אאא

יש מספר דרכים לדעת מה צופן לנו העתיד, מלבד הדרך הפשוטה - לחכות לעתיד ולראות מה קורה.

הדרכים מתחלקות לשני צדדים, ניתן לדעת את העתיד בעזרת קדושה יתירה, ולהבדיל, בעזרת טומאה רבה. כל יהודי שזכה לדרגות גבוהות, יתכן שידע דברים שנסתרים מעיני אחרים, ומאידך - התורה אסרה לחלוטין לנסות לגלות עתידות בעזרת כוחות הטומאה.

כוחות הקדושה מתחלקים לנבואה ולרוח הקודש. לנבואה אין מי שזוכה בדורות שלנו, אבל רוח הקודש יש בכל דור, גם בדור הזה. בעלי רוח הקודש לפעמים יודעים דבר מסויים שעתיד לקרות, או דבר שקרה בסתר. כיצד הם יודעים? מי שזכה מבין.

האם סביר להניח ששרי אריסון זכתה לרוח הקודש או לנבואה? כותב השורות משוכנע שלא.

יש עוד דרך לדעת את העתידות - בעזרת כוחות הטומאה. בהם יש מחלוקת גדולה בין הרמב"ם לבין שאר הראשונים. דעתו של הרמב"ם היא, שאין ממש בכוחות הטומאה, ואין באמת דרך מעשית לדעת לפיהם מה צופן העתיד, או כל נסתר אחר. והתורה אסרה לנחש ולעונן ולהעלות באוב, ועוד איסורים בגלל כל הטפשים שחושבים שיש בזה משהו, אבל באמת אין שום דרך לדעת באמצעים אלו שום דבר.

לדבריו של הרמב"ם, אין לאריסון שום דרך לדעת את העתיד באמצעות כוחות הטומאה, כך שאם איננה נביאה כנראה שהיא הוזה.

ברם, רוב הראשונים חולקים על דעתו של הרמב"ם, ודעתם היא שודאי יש דרך בעזרת כוחות הטומאה לדעת עתידות, אלא שהתורה אסרה עלינו לדעת דברים על ידי כוחות הטומאה, ורק בדרכי הקדושה - עם רוח הקודש או נבואה, אפשר לדעת מה יקרה, וגם מי שזכה לנבואה ולרוח הקודש, לא כל דבר שהוא רוצה הוא יודע אלא רק מה שגילו לו. לשיטה זו, יתכן שאריסון משתמשת בכוחות הטומאה.

כך שלמעשה ישנם שלוש אפשרויות - או שהיא נביאה, או שהיא משתמשת בכוחות הטומאה, או שהיא זקוקה לפסיכיאטר דחוף.

ונסיים בדברי ספר החנוך (מצוה תק"י), "אבל מכל מקום אין כח בהם (בכוחות הטומאה) לעולם ולא אפילו בשדים, לדעת העתידות הרחוקות. ולא יעלה אל המעלה הגדולה הזאת זולתי נביאי אמת, וגם בעתידות הקרובות לא ישיגו בהן הקוסמין כל האמת אבל יתקיימו דבריהם ברוב. ובענין הזה בעצמו אין כל האנשים שוים בו, אבל יש מהם שיש להם יתרון גדול בענינים אלו, כיתרון בני אדם בגבורה וענינים אחרים קצתן על קצתן".