אאא

כשעומדים אנו פעורי פה אל מול האסונות המתרחשים בשבועות ובחודשים האחרונים, החל ממותם של צדיקי הדור, קדושי עליון בזה אחר זה, דרך הרוחות המנשבות של מלחמה גרעינית וכלה בהירצחם ושרפתם של בני תורה בפרט ויהודים באשר הם בכלל, מנקרת השאלה, עד מתי? ולא אגזים אם אומר שעולה השאלה המרטיטה, היכן אתה ריבונו של עולם?

בעיניים דומעות ובלב מתכווץ ומתחמץ קוראת אני שוב ושוב על האסונות האיומים שרבים וטובים לפניי סיקרו, תיארו ופרשנו ואני, אישה פשוטה אך מחכה שיחזרו ילדיי אפרוחיי הביתה מעוד יום לימודים מפעים ומעייף ואוכל לחבקם חיבוק דב מבלי להרפות ולו לרגע, שכן בימים טרופים אלה להיכן שאנו מתבוננים, נראית ונשמעת עוד ידיעה על אלמנה טרייה, שכול קטלני, טבח מסמר שיער, מות גדולי הדור - הם אבות האומה, יתומים למכביר וסבל אנושי בלתי נתפס.

הידיעות הללו מכרסמות בחומה הבצורה שכל אחד ואחת מאיתנו טורח לבנות סביבו, חומת דמה אשלייתית שנדמה לנו שהיא ששומרת עלינו משום ש"לי זה בוודאי לא יקרה", זה הרי רק בחדשות, אי שם רחוק. אני מתבוננת על אוצרותיי (ילדיי) הישנים ועל חיי על שלל מעלותיהם וחסרונותיהם ואומרת תודה למי שאמר והיה עולם, לפתע כל צרותיי מתגמדות ואני עומדת אסירת תודה על הקן שיצרתי ביחד עם בעלי שיח' ולחיי שיגרה המשמרים כל דבר על מקומו.

בקול נשנק ובצער גדול אני שומעת ביחד עם כל בית ישראל על עוד אסון, עוד זוועה, עוד רעב, עוד מתקפת טילים, עוד דיבורי מלחמה קרבה, רוחות סערה ושואלת עצמי עד מתי... ויתרה מכך עולה ולו לשבריר של שנייה או לשבריר של חלישות הדעת – היכן אתה ריבונו של עולם?!? היכן אתה בתוך שלל הריחות, רעש מחריש אוזניים ותמונות ביעותים שניבטות מכל עבר?

אך התשובה לא מאחרת לבוא מתוכי ממש בשנייה שאחרי... עם ישראל הינו עם בעל היסטוריה עתיקת יומין ותלאות אינסוף. לאורך ההיסטוריה כולה חוותה האנושות תמורות ושינויים שכללו מלחמות, צער, סבל, מוות... ויחד עם זאת גם התרחשו דברים נפלאים ונשגבים – בכלליות - מעמד הר סיני, בניין מקדש ראשון ושני, חזרת עם ישראל לארץ המובטחת, ניצחון מופלא ועל טבעי של מלחמת ששת הימים ועוד. ובפרטיות – הולדת ילדינו, אירועים משמחים בחיינו, התרחשויות שהסבו לנו רגעים של אושר שעליהם איננו נותנים מספיק את הדעת, שהמיקוד בהם מוסט בין רגע אל ה"לא" במקום שיתמקד ב"כן". אם אשאל שוב את אותה השאלה – היכן נמצא הקב"ה כאשר דברים שגורמים לכל לב לדאוב, אוכל לקבל התשובה במתקפת הטילים האחרונה בה נחתו כשלוש מאות טילים ואף לא הרוג אחד!! נשמע פשוט? תארו לעצמכם את עוצמתם וכובדם של טילים אלה ששולחיהם ימח שמם טורחים לשדרגם ולשפרם בכל רגע נתון, העיקר שיסבו אבדות וכמה שיותר לעם היושב בציון – אך לשווא!

והקב"ה מצילנו מידם, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, ברוח הפסח הממשמש ובא. עוד נשאל – כיצד יתכן שמדינה שגודלה על מפת כדור הארץ כגרגיר חול באוקיינוס רחב ידיים, שמספר תושביה אינו עולה על מספר התושבים בעיר ממוצעת בתוך מדינה כלשהיא בארה"ב, ממשיכה להתעצם ולפרוח כאשר היא מוקפת באוייבים המנסים כל העת למוחקה מן מפת ההיסטוריה? אך הקב"ה מצילנו מידם!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

ליבי ליבי עם כל אם שכולה, עם כל יתום שנותר עם צלקת נצחית ועם כל אדם החווה טרגדיה פרטית שאת כאבם לא אוכל להבין ולשער ועם עם ישראל שחווה לאורך ההיסטוריה הארוכה פרעות, שואות, פוגרומים ובעצם מה לא, אך יחד עם זאת מבינה אני שכל כוחו ועוצמתו של עם ישראל, כוחות ותעצומות שאין לאף עם אחר בכל ההיסטוריה, הינם בתקומתם ועמידתם האיתנה בכל הסערות הנושבות ומאיימות להפילו ולהכחידו. כפי שניתן לראות גם במפה הפוליטית, החולשות שאנו מפגינים כלפי חוץ משרתות אך ורק את אוייבינו השמחים ביגוננו, המתחזקים מנפילותינו וחוגגים את שכולנו.

הגאולה כבר כאן

הייחודיות האמיתי שלנו היא שדווקא מתוך מצבים של אסונות ושכול בלתי נתפס ועם ערב רב המנסה כל העת להפילנו באמונתנו, עלינו לקום על רגלינו, לנער אפר ועפר מבגדינו ולומר "התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי, על יד בן ישי בית הלחמי קורבה אל נפשי גאלה". ואכן הגאולה בוא תבוא רק אם נמשיך להתנער מכובד המסע מבלי ליפול ממנו, ללבוש את בגדי האמונה המפוארים שעזרו לנו בהשרדותינו לאורך אלפי שנות גלות ולזכור שאם ראינו צרה רודפת צרה, אסון רודף אסון ודור שבניו יתומים ממנהיגיו הרוחניים שכפי שרואים אנו בצער וביגון את גדולי התורה, רבני ישיבות וצדיקים שגופם ארצה וראשם השמיימה הנלקחים לבית עולמם אזי על פי דברי הגמרא והמקורות קורבה אל נפשי גאלה!

הגאולה כבר כאן, היא לא צריכה להגיע, היא כבר כאן! וכל שנותר לנו זה להחזיק חזק כדברי התנאים הקדושים שאמרו שאינם היו רוצים להיות בדורו של משיח מפאת הניסיונות המרים ממוות שיחווה דור זה – ניסיונות בשלום בית, באובדן ושכול, בפרנסה, בחולאים שונים ומשונים ובעצם במה לא... אך אשריו של דור זה עד כדי שמי שיזכה דווקא אז, פה ועכשיו, להחזיק, לא להיות צדיק גדול, אלא רק להחזיק, ממש כך, באמונה ובמצוות (גם אם כלשהן) יחשבו מעשיו כגדולים באלפי מונים ממעשיהם החביבים של גדולי התנאים הקדושים בדורותם!

אז אל ניפול כי אם נקום ובפסח הזה נשיר "והיא שעמדה לאבותינו, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכולתינו, עמד עלינו לכלותינו... והקדוש ברוך הוא (הוא ורק הוא) מצילנו מידם!!!" אז שנזכה כולנו לפסח כשר, פסח של גאולה, פסח של שמחה, פסח של אחדות לאומית, של אהבת חינם ונגדיל וניהיה כולנו עם אחד בלב אחד.