אאא

נסע ללמוד את השיעור

שלח הצדיק רבי מיכל מזלוטשוב את אחד מחסידיו שהיה תמיד מודאג ומוטרד, לגביר  רבי אברהם העשיר כדי שילמד ממנו קצת רוגע וביטחון בד'.

 איזו טירה יפה!. רבי אברהם הכניסו לביתו במאור פנים אצילי.  עבר יום עברו יומיים.  שאל אותו בעל הבית: "האם אתה מצפה כאן לדבר מה?  

נעמד האורח וסיפר: "רבי שלחני! כדי ללמוד מדרכי האמונה והביטחון בבורא יתברך "...

"אהה!" חכך המארח בדעתו כדי רגע.  "דע לך, שדרכי אינן מן המפורסמות. והרבי מזלוטשוב בוודאי אמר זאת ברוח הקודש.  אינני רוצה לדבר על עצמי. אבל אני מאמין שאם באת בשביל זה, אז  כנראה שזהו בדיוק רצון הבורא יתברך שאגלה לך במה  הדברים אמורים".  אמר ואחר הציע לאורחו להגיע עמו אל משרדו הפרטי.

מה בכספת?

חשף בפניו רבי אברהם הגביר את הכספת – הריקה. את המגירות הריקות. את הארונות השוממים. ואפילו את ארנקו הציג על השולחן. הסתבר שאפילו מטבע אחת אין בה.

אחר כך הסביר: "כולם סבורים שיש לי אוצרות הממלאים את הקירות. ובאמת? אין לי אף פרוטה השמורה עמי.  מה שאני מרוויח, עד הלילה לא תישאר ממנו שום מטבע. אלא  אני ממהר לפזר לעניים"

שטר החוב

"ומה יהיה מחר?" התפעל החסיד.

"מחר יזמן לי ד' מחדש את צרכי,בכל יום ניסים חדשים!.  

"איך?"

"כל מה שמגיע אלי -  חותם אני על העסקה מתוך בטחון שזה משמים"

התבונן האורח וראה על שולחנו של הגביר ראה שטר חוב, על סכום עצום 5000 רובלים. איך תשלם את זה? נדהם האיש. והגביר ענה:  "יהיה בסדר!. אל לך לדאוג!".

למחרת הגיעו שני גברתנים לדרוש את חובם. הגביר קיבלם בסבר רגוע: "המתינו לי כאן ואפרוש לחדרי כדי להביא את התחיבותי".

מיד הצטרף אליו האורח. רוצה היה לראות מהיכן יביא בעל הבית את חובו?  האם הוסתר משהו באיזו כספת?. לא ולא.  רבי אברהם התיישב ונטל את סידורו והתפלל לה' . בתוך כך נשמעו נקישות על הדלת. יהודי מבקש את בעל הבית. הוא נכנס אל החדר פנימה ומבקשו: "יוצא הוא לדרך ממושכה מביתו. והדרכים בחזקת סכנה . לכן מבקש שהעשיר ישמור את אוצרו עד שישוב?" "בשמחה!. משיבו בעל הבית. "וכמה יש באמתחתך?".

" עשרת אלפים רובלים". השיב האיש. נטלו שטר וכתבו וחתמו. והחסיד יצא לדרכו.

יצא בעל הבית את חדרו ופנה אל הגברתנים אשר בתוך ביתו, ספר להם את שטרות הכסף לכדי חמשת אלפים רובל. קרע את שטר החוב לעיניהם . ובזה סיים.

התרגש האורח מכל מה שראה. נטל את חפציו ועמד לצאת. הוא למד את השיעור באמונה.   

נפרדו שני היהודים בחיבה וקירבה השמורה למי שזוכים להתעלות ביחד.

שוב אתה מודאג!

אלא שאותו אורח מתמהמה. "מה היה לך?" שאלו בעל הבית.

"ומה אעשה ואין לי סכום כסף כדי לשלם את הוצאות הדרך ולשוב לביתי?"

חייך בעל הבית. אכן אתה  עדין לא כל כך 'מאמין'..., לא ברגע קונים מדרגה של אמונה. שוב אתה מודאג. הביא לו סכום די והותר.  

הפריץ והצדקה

באמצע הדרך  שמע קול בכי. מי בוכה כאן ביער? נבהל. יהודי אומלל סיפר כי הפריץ איים עליו. אני חייב לו מאתים רובל והוא כועס נורא!!  מיד לקח החסיד את הכסף שקיבל מהגביר  ונתן להצלת היהודי ומשפחתו. אשת הפריץ אשר ראתה כל זאת מן החלון כל כך התרגשה. ומיהרה לשלוח לו עם אחד ממשרתיה סכום נגדי. וכך נוכח בשיעור הראשון של החיים, איך שבורא העולם משגיח על כולם ומפרנסנו בכבוד.

שמים מעל הכל

שבת בראשית היא התחלה. בריאת העולם. אנו , ניצבים בעולם שהוא רצה שנהיה בו. והאמונה היא האור העליון מעל כל הלחצים והדאגות והטירדות . כמה כדאי להרים את הראש ולגלות כי מעל כל שבילי העולם ודוכניו והמולתו – פרושים שמים לטוהר. השלך על ד' יהבך – ואז נוכל לטעום מטעם גן עדן.