ההפגנה נגד גיוס חרדים בשבוע שעבר (צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
ההפגנה נגד גיוס חרדים בשבוע שעבר (צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
כתבה זו נכתבה על ידי גולש כיכר השבת. אין המערכת אחראית לתוכנה ו/או אמיתותה של הכתבה.

כבר שישים וחמש שנה שהקונפליקט הלאומי-חרדי על המפה. הוא לא החל בעידן לפיד הבן וגם לא בעידן האב. סוגיות כבדות משקל של גיוס בני הישיבות או "מיהו יהודי" צצו שוב ושוב וחשפו עצמם. ועדיין: אלו אוחזים בתורתם באדיקות ואלו בדגלם.

אי אפשר לחלוק על ההצלחה החרדית המסחררת בפן ההשקפתי, הרואה בישראליות ניסיון להוות אלטרנטיבה כביכול ליהודי האוטנטי: עד הרגע הזה, גם בחלוף עשרות בשנים, ההשקפה הלוהטת הזו לא דעכה ואף לא עומעמה. לפיכך, המאבק החרדי-חילוני עודנו בעיצומו. הפעם רק זה לא חזון איש ובן גוריון, אלא הרב שטיינמן (ולהבדיל) יאיר לפיד.

אלא, שלאחרונה נשמעים טונים צורמים בהרבה מצד המחנה החילוני-ישראלי. קריאות הזויות נשמעות מצד גורמים במחנה הזה שמבקשים להשליך לכלא יהודי חרדי שיבקש לשמור על אמונתו הצלולה – בלי מחנכים מבינים מבחוץ. אין ספק כי מדובר בהתנהגות הזויה המזכירה לכולנו תקופת גלותיות אפלות. מדובר אפוא בהתנהגות דיקטטורית שכמעט אין לה אח ורע בעולם כולו. כל איש אינטליגנט פוער עיניים בתימהון ותמה: מה פשרה של התנהגות ברוטאלית וברברית זו; מה המניע העמוק יותר העומד בלב הדברים?

אין כל ספק, כי התשובה היא ברורה למדי: מצויים אנו כרגע בימים מכוננים. בימים דרמטיים שהולכים לקבוע, כמעט באורח סופי, את עתידה וצביונה של מדינת היהודים לעתיד הקרוב והרחוק. אלו ימי הכרעה.

הציבור החרדי רבה דמוגרפית (דבר מבורך ומשמח ללא כל ספק), והזמן פועל רק לטובתו. מצטרפת לכך ירושלים שהולכת ומתברכת בחרדים רבים שנוהרים לעיר המקדש. החילונים, לעומתם, מצטמקים והולכים ורואים את העתיד ה'שחור' (תרתי משמע...) בעיניים כלות.

כאן, מגיע רגע הפרכוס. כשאדם מצוי ברגעי איבוד-עשתונות הוא לא שת על לב מה הוא עושה; הוא יכול לנהוג כמו דיקטאטור אפל ועדיין להתהדר בתואר "המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון"; הוא יכול להשליך לכלא אנשים בשל אמונתם ועוד להתהדר, בכזב, ב"חופש דת" כמדינה נאורה באירופה; הוא יכול לדאוג ל"ייהוד" עיר הנצח של העם הזה ובד-בבד לקרוא לאלו שפועלים זאת בשטח כ"טפילים". (יו"ר העבודה קראה כבר מזמן לילד בשמו: "האנטישמים החדשים").

ברגעים אלו, אנו עדים למחול-שדים פראי המכוון כלפי המגזר היהודי-אמוני בישראל. המניע המובהק העומד מאחורי הדברים, שנראה בעין כל בשר, זה האימה מן העתיד המציאותי הקסום שהולך ונראה למול עינינו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מכאן, שכל ההצעות הצדקניות בדבר "שירות אזרחי" ואחרות, אינן אלא הצעות שמהוות חלק ממבול שטני שתכליתו הסופית היא ניצחון ללאומיות החילוניות, ולא מדובר אפוא אלא בחוליה בשרשרת של "מלחמת תרבות" כוללת שמנהלת הלאומיות מול היהודיות המסורתית.

אני רוצה להרגיע את אחיי אהובי, שוחרי דת החילוניות: מדינת ישראל יהודית תיראה יפה יותר מכפי שהיא נראית כעת: לא נראה בה כמעט (או הרבה הרבה פחות) תופעות של "פיזמים". נראה פחות "דניאל מעוזים". נקיים הלכה ולמעשה (מתוקף המציאות הנהדרת בשטח) את חזונו של הוד ראש ממשלתנו: "לנקות את הסמים מהרחובות". אין ספק, החיים שלנו יהיו בריאים ואטרקטיביים יותר. סך-הכל אורחות חיים כמו של סבא של כולנו – שידע את דתו ויהדותו.

פעם היו המתקרבים לדת "מוכתרים" בשלל סטריאוטיפים שליליים. הפכו אותם להוזים לאור-יום, אפילו למפלצות. היום, אנשי העידית שבעידית בציבור הישראלי, כמו אמני-על מצליחים, שבים בתשובה. היום, גם הציבור הישראלי מבין שדת זה לא דבר מאיים ומבעית. בכלל לא. (ודת השוליים של מיידי האבנים איננה קשורה לדת היהודית-חרדית – הנורמטיבית והשפויה).

ולאחיי החרדים אשאג בקול: אנו מצויים ברגעי ההכרעה. בשעה כזו, אסור לנו לוותר על מאום! אסור לנו לכרוע כמלוא נימה למתרס הנגדי!

אחיי החרדים, בואו וננצח!

רוצים גם לכתוב כתבה משלכם ולפרסם אותה בכיכר השבת? הרשמו לאתר ושלחו לנו את הכתבה לתוכן גולשים.