אאא

בגלגול הקודם של החפירות ביפו, לפני כ-15 שנה, כאשר הציבור החרדי כולו יצא להפגין מדי יום ביפו, מאות אברכים מבני ברק וירושלים הוכו, נפצעו ונעצרו לשבועות רבים, שמעתי מכלי ראשון את הסיפור הבא:

אחד הארכיאולוגים הבכירים ניגש לעסקן חשוב שטיפל בפרשה, וסך לו לתומו: "אינני מבין על מה אתם נלחמים. מדובר כאן באחד המקומות הכי נדירים בארץ, בהם ברור מכל הכיוונים ובכל הצורות, כי המדובר בקבורת גויים".

אותו עסקן, שעד אז היה בטוח כי הוא מסייע במניעת חילול קברי יהודים, מיהר ליו"ר אתרא קדישא ר' דוד שמידל, הציג בפניו את המידע, ושאלו "האמנם?"

התשובה שקיבל, הייתה: "נכון".

"אם כך, על מה אנחנו מפגינים? על מה אברכים מוכים ונעצרים?" שאל אותו עסקן בהלם.

"לא ייתכן שבין כל כך הרבה גויים, לא היה גם איזה יהודי..." השיב יו"ר אתרא קדישא תשובה מקורית ומקוממת.

"מדוע שלא תספר על כך לציבור? שיידע לפחות על מה הוא מפגין" שאל / הציע העסקן ההמום.

"אין צורך" השיב ר' דוד שמידל, ובזה תמה השיחה בין השניים.

מי מוביל את החרדים למערכה?

הדוגמה לעיל, רלוונטית מסתבר, גם לימינו אנו. אמנם איננו יודעים אם גם הפעם ביפו מדובר בקברי גויים, אולם הדרך בה בחרה אתרא קדישא להילחם, הגונה אף פחות מאשר אילו היה מדובר בוודאות בקברי גויים.

בימים האחרונים, קיבלתי לידי מידע רב בפרשה, כולל מסמכים ועדויות, שנמצאים גם בידי עשרות חברי בד"ץ "העדה החרדית". אלו מדברים בעד עצמם ושופכים אור על כל ההתנהלות, כפי שהיא מונהגת ע"י אתרא קדישא.

מזה כמה שבועות, מובלת היהדות החרדית לתוך מערכה, בה המובילים ונותני הטון, הינם ה'סיקריקים', הלא הם הקיצונים שבאנשי העדה החרדית.

לא מעט אישים חרדיים, בהם גדולי ישראל ומנהיגי הדור, סבלו מנחת זרועם של אלו. לא תמיד היה המדובר רק בהפגנות, הטרדות ופשקווילים. היו גם אבנים.

נזקי פרשת ברזילי

פרשת ברזילי – היא רק האחרונה. את פצעי המערכה ההיא למען קומץ קברים פאגנים, אנו מלקקים לא רק ביפו. מסע ההסתה כנגד החרדים שהחל אז, עדיין רחוק מלגווע. וכשהציבור החרדי מוכה וזב דם, כל הטורפים עטים על הטרף.

סגן השר ליצמן - ידע את זה היטב. הוא ידע שלא מדובר בקברי יהודים. ידע שאין הצדקה להיאבק בטירוף על זה. ידע גם שהוא עלול לשלם על זה מחיר אישי כבד. ידע הכל, אבל פחד. פחד.

רכב שרות של "אלקטרה" הפוך לאחר שעבר טיפול בידי סיקריקים (צילום: יעקב לדרמן)

הפחד הזה גרם לליצמן גם ללקות וגם לשלם. וזה עוד לא נגמר: מסע ההסתה – טרם הסתיים. הוא עוד עלול עוד לגרום לגירוש כולנו (מהקואליציה...).

אלא שמחוללי המהומה – לא נרגעים. מבחינתם, הכישלון בברזילי, אינו סיבה לעצור, לחשוב איפה טעינו. נהפוך הוא, חייבים מייד מלחמה חדשה. "להחזיר את כח ההרתעה" הם קוראים לזה.

במציאות, אין כח ואין הרתעה. עשרות המפגינים שמגיעים מדי יום וצועקים 'גיוועלד' לא מפריעים לביצוע החפירות. העצמות שבמתחם, פונו זה מכבר – עד לאחרונה שבהן. וכעת עוסקים שם ביציקת היסודות. החפירות ביפו החלו - רק בגלל אובדן כח ההרתעה בברזילי. אבל עובדות, אף פעם לא בלבלו את המציאות.

אז מה עושים כשאין כח, אין הרתעה ואפילו אין כבר עצמות? תופסים קרבן, מנסים לתלוש את בשרו, לפשוט את עורו, עד שיגיעו לעצמות.

הגזמתי? קראו את ההמשך ותבינו שזה בדיוק התיאור המתאים לפרשת החרם על חברת אלקטרה.

באתרא קדישא גילו זהב

הכל החל כש"מומחי הפיננסים" של אתרא קדישא, עיינו במסמכי חברת 'יפת' הבונה את המתחם, ומצאו בה "מציאה": הערת אזהרה של חברת 'אלקטרה'.

מסתבר, כי לפני כשנתיים חתמה חברת אלקטרה עם חברת 'יפת', על הסכם לרכישת מחצית מהנכס במתחם הנדון, הידוע בשם "ביה"ח הצרפתי ביפו".

כחלק מפרטי ההסכם, הוסיפה חברת אלקטרה לעצמה את האופציה, לפרוש מהשותפות וממימון חלקה בפרויקט, זאת באם יתגלו במקום קברים ויחלו הפגנות חרדים.

המדובר אגב, בחברת 'אלקטרה נדל"ן', אחות לחברת 'אלקטרה מוצרי צריכה' המוחזקות שניהן בידי חברת אלקו אחזקות.

לפני כשנה, אחרי שותפות של שנה בלבד – ובלי כל קשר לקברים, הגיעה אלקטרה למסקנה כי אין ברצונם להמשיך בפרויקט. בעקבות כך, הבהירה חברת אלקטרה לעמיתיהם בחברת יפת, כי הם מפסיקים לחלוטין את ההשקעה בפרויקט, צעד שמשמעו הפסקת השותפות. "ההתחשבנות הכספית באשר לסכומים שהושקעו על ידם עד כה" הבהירו באלקטרה, תידון בנפרד.

צעדה של חברת אלקטרה היה למרות חוסר הסכמתה של חברת 'יפת', כאשר נציגי אלקטרה אף חדלו מאז מלהשתתף בישיבות השוטפות של הנהלת הפרויקט. וכאמור, גם תשלומי ההמשך, לא הועברו.

למען הבטחת החזר השקעתם, שעמדה עד אז על כ-13 מיליון, הותירה חברת אלקטרה "הערת אזהרה" ברישומי הפרויקט. ההערה הזו, כך קיוו באלקטרה, תוסר רק עם גמר ההתחשבנות.

לא מניחים לטרף

את "הערת האזהרה" הזו גילו באתרא קדישא. נעצו שיניהם בטרף, ומאז הם מסרבים להניח לו לנפשו.

אנשי אתרא קדישא שפנו לאלקטרה, שמעו מהם את ההסבר המלא, אבל זה לא שכנע אותם: "אתם יכולים לעצור את החפירות. אתם שותפים" חזר התקליט.

באלקטרה, שראו כי כלתה אליהם הרעה, ובעקבות דרישות חוזרות ונשנות מצד "אתרא קדישא" להבהיר את עמדתה, מיהרו לשלוח לחברת 'יפת' הודעה רשמית על ביטול ההסכם, תוך שהם מציינים בו את העילות לביטולו, ביניהן את העובדה, כי הימצאות קברים וקיומן של הפגנות במקום, הינה עילה המצדיקה היא לבדה את ביטול השותפות.

אבל זה מסתבר, לא הספיק. לאנשי אתרא קדישא הייתה דרישה נוקשה: "רק אם תסירו את הערת האזהרה, נדע שאכן אין לכם קשר לפרויקט" המדובר בדרישה שביצועה משמעו הפסד של השקעת המיליונים. לאתרא קדישא – זה לא היה אכפת.

המודעות שנתלו בריכוזים החרדיים נגד אלקטרה (צילום: חדשות 24)

אלקטרה, ששמה הטוב חשוב לה יותר מהמיליונים הללו, התלבטה קשות, אבל החליטה להיענות לדרישה. הערת האזהרה בוטלה.

את האישור על מחיקת הערת האזהרה, מיהרו באלקטרה להראות לאנשי אתרא קדישא, תוך שהם חושבים בתמימותם, כי בכך הסתיימה הפרשה. הם טעו.

הדרישה הבאה מצד "מומחי הפיננסים" של אתרא קדישא - הייתה: "תוציאו הודעה לבורסה שאתם לא קשורים לחברת יפת". לכאורה, המדובר בהודעה טכנית, אלא שלהודעה שכזו לבורסה עשויות להיות השלכות על מחיר המנייה. צעד מסוכן ביותר לחברת נדל"ן.

אלא שתמורת ההבטחה "רק תעשו את זה והכל יהיה בסדר", הוציאה חברת אלקטרה הודעה לבורסה כמבוקש.

כעת – ציפו בחברת אלקטרה, אחרי מחיקת הערת האזהרה ואחרי ההודעה לבורסה (הודעה – שאם מתגלה כשקר – הריהי עבירה פלילית), תמו כל צרותיהם. אבל הם שוב טעו.

שום דבר לא טוב

"נכון שפרשתם מהפרויקט. אבל ביכולתכם לפנות לבית המשפט ולהוציא צו מניעה כנגד חברת 'יפת' שימנע את המשך הבנייה" טענו באתרא קדישא טענה חדשה, שאיום בצידה: "אם לא תעשו כן, החרם נגדכם יצא לפועל".

גם טענתם של בכירי אלקטרה ועורך דינה כי אין כל סיכוי לצו שכזה, לא שכנעה את הצד השני. גם לא ההסבר כי פנייה לבית משפט בדרישה להפסקת החפירות – תוך טענה כי הם שותפים בפרויקט, עשויה לא רק לגרום לאנשי חברת יפת לדרוש מאלקטרה את עשרות המיליונים שהפסיקו להשקיע, אלא אף להביא להאשמתם בדיווח שקר לבורסה, עבירה פלילית לכל דבר.

בתחילת התהליך, התקשר אברהם פרויליך ( האם המרעיבה. זוכרים?) לאנשי אלקטרה, ודרש כי יגיעו לדיון בפני הבד"ץ.

כבר בדרכם לדיון טוענים באלקטרה, הודיע להם פרויליך בטלפון, כי "אין צורך שתגיעו. החרם כבר בכיסי".

על פי החלטת בית הדין, נתבקשה חוות דעת של עו"ד באשר לאפשרותה של אלקטרה לעצור את החפירות. פרויליך בחר את עו"ד קובי אמסטר.

חוו"ד בלי כוונה

בתוך שעתיים, ערך עו"ד אמסטר חוו"ד מזורזת, המבוססת על שיחות טלפון בלבד – ללא בחינת אף מסמך שהוא(!). מסקנתו הייתה: חברת אלקטרה יכולה להוציא צו מניעה.

אמסטר – יש לציין, חש חוסר נוחות בחוו"ד המזורזת, והקדים לסייג בהדגשה את מסקנותיו: "ברצוני לציין ולהדגיש כי הבדיקה שערכתי מבוססת על שיחות טלפון שנמשכו קרוב לשעתיים, אך בשלב זה של כתיבתי, לא ראיתי מסמכים כלשהם".

בהמשך, כותב אמסטר, "חשוב לשוב ולהדגיש, כי חוות דעתי זו היא משפטית ולא נערכה על יסוד בדיקת מסמכים, ולכן אם ככל שטעיתי, בתום לב וללא כל כוונה רעה עשיתי כן".

אמסטר גם מסביר את האופן הבעייתי בו נתן את חוות הדעת: "כאמור לעיל, הדברים המובאים במסמך זה נערכו בלחץ זמנים בלתי אפשרי ובשעת לילה מאוחרת, ולכן כל אי הבנה או ניסוח לקוי או מחדל אחר, מתבקש הקורא הנכבד לקבל בסלחנות ובהבנה. בכל מקרה בו יוצגו לפנינו מסמכים אחרים, או שבעקבות קריאת מסמכים או ניתוח עדויות תצטייר תמונה שונה בתכלית ובקיצוניות..."

על פי עו"ד אמסטר, אי הסכמתה של חברת 'יפת' לביטול ההסכם, מהווה כוח בידי אלקטרה להישאר שותפה בפרויקט, ומשכך לבקש צו מניעה להפסקת החפירות.

העובדה כי על פי כל חוות הדעת של משפטנים בכירים אין כל סיכוי להליך שכזה, עשרות המיליונים שאלקטרה תיתבע לשלם במידה ותצהיר כי היא עדיין שותפה, בנוסף לעבירה הפלילית של דיווח השקר לבורסה, כל זה לא עניין איש.

בתווך, הוזמנו אנשי אלקטרה לדיון נוסף בבד"ץ. אלו הודיעו כי הטוען הרבני שייצג אותם בדיון הראשון עבר ניתוח, ובקשו לדחות את הדיון. בקשתם נענתה בשלילה, ומשלא הצליחו למצוא טוען רבני מחליף, התנהל הדיון בהיעדרם.

החלטת בית הדין הייתה ללא דיחוי: חרם. מודעת ענק הקוראות להחרים את החברה יצאו לרחובות, אנשי אלקטרה החלו לסבול מאלימות קשה, טכנאי החברה הותקפו באלימות, רכבי החברה ניזוקו.

בהמשך, לאחר שאלקטרה המשיכה לטעון כי חוות דעתו של עו"ד אמסטר אינה משקפת את המצב המשפטי כלל, פנו גורמים מתונים מתוך בית-הדין של העדה החרדית לעו"ד רם כספי – מבכירי המשפטנים בארץ, וביקשו ממנו לבדוק באופן רציני את הפרשה, תוך בחינת המסמכים לעומקם, במטרה לקבוע האם יכולה אלקטרה משפטית לעזור במניעת החפירות.

העובדות לא יבלבלו

בתום בדיקה ארוכה, אשר כללה פגישות עם עורכי הדין של שני הצדדים וכן עיון בכל מסמכי החוזים של הפרויקט, קבע עו"ד כספי, בחוות דעת ארוכה ומנומקת – על פני 10 עמודים, כי "הפעלתה של זכות ביטול החוזה אינה מאפשרת חזרה ממנו".

"גם אילו הייתה שותפות, הרי שחברת המזגנים 'אלקטרה מוצרי צריכה' שהיא הנפגעת העיקרית מהחרם החרדי, אינה יכולה לטעון על נזקיה בפני חברת יפת, שהתקשרה עם חברת 'אלקטרה נדל"ן" כותב עו"ד כספי, שמציין כי חברת יפת עשויה לטעון שהיא נפגעת כתוצאה מכך, צעד שעשוי להיות בעל משמעות קשה לאלקטרה.

הוא גם מצטט בחוו"ד שורה ארוכה של פס"ד בהם מוכח כי אין כל סיכוי לבקשה שכזו, דינה להידחות על הסף, וקובע כי "אין יסוד משפטי להגשת בקשה למתן צו מניעה ו/או כל צעד משפטי אחר להפסקת העבודות במתחם. בקשה שכזו אם תוגש, צפויה להידחות על ידי בית המשפט".

חשבתם שבכך נסתיים העניין? טעיתם. אלה שחששו כי התמונה משתנה, החלו להשתולל. הם איימו על בית הדין. מנעו את השימוש בחוות הדעת, הטרידו את עורך הדין כספי, ודרשו לדעת "מי זה שהעז להזמין ממנו את חוות הדעת". התוצאה: הדיון הנוסף בבית הדין בוטל.

גם גורמים בתוך העדה החרדית, שהעוול היה לנגד עיניהם ושהתבטאו בפומבי כנגד ה'סיקריקים', זכו לטעום מנת טרור נכבדה, כולל הפגנות אלימות בפתח ביתם.

מותר לשקר רבנים?

בתווך, החל מסע החתמה אצל הרבנים, כשהם מנופפים בחוות הדעת של עו"ד אמסטר, מסתירים את חוות הדעת של עוה"ד רם כספי, וכך מצליחים לגייס מספר רב של חתימות הרבנים, כאלו שחתמו לאחר שראו את פסק בית הדין של העדה החרדית.

ובכל זאת מרן הגרי"ש אלישיב ומרן הגראי"ל שטינמן סירבו לחתום. הגרי"ש אף תמה, מה בין הספק בשאלת יכולתה של אלקטרה להוציא צו מניעה, לבין החרמתה של החברה, שאינה שותפה לעניין חפירת הקברים". גם הגראי"ל מצידו סירב לחתום. "רפורמי" הוא כונה בשל כך בפרסום האחרון שהפיצו הסיקריקים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אם שאלתם את עצמכם, מהי הסיבה בעטיה ממאנים היומנים יתד נאמן והמודיע להפסיק את פרסום מוצרי אלקטרה, הנה התשובה לפניכם.

בשבוע האחרון, היה מי שדאג להראות את חוות הדעת של עו"ד כספי לגדולי ישראל, ולהסביר את העוול שנעשה לאלקטרה. חלקם כבר בקשו להסיר את חתימותיהם.

ובכל זאת, נותרה השאלה: מה הם רוצים מאלקטרה? מה הם התלבשו על החברה הזו - אם באמת אין להם כל קשר לפרויקט?

הנה התשובה, כפי שנאמרה ברגע של גילוי לב מפי אחד מאנשי אתרא קדישא: "יפו לא מעניינת אותנו. בין כך כבר סיימו מזמן לפנות משם את הקברים. אנחנו רוצים להראות שאסור להתעסק איתנו. רוצים לגרום לכך שכל בנייה בארץ תצטרך לקבל אישור מוקדם מאתרא קדישא".