אאא

תקציב המדינה יגדל ב־2015 ב־13.1 מיליארד שקל, ואילו על פי כלל ההוצאה שקבעו בחוק שר האוצר יאיר לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת 2014, הוא אמור לגדול בלא יותר מ־8 מיליארד שקל - כך הסביר לפיד במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול אשר הוצגו בה עיקרי התקציב.

באוצר מסבירים כי הגידול בבסיס התקציב, שאמור לעמוד על 8.2 מיליארד שקל, יתכנס בסופו של דבר להיקף המיועד (323.7 מיליארד שקל, לא כולל תוספת של 4.3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון), אף שלא יהיו קיצוצים ביתר המשרדים. ההסבר לכך הוא צמצום הוצאות הממשלה באמצעות התייעלות, מיליארד שקל שישתחררו מתקציב קק"ל ומיליארד שקל נוספים בעקבות איגוח הרכבת.

ביום רביעי האחרון, שעות ספורות לפני כניסת החג, סיכמו נתניהו ולפיד כי תקציב הביטחון יגדל ב־6 מיליארד שקל, ורק 1.7 מיליארד מהם יגיעו מתוך 8 המיליארד שיתווספו לתקציב לפי כלל ההוצאה וייכנסו לבסיס התקציב, ואילו היתר - לדברי לפיד, 4.3 מיליארד שקל - יגיעו כתוספת חד־פעמית שכלל ההוצאה אינו חל עליה, "קופסה" במושגי האוצר. "קופסה" כזו היא דרכם של שר האוצר, ראש הממשלה ופקידיהם לחרוג ממסגרת התקציב מבלי להודות בכך, כדי לא להיתפס מול הגופים הבינלאומיים כהנהגה כלכלית שאינה עומדת במילתה.

ושום מילה על הקיצוץ הרוחבי של לפני חודש

לפיד הסביר אתמול כיצד יחולק יתר התקציב ואמר כי "תקציב משרד החינוך יגדל השנה ב־1.8 מיליארד שקל. נרחיב לכיתות ג' ו־ד' את בתי הספר של החופש הגדול, שחסכו אלפי שקלים להורים". הוא המשיך ואמר שתקציב משרד הבריאות יגדל ב־2.8 מיליארד שקל. "חצי מיליארד יוקדשו ליישום מסקנות ועדת גרמן. נתחיל את הרפורמה בבריאות הנפש, נרחיב את סל הבריאות ונתחיל את העבודה על הוזלת ביטוחי הבריאות".

לפי לפיד, תקציב המשרד לביטחון פנים יגדל בכמיליארד שקל לשם גיוס של 1,100 שוטרים, כבאים וסוהרים, תגבור המודיעין ומעורבות המשטרה במגזר הלא יהודי. גם משרד הרווחה יזכה לתקצוב לטובת יישום מסקנות ועדת אלאלוף, ומאות מיליוני שקלים יוקצו להפעלת התוכנית "להזדקן בכבוד", להרחבת התוכנית לביטחון תזונתי ולליוויי משפחות נזקקות.

לפיד לא התייחס לקיצוץ הרוחבי שנעשה בבסיס התקציב לפני חודש, קיצוץ שלא יחזור לתקציבי המשרדים גם ב־2015. הסיבה שסיפק לכך אז היתה מימון עלויות צוק איתן, אך סיבה נוספת וחשובה לא פחות היא הצורך להתכנס לכלל ההוצאה שהוא עצמו קבע, וכעת הוא עצמו גם פורץ אותו, אף שמדובר בחוק לכל דבר. לדוגמה, הקיצוץ הקטין את בסיס תקציב החינוך בכמיליארד שקל והתוספת נתנה לו עוד 1.8 מיליארד - כלומר כלל התוספת היא 0.8 מיליארד שקל. מאיפה הגיע הכסף פתאום? בשביל זה הגדילו את הגירעון. וזו כבר בעיה של שר האוצר של 2016, בין שיהיה זה לפיד ובין שלא.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

למה לפתור בעיות אם אפשר לגלגל אותן לשנה הבאה

התקציב כרגע כמעט "מושלם" - עוד כסף לביטחון, עוד כסף למשרדים האזרחיים, שום משרד לא ייאלץ לקצץ מעבר לקיצוץ הרוחבי, בלי מסים נוספים לאף אחד השנה. מה שלא נאמר הוא מה יהיה ב־2016. "אין לנו דרך לדעת מה יהיה ב־2016", אמר לפיד כשנשאל על מסים עתידיים.

לכאורה באמת מוקדם לדעת מה יקרה ב־2016. כל מבצע צבאי עלול לשנות את כיוון הרוח, קצב התאוששות המשקים בעולם ממש לא בשליטתנו, ובכל זאת, תפקידם של כלכלנים - ובראש ובראשונה של משרד האוצר - הוא לתכנן: לקבוע יעד גירעון ל־2016 ולגזור ממנו כמה מסים יצטרכו להעלות, אם בכלל. התקציב הנוכחי פשוט מגלגל את הבעיות לתקציב הבא. "לא בכל תקציב צריכות להיות גזירות", אמר לפיד, וזה נכון. אך האם בשנה של האטה במשק ומבצע צבאי רחב היקף ייתכן שלא יוטלו גזירות כלל?

לפיד בחר, בניגוד לעמדת נגידת בנק ישראל, להגדיל את הכנסות המדינה באמצעות העלאת יעד הגירעון במקום באמצעות העלאת מסים, ויש לכך משמעות ברורה - את הגירעון הזה נצטרך לסגור בהמשך. רק שבאוצר לא אומרים על כמה הוא יעמוד בשנה הבאה, ולזה יכולות להיות שתי סיבות: או שברור להם שהפער יאלץ אותם להעלות מסים ב־2016 או שהם באמת לא מתכננים.

על פי הערכות, אם ב־2016 יירד יעד הגירעון ל־2%, כפי שתוכנן בתחילה עבור שנה זו, יצטרך האוצר לעשות התאמות של 20 מיליארד שקל. אם היעד יהיה 2.5% - ההתאמות יהיו של 15 מיליארד שקל. כך או כך לא יהיה מנוס מהעלאת מסים. גם ב־2016 יספר לנו שר האוצר שחייבים להדק את החגורה, שמדובר באילוצים של שנה אחת, ושאחריה, הוא מבטיח, יהיה פה טוב לכולם.