אאא

כשקבוצה מיליטנטית וקיצונית מנכסת לעצמה את הבעלות על המאבקים למען קודשי ישראל, הציבור שותק, למרות, שהדברים גולשים לעתים לאלימות מילולית ואף פיזית, מפני שהוא מצדיק עקרונית את המאבקים.

ועל אף שהארכיאולוגים מודיעים שעל פי הממצאים, מדובר (לעיתים) בקברי גויים, "פגאנים", וכיוצא, אנחנו משום מה נוטים שלא להאמין להם, אולם כשאנחנו נחשפים במו עינינו לממצאים עצמם כמו לאחרונה יש מקום לעצור ולחשוב, האם בכל המאבקים המיותרים הללו שגולשים לעלבונות והטחת אשמות, ולא מעט חלול השם, הנכון הדבר לשתוק לנוכח קבוצה זניחה שעל דעת עצמה לקחה לה את הפטרונות על המאבקים למען קדשי ישראל.

לצערנו בלא מעט פעמים, כמו במאבקי השבת, התחושה היא שמלבד שהמאבקים הללו נגועים באינטרסים כלכליים שונים, הם מיותרים הלכתית, אף השקפתית יוצא שכרינו בהפסדנו, ובעטיים של קיצונים למיניהם, בשתיקתנו אנחנו נותנים בידי אלו, שאינם אמונים על כבוד התורה ולומדיה, מקל להכותנו בו, וכאשר מגיעים זמנים אשר אז אנו צריכים לעמוד על דעותינו ועל זכויותינו, אנחנו מרגישים שבזבזנו את התחמושת.

והחדשה האחרונה שהם מתעקשים להביא לקבורה את עצמות הנוצרים (עם עצמות החזירים הקבורים עמם?!). האין גבול לטפשות?!

על זה נאמר והחכם עיניו בראשו!

יש לומר לכל " התמהונים" למיניהם הרפו ודי לכם.

בכלל בקשר למאבקי הקברים אולי כאן המקום להזכיר את תשובת הגאון רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל תלמידו המובהק של הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל בספר השו"ת שלו חלק או"ח (סי´ י"ז אות ב´) שעדיף לפנות המתים ממקומם דרך כבוד אם הוא קבר המזיק את הרבים,  לעומת בנייה מעל המתים על ידי בניית "רמפה" וכיוצא [כמו שמציעים תדיר "אתרא קדישא" על פי פסק העבודת הגרשוני] שיש בזה יותר בזיון למת מאשר הזזתו משם בדרך של כבוד, והאריך בזה שם, הרי שגם כל הפטנטים וההמצאות שכביכול פותרות את הענינים הללו על פי ההלכה אינם מוסכמים על כל הפוסקים, ואנחנו עדיין זכורים את הדי פרשת בית החולים ברזילי באשקלון, שלא הוסיפה בריאות לציבור יראי השם.

כל המאבקים הללו ודומיהם מעולם לא הועילו ולא הוסיפו כבוד לתורה ולומדיה, ורק גרמו להשנאת הדת על חלקים גדולים בעם ישראל, וחבל.

(אגב צדקת המאבק הזה יכול ללמד על צדקת המאבקים בענייני גיור...)