אאא

כך כותב הרב אליעזר מלמד בטורו האחרון בעיתון 'בשבוע':

פנה אלי בדוא"ל אברך ליטאי, ואחר פתיחה בדברי נימוס כמקובל החל לטעון: אתם הרבנים הד"לים טוענים כי דרככם היא דרך של תורה, והלא אין מקפידים אצלכם על צניעות, בנים ובנות לומדים ומשחקים בערבוביא, וכל היחס לעניינים שבקדושה נשחק. גם לימוד התורה דליל ואינו מגיע לרמת הלימוד "בישיבות הקדושות". ובכלל, גדולי הרבנים הורו שאין ללמוד לימודי חול, ואיך עוסקים אצלכם בלימודי חול.

השבתי לו בטענה שכנגד, כיצד אתה טוען נגד אחרים שאינם מדקדקים במצוות, והלא אתם ביטלתם מצווה מפורשת מהתורה לישון בסוכה, והאברכים שלכם רוקדים בכבישים עם המנטרה "נ נח נחמ נחמן מאומן", שזהו משפט שאין לו שום בסיס בתורה.

התרעם הליטאי כנגדי: כל הדברים הללו אינם שייכים אלינו כלל. אלו חסידי חב"ד וברסלב שמתנהגים כעובדי עבודה זרה כמעט. וכבר מרן ... זצ"ל יצא כנגדם במלחמה גדולה. אבל אנחנו בני "הישיבות הקדושות" ממשיכים בדרך הסלולה לנו על ידי גדולי הדור.

עניתי לו, אף אני ידעתי שאתה ליטאי, ובכוונה טענתי כנגדך את הטענות שאתה רגיל לטעון כלפי חרדים אחרים, וזאת כדי שאולי תבין את הגיחוך שבטענותיך כלפי. כשם שאתה סבור שאין להאשים את הקבוצה שלך בעמדות של קבוצות אחרות, כך אולי תבין שאין להאשים רבנים מן הציבור הדתי לאומי בעמדות שאינם מסכימים להן. כשם שהציבור החרדי מורכב מקבוצות רבות, כך גם הציבור הדתי-לאומי (שגדול יותר מבחינה מספרית) מורכב מקבוצות רבות. והטענות שטענת בענייני הצניעות אינן שייכות לציבור התורני-לאומי שבקרבו גדלתי ובקרבו אני חי. גם לימוד התורה מתקיים ברצינות מרובה בציבור זה, לא פחות מאשר בציבור הליטאי. ולעניין לימודי חול - יש בהם ערך לכתחילה, כפי שמבואר בגמרא, בראשונים ובאחרונים.

עוד הוספתי, שלא יחשוב שלפי דעתי בני הציבור הליטאי עולים על בני הציבור החסידי, אלא רק כדי להסביר את הגיחוך שבדבריו טענתי כלפיו את מקצת הטענות שהוא טוען על החסידים. והטוב הוא שכל קבוצה תלמד מחברתה את הדברים הטובים שיש בה.

האם בני הציבור הליטאי צדיקים מבני הציבור הדתי לאומי

עוד הוספתי, כי אינני יודע אם כלל בני הציבור הליטאי נחשבים על פי התורה כצדיקים יותר מכלל בני הציבור הדתי-לאומי על גווניו השונים. כי אף אם אינם מקפידים בגדרי הצניעות כראוי, וגם אינם מקדישים מספיק זמן ללימוד התורה, מנגד רבים מהם מקיימים כראוי את מצוות יישוב הארץ, שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות (ספרי ראה נג). ורבים מהם מוסרים נפשם על מצוות הצלת נפשות בגיוס לצבא, ואמרו חכמים: כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו מקיים עולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה). ואף בענייני מוסר ודרך ארץ רבים מצטיינים יותר כידוע, שעוסקים ביישובו של עולם, ומפרנסים את עצמם ומשלמים מיסים שמהם מחזיקים משפחות וישיבות. וזהו שאמרו חכמים (אליהו רבה א) "דרך ארץ קדמה לכל".

ורבים מהם מצטיינים בענייני חסד ואמת, ואמרו חכמים שהתורה תחילה חסד ואמצעיתה חסד וסופה חסד (תנחומא וירא ד), כדי ללמדנו שזה עיקר התורה. וכן אמרו שחותמו של הקב"ה אמת (שבת נה, א). ואת כל זה אמרו כדי שנבין את מעלת הדברים, וכדי שלא שיבוא איזה אברך או אפילו משגיח בישיבה ויבטל בהבל פיו את מעלתם של צדיקים וטובים ממנו.

וכפי שכתבתי, הטוב הוא שכל קבוצה תלמד מחברתה את הדברים הטובים שיש בה, ועל ידי כך נזכה לגאולה שלימה בקרוב.

(מתוך 'רביבים', מדורו של הרב מלמד בעיתון 'בשבע').