אאא

בעיצומה של חופשה בצפון הרחוק, מתראיין חבר הכנסת הרב חיים אמסלם לרדיו 'קול חי' ואומר בתגובה לסערה שעוררו דבריו: "בנושא הזה אני לא מוכן לדבר, קיבלתי את עצתו של מרן ראש הישיבה (מתכוון לגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א ח.ש.) שאמר לי לא לדבר בנושא הזה".

בהמשך אומר אמסלם, "מרן מוכר לי עוד לפני שקמה ש"ס בכלל, עוד לפני שכל חברי הכנסת של התנועה הזו, ידעו בכלל מי זה מרן הרב עובדיה. אני אולי לא נכנס כל יום למרן, אבל אני איתו כל יום, כל רגע. עם כתביו, עם ספריו. הערצתי למרן ידועה רק לו ולי".

והוא מתייחס גם לנושא הישיבות הספרדיות ואומר בכאב: "אפילו בישיבות הספרדיות לא לומדים את כתבי מרן. לא יודעים מי זה מרן. האם בשיעורים בישיבות הספרדיות לומדים את תורתו?". "אני", אומר אמסלם, "כבר בגיל 17 בישיבת כסא רחמים, למדנו את פסקיו של הרב מתוך דפי צילום של לפני שלושים שנה".

אמסלם מגיב גם לדברים שנשמעו כאילו הוא פגע בכבודו של מרן ואומר נחרצות. "אין מקום בספרי שאני לא כותב מרן גדול הדור, מופת הדור. אני לא כותב זאת חד-פעמי, אינני חשוד כמי שכבודו של מרן לא יקר לו. אני אומר את האמת שלי, ותתפלא לשמוע שגם מרן סבור כמוני".

"כל אמירה כאילו אני פוגע בכבודו של הרב, היא לא במקומה. איני חושש מאיש ואני אומר את האמת. מי שמנסה לתלות בדבריי בוקי סריקי ולתקוע טריז ביני ובין הרב ולהגיד שאני פגעתי במרן עושה דבר שאינו ראוי. אני יכול לומר זאת על אחרים, אבל אף אחד לא יכול להגיד זאת עליי".

המראיין שאומר כי במשך השידור קיבל תגובות רבות ממה שהוא מגדיר "בכירים בש"ס", מאשר כי כולם מסכימים עם תוכן דברי אמסלם, אך חוששים לומר זאת. על כך אומר אמסלם: "תראה, אולי אני צריך להיות נחשון בן עמינדב, אולי אני צריך להיות זה שאומר את הדברים. אדרבא. אני חושב שצריך לחזק את הישיבות הספרדיות, צריך ללמוד בכולן את ספרי מרן, לא רק בישיבת 'חזון עובדיה', או 'כסא רחמים'. אני לא נגד שבחורים ספרדיים ילמדו בישיבות אשכנזיות, ולא נגד שבחורים אשכנזיים יבואו ללמוד בישיבות ספרדיות. אני נגד ישיבות שיש בהן מכסות, של 20%, 13 תלמידים במחזור וכן הלאה. לאלו אני אומר, לא צריך. מוחל טובות. למה אנחנו צריכים להתבזות? מדוע?".

לסיום אומר אמסלם. "אני איש תורה, כזה הייתי וכזה נשארתי. אני אומר את האמת ואין לי כוונה לפגוע באיש ולא הזכרתי שמו של איש. אם ח"ו פגעתי או אם יש איזה שהוא חשש שמרן מקפיד עליי, אני אבוא למרן להתנצל. כבר כמה פעמים אמרו לי שמרן מקפיד ובאתי אליו ואז הוא אמר שאני צודק".

הפרשה הזו עוד תכה גלים בש"ס, עוד ימים יגידו מה יעלה בגורלו של אמסלם שהעז להגיד בקול את מה שכולם חשבו בשקט.