אאא

אברכים בחזית: קמפיין פורץ גבולות שעדיין לא נראה כמוהו במגזר החרדי מציע אפשרות לאברכים יושבי בית המדרש לצאת ולהתגייס לחזית ולהלחם יחד עם חיילי צבא הגנה לישראל. 

מאחורי הקמפיין עומדת קבוצה של עשרות אברכים הרוצים להישאר בעילום שם. כרגע הם לא מוכנים לדבר על המהלך שכבר מכה גלים ומעורר תגובות. "אנחנו רוצים לדבר אחרי שנתחיל במעשים בבחינת אמור מעט ועשה הרבה. אחרי שנתגייס למילואים ונבצע תפקידים בשטח נשמח לדבר'", הם אומרים.

י., מי שמייצג את קבוצת האברכים כלפי התקשורת, רוצה להישאר גם הוא בעילום שם, ובשיחה ראשונה עם 'כיכר השבת' הוא אומר: "אני אדם חרדי, עשיתי צבא ומילואים אך אני לא מעוניין להיחשף, וודאי לא בשלב הזה". 

לדברי י. אין שום בעיה לאברך שקיבל פטור מהצבא לבוא להתנדב ואפילו לשרת כלוחם בחזית. "יש יזמות קיימות של התנדבות למילואים, 'התקווה' בקו התפר ועוד, יש יחידות כאלו וזה מושג נפוץ. אפילו מתנדבים מחו"ל שאין עליהם חובת גיוס יכולים להתנדב, למה שלא תהיה יוזמת התנדבות גם של אברכים?!".

האם זה נכון ליצור יוזמה שכזו, הקוראת לאברכים לצאת ולהלחם דווקא בימים בהם עננת הגיוס מרחפת מעל 'בני הישיבות'? 

י. עונה בנחרצות כי אינו רואה שום קשר בין גיוס בני ישיבות חרדים צעירים, לבין יוזמת האברכים. "אנחנו מבדילים את זה לחלוטין מחוק הגיוס, הדיון הזה לא צריך לעצור אותנו מהתנדבות, זה לא צריך לפסול את ההתנדבות. כמו שמתנדבים לזק"א וארגוני ההצלה, אנחנו לא רואים שום סיבה שלא להתגייס ולהתנדב לצה"ל.

"גיוס בני ישיבות צעירים הוא בעיה קשה שצריכה לעמוד לפתחם של גדולי ישראל, הם ורק הם צריכים להכריע בסוגיה כזו, אך אין דינם של אברכים מבוגרים ויציבים מבחינה רוחנית כדין בן ישיבה צעיר שהצבא יכול לעשות שמות ברוחניותו. יש גם הבדל עצום בין גיוס לצבא לתקופת שירות ארוכה לבין התנדבות במצבי חירום לתקופות קצרות". 

אתה קורא לאברכים שיושבים ולומדים לבטל תורה, לעזוב את הכל ולהתגייס לצבא. אלו לא מתנדבי הצלה שגם כך אינם מחובשי ספסלי בית המדרש, שאלנו.

"אין כאן ביטול תורה, המתנדבים למילואים עושים רק 12 ימי מילואים בשנה והתנדבות יכולה להיות רק בבין הזמנים. בהתנדבות לצבא אנחנו רואים ערך כשזו מלחמת מצווה, אנחנו רוצים קבוצה איכותית ולא כאלו שאין להם מה לעשות, אבל גם אברכים איכותיים לא תמיד יושבים ולומדים 24 שעות בבין הזמנים, זהו זמן נכון לאפשר להם לנצל את ההזדמנות לקיים מצווה חשובה כזו.  כמובן יש גם אנשים שלא לומדים גם להם אנו קוראים".

מה עם הבעיות ההלכתיות שנובעות מעצם השירות הצבאי?

"אנחנו נוודא שבמסגרת הזו תישמר ההלכה ונעמוד על קוצו של יו"ד.  תהיה קבוצת אימונים נפרדת, אנחנו נדאג כי הסביבה תהיה כזו שיתאפשר לשמור בה על כל הערכים שלנו. במסגרת ההתאמה, יתאפשר גם לימוד תורה בזמן המילואים".

יש רבנים שעומדים מאחורי היוזמה?

"לא. זו קבוצה של אברכים שהתארגנו, מכל הגוונים והסוגים של החברה החרדית, יש ליטאים, ספרדים וחסידים".

"דם האברכים אינו אדום יותר מדם החיילים"

כששומעים על יוזמה המציעה אפשרות לאברכי הכולל להתגייס ולצאת מהחממה שמספק בית המדרש אל החזית, אי אפשר שלא לתהות האם אותם בני ישיבות מבינים את המשמעות של ההתגייסות שלהם לצאת למלחמה. האם הם ובני משפחותיהם הבינו היטב את סכנת החיים ואת האפשרות שכמה מהקבוצה האידאליסטית הזו יפלו בקרב. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אך גם כאן, טוען י. שרוח האברכים איתנה. "לכל האברכים הללו יש משפחה וילדים, אלו לא נערים בני שמונה עשרה שהתגייסו והם מבינים את ההשלכות".

"צריך להבין", הוא מוסיף, "האברכים הללו לא התגייסו לצבא כשהיו צעירים, בגלל אמונתם באידאולוגיה החרדית והבעייתיות של בני ישיבות צעירים להתגייס. הם לא השתמטו מגיוס בגלל שהם מפחדים למות בקרב, או בגלל שהם חוששים ממלחמה". 

"שים לב, יש המוני נערים חרדים שלא היו חוששים ללכת לצבא אלמלא אמונתם בלימוד התורה כערך עליון. כלומר הסיבה היא לחלוטין אידאולוגית, וכעת האידאולוגיה החרדית כפי שאנחנו מבינים אותה, לא עומדת בהתנגדות עם התנדבות לזמן מוגבל למלחמת מצווה. בגיוס בני ישיבות צעירים עומדת על הפרק שאלת הצבא כדרך חיים. מה שאין כן באברך מבוגר ומיושב שדרכו ברורה ונהירה לו והוא יוצא לקיים מצווה חשובה לזמן מוגבל. מצווה שלאחריה הוא חוזר בכוחות ועוצמות רוחניות חדשות אל דף הגמרא", הוא מסביר.

לדבריו, "לא כל האברכים בקבוצה מוכנים לצאת כרגע לשדה הקרב, יש שרוצים להתנדב למשימות ביטחון שוטפות, אך חלקם הגדול מוכן להיכנס לאזורי לחימה לסכן את חייו ולמות בקרב. אני שומע מהם בצורה ברורה את אמרת חז"ל 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי", ובמילים פשוטות - הם שואלים את עצמם מדוע דמנו  אדום יותר מדם החיילים בשדה הקרב?!".