אאא

נתונים מפתיעים מצביעים על זינוק במספר הילדים הסובלים מאוטיזם בישראל. על פי הנתונים אחד מכל 200 ילדים בישראל מאובחן כלוקה באוטיזם. ברחבי העולם הנתונים על עלייה חדה בשכיחות של מקרי האוטיזם ידועים כבר זמן רב. כך למשל, בארה"ב שיעור הלוקים באוטיזם הינו אחד לכל מאה ילדים.

מהי הסיבה לעלייה הדרמטית? האם ניתן להסבירה במודעות הגוברת לקיומה של ההפרעה? שיפור בדרכי האבחון לרמות האוטיזם השונות? או שאכן מסיבה כלשהי ישנה עלייה אמיתית במספר הילדים האוטיסטיים?

ישנה ספרות רבה ומגוונת המנסה לתאר ולהסביר את האוטיזם. ליאו קאנר היה הראשון שהגדיר, בשנת 1943, את הליקוי הזה אצל 11 ילדים והעניק לו את הכינוי "האוטיזם של הילדות המוקדמת". הקשת האוטיסטית הינה רחבה ומתבטאת במספר צירופים ובדרגות שונות של חומרה. לכן מכנים אותה לעתים "הרצף האוטיסטי". כאשר שלושת התסמונות העיקריות נקראות: אוטיזם קלאסי, הפרעת אוטיזם לא מוגדרת ותסמונת אפרגר.

מאפייני האוטיזם הינם לקויות ביצירת אינטראקציה חברתית ובתקשורת, מילולית ולא מילולית, כפייתיות, צורך בשגרה וקושי להסתגלות לשינויים.

לפי נתוני המחקר שפורסם על ידי מכבי שירותי בריאות, שכיחות הילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם בישראל מתחת לגיל 12 היתה 4.5 לכל אלף ילדים, 83% מהם היו בנים. מרבית הילדים אובחנו לפני גיל 6.

לדברי ד"ר מיכאל דוידוביץ´, מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד אשר עמד בראש המחקר מטעם הקופה, ספק אם ניתן להסביר את העלייה הדרמטית במספר הלוקים באוטיזם בשיפור דרכי האבחון של ההפרעה. "זו שאלה שכל העולם שואל את עצמו: האם אנחנו רק רגישים יותר לבעיה, והיא תמיד היתה שם, או שיש גורם אחר, נסתר, שטרם זיהינו שגורם לעלייה הזו. ייתכן שחלק מהעלייה בשיעורי החולים ניתן לייחס לכך שכיום האבחנה של אוטיזם ניתנת יותר בקלות מפעם. עם זאת, אם ניקח בחשבון שההנחיות המקצועיות והקריטריונים לאבחון ההפרעה לא השתנו בעולם מאז 1994, ניתן להניח שלא מדובר באבחון מוגבר אלא בשינוי של ממש".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

התרמית מתגלה

לצד הפרסום על עלייה בשכיחות האוטיזם, התגלתה התרמית והסוף המביך על אודות מחקרו של הרופא הבריטי ד"ר אנדרו ווייקפילד, הקושר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש שניתן לתינוקות בגיל שנה. המאמר פורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי "לנסט" ב1998 וגרם להיסטריה עולמית ולירידה משמעותית במתן החיסון. כעת, 12 שנים לאחר הפרסום התברר כי החוקר קיבל שוחד וטענתו על קשר בין החיסונים לאוטיזם הופרכה כליל.

בצעד נדיר וחריג מחק כתב העת היוקרתי מהארכיון שלו את המאמר. גורמים למחיקה היו ממצאים שהראו כי ווייקפילד קיבל שוחד בעבור הטיה מכוונת של המחקר, ומחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו. מסתבר, כי ווייקפילד הגיש באותו זמן בקשה לפטנט לחיסון חצבת שהוא כביכול בטוח יותר. כמו"כ עו"ד שייצגו הורים לילדים שנבדקו על ידו ותכננו לתבוע את חברות התרופות המייצרות את החיסונים, שילמו לווייקפלד על מחקרו. מיותר לציין כי וייקפילד לא דיווח על ניגוד עניינים זה כאשר הוא פרסם את מחקרו. כיום הוא עומד מול בית דין אתי על עברות אלו ועל ביצוע מחקר בילדים ללא קבלת האישורים המתאימים. אם ימצא אשם, יישלל ממנו רשיונו הרפואי.

למרות שכל המחקרים שנעשו מאז הפריכו את הקשר בין השניים באופן חד משמעי, המחקר של ווייקפילד הפך למיתוס וזכה לפרסום עולמי. כתוצאה מכך הורים רבים חדלו מלחסן את ילדיהם וחלה עלייה בתחלואה במחלות שונות ביניהן התפרצות מחלת החצבת.

ואולי בזכות מחיקת המאמר מארכיון העיתון המפורסם, הורים שהוטעו במידע הכוזב על החיסונים ועל סמך כך נמנעו מלחסן את ילדיהם, יחסנו אותם ויעזרו במיגור המחלות המסכנות את כלל הציבור.