אאא

יום תשעה באב מעלה על נס את נושא אהבת חינם והדרכים שאנו חייבים למצוא כדי שנוכל לחיות כאן, בארצנו הקטנטונת ביחד, באחווה ובמתן כבוד איש לרעהו.

היום הזה שבו אנו מציינים את חורבן בתי המקדש שלנו בגלל שנאת חינם הוא יום מיוחד. מעבר לסממן הדתי שבו, זהו יום הקורא לחשבון נפש חברתי, בינינו לבין עצמנו ובעיקר בתוך עמנו.

אין זה סוד כי היום החברה הישראלית עומדת תחת מבחן קשה - הקריאות השונות לשוויון בנטל, עולם התורה שעומד תחת התקפה, חיילים יהודים שמותקפים ע"י יהודים' הגברת הלהבה מצד המנהיגים, חוסר סולידריות ואמפטיה הקורעת את החברה הישראלית מבפנים - מעמידות את החברה הישראלית בסכנה אמיתית שאין ואסור לזלזל בה.

החברה הישראלית בנויה על מארג חברתי מיוחד במינו - קבוצות שונות, דעות שונות. הדבר הזה מחייב את כולנו, חילונים וחרדים, ספרדים ואשכנזים לנהוג ביתר סבלנות כלפי מי שמוגדר שונה מאיתנו.

העובדה כי בית המקדש חרב על שנאת חינם חייבת להדליק אצלנו נורה אדומה ולגרום לנו לרצות להפוך את היוצרות ולבקש כל יום עשייה של אהבת חינם. אין ספק כי לומר ולהרהר בדברים קל מאוד וקשה מאוד לבצעם, יחד עם זאת זה אפשרי ואפילו הכרחי כדי שנוכל לחיות זה לצד זה.

"בזויה ושוממה ומושפלת עד עפר מבלי בניה בתוכה"

במקור, הפסוק נכתב על העיר ירושלים אחרי חורבן הבית. אני חושב שאם ניקח את המשפט הזה ונשליך אותו כמשל על זמננו, אנו נבין כי הוא עדיין רלוונטי.

כל עוד שלא נלמד להרבות בסבלנות וכיבוד הזולת, הוא יהיה רלוונטי גם לעתיד.

על כולנו לראות את הפסוק הזה כמשפט מפתח למה שאיננו רוצים שיקרה כאן גם בעתיד ולעבוד יחד כדי להבטיח חברה מאוחדת ומקבלת. חברה שבה כל אדם ירגיש בנוח לומר את דעותיו ולקיים את אמונתו מבלי חשש תוך כיבוד מקסימאלי של השונה ממנו.

מידי מוצאי שבת, כל בני משפחתי מתקבצים יחדיו בביתו של סבי היקר. לצורך העניין, המשפחה שלי יכולה להוות מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.

כל אחד מבני משפחתי בחר לעצמו את מסלול חייו ויצא כך שאנו מורכבים מדתיים, חרדים וחילונים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אשקר אם אומר שכל המפגשים עוברים ללא ויכוחים ומריבות, אך בסופו של יום, כולנו נפרדים בחיבוק ונשארים תמיד משפחה. אני חושב שמה שגורם לכך שלא יהיו קרעים עמוקים בתוך משפחתנו הוא העיקרון ש"אנחנו מסכימים לא להסכים".
אולי זה מה שכדאי ליישם גם בחיי היום יום שלנו. אולי כדאי שנסכים לא להסכים.

הרי לא תמיד נצליח להגיע לעמק השווה ולא תמיד נסכים על הכל. צריך להבין שגם זה בסדר כל עוד אנחנו יודעים לכבד את אלה שאין אנו מסכימים איתם.

העם היהודי נרדף לכל אורך ההיסטוריה בעיקר על היותו שונה מרודפיו שראו אותנו כאיום וניסו בכל דרך להשמיד אותנו.

היום, שיש לנו מדינה משלנו ובית לכל יהודי באשר הוא, עלינו לדאוג שלא תהיה פה שנאה שתחריב את הבית ולהרבות באהבת חינם!