אאא

הטבח והפילוג הליטאי: במסגרת העלון השבועי שמוציא הגאון רבי משה יהודה שניידר החברותא של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן בו הינו מתאר מאורחותיו ושיג שיחו של גדול הדור מתאר שוב הרב שניידר את התייחסותו של מרן אל האסון הנורא בו נרצחו ארבעת הקדושים הי"ד בבית הכנסת קהילת בני תורה בירושלים.

הרב שניידר מביא בהרחבה את הספדו של מרן ומוסיף: "ואצטט מעט ממה שנשמע מרבינו השבוע בקשר למאורע. כשנכנס אליו הרה"ג ר' הלל קופרמן שליט"א, מיד התחיל מרן: 'א–שרעק וואס איז גשעהן אין ירושלים..' (מבהיל מה שקרה בירושלים...) והוסיף: 'מ–זאגט אז מען דארף שוין תשובה טאהן...' (אומרים - מהשמים - שכבר צריך לעשות תשובה)".

ולגאון רבי ברוך שפירא התבטא מרן הגראי"ל כי "חושבים שבארץ ישראל לא נמצאים בגלות, והקב"ה מראה שגם כאן אנחנו בגלות". ראש הישיבה הביא מה שהתבטא פעם החפץ חיים זצוק"ל שכלל ישראל לא הפסיד כלום בגלות, שהרי נכתב הש"ס בבלי ירושלמי רי"ף רמב"ם ושו"ע וכו', "אבבער וואס פוילען מיר יעצט אין גלות?" (אבל בשביל מה אנחנו מתעכבים כעת בגלות?).

ובקשר לאותם שהיו בשעת הסכנה וניצלו בנסים, ושאלו במה עליהם להתחזק, אמר רבינו: "באחדות השם". ולאחד מהם התבטא רבינו "הרי כתוב וזכרתם את כל מצות ה'".

כששמע רבינו שרוצים לומר סברות שונות למה אירע הדבר, ולמה במקום זה דווקא, הגיב: "זיי געבן עצות פארן רבונו של עולם.. זיי ווייסן פאר וואס איז דאס גשעהן... איך ווייס נישט" (הם נותנים עצות להקב"ה, והם יודעים לומר למה זה קרה... אני לא יודע)".

הרב שניידר מוסיף וכותב כי "כפי הנראה אצל רבינו כל הזמן, שאין אצל יהודי כזו שאלה – למה? ולא מנסים להסביר פרשנויות, וכפי שהתחיל את המכתב 'שאין אנו יודעים חשבונות שמים, רק צריך לדעת שהכל בחשבון מדוקדק'. והרי כשאבא נותן סטירה לילד לא שואלים למה, ולא מנסים לומר פרשנויות, אלא יודעים שאבא הוא רחמן ומרחם עלי, ואם הוא נותן סטירה סימן שמגיע לנו, וזה טוב לנו. וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אבינו האב הרחמן ועם ישראל הם בניו חביביו, וכולו אך טוב, אם הוא שולח מכה נוראה כזו, העטופה ברחמים, הרי עלינו להרגיש סטירת אב, ולקבלה באמונה ובתמימות".

לסיום מתייחס הרב שניידר לשמועות שנפוצו ברחוב הליטאי כאילו וחס ושלום האסון אירע בבית הכנסת של הרב רובין בגלל השתייכותו הפוליטית והציבורית כביכול לגדולי ישראל. וכותב: "היזהרו מגחלתן, עלינו להיזהר מאותם תועים שתולים ח"ו את האסון הנורא, במה שבמקום זה זכה הרב המופלג הגאון רבי יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א להכריז לפני שנה קבל עם ועדה, שאנו נכנעים לקול קריאת מי לה' אלי של גדולי הדור שליט"א. אשר כל האומר ואפילו חושב [עי' גליון מהרש"א יו"ד סי' רמ"ד] כך, דינו כמבזה תלמיד חכם גמור, והרי הוא אפיקורס!".

"וכבר נשמעה קריאה כזאת בעם ישראל בפר' קורח, וילונו העם על משה ואהרן אתם המיתם את עם ה'... אך ברוך אלוקינו שהבדילנו מן התועים, ואין לנו חלק בהם ובכמותם. ואם כבר חושבים שיש שייכות לדבר הוא בדיוק להיפך, דבזכות זה ניצלו הרבה, והיו נסים ורחמים גדולים. וכפי שמביא רבינו בדומה לזה בשם מרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל", כותב הרב שניידר.