' הארורה), כולם נושאים בתואר 'שלוחי חב"ד', כולם השאירו אחריהם אלפים בתחושת אבל כבד, יתמות, ובלבול גדול. לא בטוח שהשמות האלה אומרים לכולכם משהו, אבל הדמויות שמאחורי השמות, פעלו במשך עשרות שנים להפצת יהדות בקנה מידה עצום בציבור הרחב, כל אחד בגישתו הייחודית. הם לא הכירו במושג "חילוני" (בדיוק כפי שהורה המשלח שלאורו פעלו – כ"ק הרבי מליובאוויטש), הם ראו בכל יהודי יהלום, וזה היה סוד הצלחתם בחיבור בין קצוות העם.

בטור קצר זה, ננסה לספר על קצה המזלג על הדמויות הללו שפועלם הגדול ייצרב לעוד שנים ארוכות במקום שליחותם, ולא רק.

הרב יעקב שמולביץ

נדמה שגם בני משפחתו הקרובה ביותר של הרב יעקב שמולביץ ע"ה שנפטר לפני כחודש וחצי מאותה מחלה, נדהמו לגלות לאחר פטירתו שובל אדיר של אנשים עליהם השפיע השליח המסור. לא היה תושב בעיר שלא הכיר אותו. "הרב שמולביץ היה בית שאן ובית שאן הייתה הרב שמולביץ", סיפרו התושבים בעצב. 

 (צילום)
הרב יעקב שמולביץ זצ"ל 
הגדלה

יש דרכים רבות להמחיש את הערצתו על-ידי התושבים – גדול כקטן, מכל החוגים והעדות. ללא גוזמאות. הציטוטים הבאים ימחישו זאת היטב.

כך סיפר ראש-העיר רפאל בן-שטרית בראיון לשבועון "כפר חב"ד": "ימים ספורים לפני פטירתו, קצת יותר משבוע, הופיע הרב שמולביץ בלשכתי בעירייה. הוא היה נראה מאוד חלש. ידעתי כמובן שהוא אינו בקו הבריאות, אולם הפעם פניו לא היו כתמול שלשום. בקול חלש, ביקש ממני הרב שמולביץ: 'תשמור על חב"ד בעיר, תסייע בפתיחת גן-ילדים של חב"ד, תתגייס'.
"הסתכלתי עליו ואמר לו: 'רבי יעקב, אני שליח חב"ד בעיר, יחד איתך. אדאג שחב"ד את הביטוי ואת הכבוד הראוי לה. עשית פה דברים גדולים בעיר'. הרב הקשיב ואושר התפשט על פניו. איחלתי לו הרבה בריאות ולא שכחתי כמובן להודות לו על הברכה שנתן לי לפני הבחירות. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. היה זה מפגש מאוד מרגש, מפגש שלא אשכח".
עוד סיפר ראש-העיר: "בלי שום ספק, הרב שמולביץ המנוח היה חלק מהנוף המקומי שלנו, השתלב בצורה בלתי-רגילה בעיר, אנשים מאוד אהבו אותו, בית שאן מזוהה איתו. הוא הצליח להשתלב עם מנהגי המקום וליצור חיבור עם כולם. איש חסד, חסיד גדול שכולו אהבת ישראל, אהב כל אדם באשר הוא. זמן קצר אחרי שהגיע לעיר, התאהב בתושביה, וזה היה הדדי, כי התושבים אהבו אותו באותה מידה. במסגרת שלל תפקידיו, שימש כרב של בתי-הספר היסודיים, אין ילד בעיר שלא מכיר אותו".

"לרב הייתה אישיות מיוחדת במינה, אישיות מקרינה פנים, שמקבלת כל אדם, מחבקת. אהבת ישראל הייתה אצלו ממש בנשמה. הוא תמיד האיר פנים לסביבה. בכל פעם שנפגשתי איתו, היה משמיע בפניי סיפורים מהמדרש, סיפורים מאדמו"רי חב"ד, מילתא דבדיחותא – ותמיד היה מסיים במסר לחיים. לא סתם הפך הרב שמולביץ לדמות בקונצנזוס, הוא לא נכנס לשום חילוקי דעות, לשום ריב, ברח ממחלוקות כל חייו".

"אבד חסיד מן הארץ, הוא הותיר אחריו חלל מאוד גדול, החיסרון שלו מורגש. העיר כולה השתתפה באבל הכבד לאחר פטירתו. נזכור את הרב שמולביץ כאיש חסד, כאיש תורה וכאיש שהנחיל ולימד אותנו אהבת ישראל מהי, נתמוך בהם גם בהמשך, כמה שרק אפשר".

הרב בנימין סופר, ראש-ישיבה ומנהל סניף 'בני עקיבא' בבית שאן, סיפר: "רבי יעקב, אהובנו ויקירנו, הפעם הראשונה שפגשתי את הרב שמולביץ, הייתה גם הפעם הראשונה שפגשתי בשליח חב"ד. ראיתי מולי שליח במלוא מובן המילה. מבחינתי זה הדגם לשליח של הרבי".

"מצד אחד, הוא היה קודם כל בן-אדם וחבר אמיתי, כולו מלא אהבת ישראל, כולו מאיר פנים. כל יהודי מרגיש במחיצתו קשור ומחובר, בקיצור: קודם כל אדם. מצד שני, או במקביל לזה, הוא היה תלמיד-חכם אמיתי, שורשו עמוק בחסידות, סגנון שווה לכל נפש. מי שמקשיב לדבריו, יכול לשמוע סיפורים יפים, אבל מי שמקשיב לעומק דבריו, יודע שבכל סיפור וסיפור יש עומק מאוד גדול, והכל בפשטות ובחן, בהומור מיוחד במינו, הומור ששומר על הנעימות והריכוז".

"לרבי יעקב היה אומץ מיוחד במינו, לא פחד מכלום. תמיד היה אומר לי: 'מה שצריך לעשות - זה מה שאני עושה, לא אכפת לי מה שיגידו עליי'. היה לו אומץ ומסירות מדהימה. שליחות לא הייתה אצלו עבודה, או פרויקט - זה פשוט היה הוא, הוא היה שליח, הוא היה שליחות. בגלל שכל-כך אהב אנשים, יכול היה להעביר ביקורת שמתקבלת על כל אחד. הרגשת שהוא אוהב אותך".

הרב שמעון ביטון, משמש בתשע שנים האחרונות כראש בית-מדרש 'דרכי אליהו' ומנהל כולל בבית שאן. "אחד הדברים שתמיד ראיתי בו", סיפר, "זה מאור הפנים המיוחד שהקרין על כל הסביבה. הוא קיבל כל אדם באשר הוא אדם. לפני שהתחיל לדבר עם מישהו, היה מתעניין מה יש לו ומה אין לו. הייתה לו הארת פנים מאוד-מאוד גדולה שהיה פשוט תענוג להיפגש איתה. הוא היה בכל מקום, אם זה בבתי אבלים, או להבדיל בשמחות של תושבים. דורש, מחזק את האנשים, את המשפחות".

כמעט לכל תושב יש מה לספר על 'רבי יעקב', כפי שהכול מכנים אותו. "במוצאי-שבת אחרי פטירתו", סיפר ל'שיחת השבוע' רב העיר, ייבדל לחיים טובים, הרב יוסף-יצחק לסרי, "ניגש אליי אחד התושבים וסיפר כי שני ילדיו הקטנים אמרו לו בעצב: 'אבא, רבי יעקב לא יבוא עוד לגן; הוא עלה לשמים'.

"הסיפור הזה יכול להמחיש את ההיכרות של ילדי העיר עם רבי יעקב. לצד כל פעילותו הענפה היה טורח ובא אל גני-הילדים. אין ילד בעיר שלא הכיר אותו. דמותו הייתה מיוחדת, קשורה לכל תושב בעיר. כולם מצאו אצלו אוזן קשבת, בכל דבר ובכל עניין".

הרב ישראל בוטמן

במוצאי-שבת הוכתה חב"ד באבל וזעזוע עם פטירתו של שליח חב"ד בנהריה ומנהל רשת החינוך של חב"ד ברחבי הארץ, המכונה 'רשת אוהלי יוסף-יצחק'. לאוהל האבלים שהקימה העירייה למשפחה האבלה, נהרו אלפים, מנהריה ומחוצה לה. דמותו הכבירה של הרב בוטמן נחשפה לנגד עיניהם של בני המשפחה, ובראשם האב – יבדלחט"א הרב שלום-בער בוטמן.

 (צילום)
הרב ישראל בוטמן זצ"ל (צילום: מאיר דהן)
הגדלה

למעלה משלושים שנה התגורר הרב בוטמן בנהריה, עם בני משפחתו. הוא יכול היה לגור בכפר-חב"ד, בקהילת חב"ד בלוד, או בקריית מלאכי. הוא בחר ללכת ל"ארץ זרה", ולהקים מבצר של תורה וחסד. והוא הצליח בגדול.

"כאשר אדם מאבד אבידה כמה שהצער הוא גדול", ספד לו בצער רב יבדלחט"א המקובל רבי דוד אבוחצירא, "אם יש תחליף לאבידה הוא יכול לקבל ניחומים אבל אם האבידה כל כך יקרה וחשובה שאין לה תחליף כמו שהגמרא אומרת בירושלמי "כד דמך רבי סימון בר זביד עאל רבי הילי ואפטר עלוי כי יש לכסף מוצא וגו' ברזל מעפר יקח וגו' אילו אם אבדו יש להן חליפין אבל תלמיד חכם שמת מי מביא כיוצא בו.

"ואע"פ שכתוב בגמרא "אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי" אבל לאותו ת"ח, לאותה מדרגת הקדושה אין תמורה".

"הבאנו את דברי הנביא כִּי-גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ, מדוע מדמה את החורבן למשברי הים, אלא מוריי ורבותיי כאשר אדם נמצא במצוקה בים זה לא כמו במצוקה ביבשה, שהרי ביבשה ניתן למצוא עוזר ותומך, אבל אסון שבים גדול שבעתיים אין עוזר ותומך בלתי ה' לבדו, חורבן ביבשה משאיר סימנים אבל חורבן בים אין זכר. על צדיק שנמצא לנגד עינינו מוטל אני אומר את הפסוק הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל:  אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים ... אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים, וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה, אם מאבדים גם את כלי המלחמה מי יכול לעמוד במקומו".

הרב אבוחצירא סיפר: "הגיע לנהריה לפני לב שנים, בכל עת ביתו פתוח לרווחה, לילה כיום יאיר, אני אומר לאביו החסיד את הלשון: אשרי שזה גדל אשרי שזה ילד. היה קדוש מרחם, נולד בבית גדולים, קיבל הנהגה מרבינו הקדוש, כל סיג ושיח קודש, אשריו  אשרי חלקו, כל רמ"ח אבריו קידש, קיים כל מצווה בשלימות ובחיבה".

"אספר לכם, שבא לפני כשנה וחצי על איזה ענין פעמיים שלוש בשבוע, מביא פקסים ומתחנן עבור יהודי אחר שיש ענין בפדיון שבויים, הוא דרש ממני לפעול על שר המשפטים, ושר המשפטים הגיע אלי במסוק לפעול. כך פעל על כל אחד".

ראש-העיר ז'קי סבג, פרסם הודעת אבל מיוחדת. "קשה לדבר על הרב בוטמן בלשון עבר", כתב בין-היתר, "נפלה בחלקי הזכות והכבוד להכיר את הרב בוטמן; איש מיוחד, רב פעלים, בעל יוזמות מבורכות לטובת תושבי נהריה".

"הרב בוטמן הקים רשת גני ילדים ונלחם לאשר לו גני ילדים נוספים. פתח בית תמחוי לסייע לנזקקים. עזר למשפחות קשות יום בעיקר לקראת החגים. נהג לחגוג ולהלהיב את קהילתו, בחגים באמפיתיאטרון בנהריה. בעת מלחמת לבנון השנייה, פעל הרב באמצעות אנשי חב"ד בשיתוף פעולה הדוק עם העירייה ויחדיו סייעו לתושבים במקלטים ובחדרי הביטחון".

אחד הדברים הבולטים לפועלו של הרב בוטמן ז"ל היה קירוב לבבות. הרב הטביע את חותמו בעיר ובתושבים. בדתיים ובחילוניים כאחת. כולם אהבו אותו".

הרב מרדכי גל

שנתיים אחרי שנודע לו על מחלתו, הרב מוטי גל, שליח חב"ד ברמת גן, השיב את נשמתו לבוראה ביום רביעי בבוקר. הרב גל מוכר בעירו ובחב"ד כדמות מאחדת. אצלו, כשאר השלוחים, המילה "חילוני" לא הייתה קיימת בלקסיקון בשום צורה שהיא.

לא פלא, שבאירועים שארגן בעיר בעשרות השנים האחרונות, נהרו אלפי "חילונים", חלקם עם קעקועים ושערות פרא. "הרב מוטי", כינו אותו כולם, באהבה ובהערצה. הקסם האישי שלו חולל מהפכה בקרב אלפי משפחות, בהם עורר את הניצוץ היהודי. 

 (צילום)
הרב מרדכי גל זצ"ל
הגדלה

בני משפחתו וחבריו עדיין המומים. למרות שהתכוננו לגרוע מכל, הם האמינו בכל ליבם שנס גדול יקרה והרב גל יבריא. "אתה אמנם גם הרב שלי אבל תמיד היית יותר חבר נפש, ורשמיות אף פעם לא הייתה חלק מהחברות שלנו", כתב אחד ממקורביו בשם קובי פרחי בבלוג שפרסם הערב.

פרחי תיאר את הידידות העמוקה ביניהם, והוסיף בכאב: " איפה הלכת? איפה אתה עכשיו עכשיו ממש, תן ציון דרך. איפה אתה? שנתיים סחבת את המחלה הארורה הזו והסתובבת עם חרב על הצוואר, לא שמעתי אותך מעולם מתלונן, מרחם על עצמך, פונה בכעס אל הבורא אותו שירתת בכזו נאמנות 'למה זה מגיע לי? לי?'".

פרחי סיים את הבלוג המרגש, וכתב: "אני אתגעגע אליך, מאד. ואני מבטיח לך שאעשה כל שביכולתי, ואמשיך להילחם יותר חזק על הדברים שבהם האמנו. סע לשלום. שמור עלינו. אוהב אותך קובי".

הרב מרדכי גל זצ"ל בראיון לרב אורי זוהר (ארכיון)

לפני מספר שנים, בהופעה נדירה בטלוויזיה - בתוכניתו של הרב אורי זוהר בערוץ הראשון, סיפר הרב גל על פעילותו וחשף טפח קטן מהצלחתו.

בסיום התוכנית, אמר משפט שלמעשה היה ה"אני מאמין" שלו: "עם ישראל זה קודם כל עם אחד, עם ישראל זה עם קדוש, כל מי שמנסה להגיד אנחנו ואתם, זה אנשים שמקצועים בזה, כשאני נתקל ברחוב באנשים ופונה לנקודה האמיתית, ללב, אני מגלה רק משותף".

הרב דניאל מוסקוביץ

ביום שלישי שעבר, בשעת ערב, התקבלה הבשורה המעציבה על פטירתו של שליח חב"ד במדינת אילינוי הרב דניאל מוסקוביץ ע"ה. במקביל לתפקידו, שימש חבר בוועד השלוחים העולמי של חב"ד – הוועד האחראי על מפעל השלוחים הגדול וצרכיו. הרב מוסקוביץ, מקים עולה של תורה במדינת אילינוי, נפטר מדום לב.

 (צילום)
הרב דניאל מוסקוביץ זצ"ל ( צילום: ברוך עזאגווי, COL)
הגדלה

43 מוסדות חב"ד היו תחת ניהולו של הרב מוסקוביץ בכל רחבי המדינה. כל זה כולל בתי חב"ד למוסדות משגשגים לילדי אנ"ש ומקורביהם כמו גני ילדים, תלמוד תורה, בית-הספר לבנות, תיכון לבנות, כוללים, שבהם לומדים מאות רבות של תלמידים בכל הגילאים.

עד כמה היה הרב מוסקוביץ מסור ונתון כולו לענייני השליחות, ניתן ללמוד ממה שסיפר בנו, הרב מאיר-שמעון לשבועון "כפר חב"ד" שיצא-לאור בסוף-השבוע: "כאשר הסעתי את אבי בשבוע שעבר לבית הרפואה, הוא סיפר לי על יהודי מבוגר שהיה מלווה אותו לבית הכנסת שלו, ומשם אבי היה ממשיך לבית הכנסת של חב"ד. 'תראה', אמר לי אבי, 'היהודי הזה, שאני מלווה אותו כל שבת לבית-הכנסת, מצב רוחו ירוד בחודשים האחרונים בשל מות אשתו ל"ע. אני מבקש ממך להתקשר אליו ולדרוש בשלומו. צריכים לעודד אותו. אל תשכח'".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרב יצחק וואלף משיקגו, מספר שכאשר הגיע הרב מוסקוביץ לעיר שליחותו, ראה כי יש צורך להכניס לוועד הקהילה היהודית חברים חרדים שישפיעו על רמת הכשרות, החינוך ועוד. "הרב מוסקוביץ לא הקים איגוד מקביל להם אלא פשוט חבר אליהם והצליח להשפיע מבפנים, לקחת את נושא הכשרות והחינוך בצורה רצינית יותר על-פי כל דרישות ההלכה.
"הרב מוסקוביץ פעל בתוך ועד הקהילה כדרכו, מתוך כבוד הדדי ובשיתוף פעולה עד שלפני 6 שנים מונה כנשיא הקהילה בשיקאגו. קרנם של הרבנים והרבנות עלתה בימיו כנשיא ורב הארגון. כעבור 4 שנים, עם סיום תפקידו, מינו אותו חברי ועד הקהילה לנשיא הכבוד שלהם!".

מרת ראשי מינקוביץ

השלוחה הצעירה מרת ראשי מינקוביץ' ע"ה ממדינת ג'ורג'יה בארצות הברית, רעיית השליח יבדלחט"א הרב צבי-הירש, נפטרה בפתאומיות במהלך יום שלישי האחרון, והיא רק בת 37. הותירה אחריה את בעלה השליח יבדלחט"א, ושמונה יתומים צעירים. הגדול חגג בר מצווה לפני חודשים ספורים, והקטן עוד לא בן שנתיים.

הכאב גדול וחברותיה מתקשות לדבר על המנוחה בלשון עבר. מרת מינקוביץ, פעלה במסירות נפש, לצד בעלה, בשליחות הקדושה. "הרבנית הייתה סמל של שלוחה מצליחה ופעילה בכל התחומים", סיפרה אחת מחברותיה, היא כל הזמן חשבה על עוד ועוד תוכניות לקירוב יהודים".

זמן קצר לפני פטירתה, הייתה בעיצומם של ההכנות לתוכנית פורים עבור הקהילה היהודית. וכך כתבה לחברותיה במסרון: "תזכורת! שיעור תורה וכוס תה, הערב, עם מתכון מיוחד של אוזני המן, לא יכולה לחכות, לראות את כולכן".
יהי זכרה ברוך.