אאא

אף אחד עוד לא ממש יודע מתי בדיוק תתקיימנה הבחירות. אף אחד גם לא מבטיח שמישהו מרשימת המועמדים, בסופו של דבר ייבחר. מה שברור הוא שהמקום בצמרת הנכספת, הולך ונהיה צפוף יותר ויותר, גם אם המחיר הציבורי והאישי שהמועמדים המכובדים שלנו הולכים לשלם , ותהיו בטוחים שהם ישלמו, לא ברור אפילו להם.

נתחיל בכוכב הבלתי מעורער של השבוע יאיר לפיד, שיאמר לזכותו שלמרות התדמית של שונא חרדים שנתפרה לו עוד קודם שנתפרה חליפת חבר הכנסת דבר טוב אחד כבר יצא ממנו, לטובתנו, שתשומת הלב התקשורתית הוסטה לפחות לכמה ימים מהסיפורים הבלתי נגמרים על יריקות אפליות מכות ושאר עלילות מוזרות.

אז לידיעתך מר לפיד, אמנם מליאת הכנסת משודרת בשידור חי ויומיומי ממש כמו בערוץ שבו עבדת עד השבוע, אבל לא ייקח לך הרבה זמן לגלות את התהום הפעורה בן הנוחות המפנקת של כורסת המגיש לכורסה המרופטת של חבר הכנסת או השר. מהר מאוד תגלה שמעיתונאי שכוחו בפיו, פשוטו כמשמעו, שיכול בהבל פיו לייעץ לראש הממשלה איך לחלק את תקציב הביטחון ובין פרסומת לפרסומת לקטול את שר החינוך על הרפורמה עליה שקד חודשים ארוכים ועל הדרך, בטור השבועי, להעמיד את שאר השרים בשורה ישרה, ולחלק להם ציונים כמו ילדים קטנים בבית ספר יסודי. וכל זה בתחושת ביטחון מלאה שעם כל הכבוד למילים, אתה לא נושא באחריות לנושאים שאתה מסקר ושאת הצ'ק ביציאה מישהו אחר משלם.

מהר מאוד יבין לפיד הצעיר, שהילת הסלבריטאי, שאופפת אותו בשנים האחרונות לא ממש מרשימה את עמיתיו לכנסת, במיוחד לא את הרדודים שבהם. פתאום הוא יגלה שחברת כנסת אלמונית, שלא ברור איך זכתה בכרטיס הכניסה למועדון היוקרתי, לא מהססת להשפיל אותו ובמיוחד כשנורת ההפעלה האדומה של מצלמת הוידאו נדלקת בחדר הישיבות. הוא לא יצטרך הרבה זמן לקלוט שממישהו שייצר כותרות על גבם של אחרים הוא הפך לכזה שדווקא בגלל מעמדו אחרים תופרים לעצמם כותרות על גבו.

כשהוא יחזור לביתו ברמת אביב יגלה מר לפיד כי ממעמד של כוכב-על, שאנשים התייחסו אליו ביראת כבוד וקראו את מאמריו בשקיקה, עד כדי כך ששווה היה לפרסם אותם בספר הוא הפך בעיניהם של אותם קוראים ממש, בסיוע חבריו עד לא מכבר, למניפולטור מקצועי , אופורטוניסט רדוד, שקרן מדופלם או סתם פוליטיקאי מושחת ועוד שלל כינויים שהפוליטיקה הישראלית התברכה בהם.

לנעם שליט, המצטרף השני ברשימה השבועית המשימה תהיה הרבה יותר אכזרית, אם כי, טיפ טיפה יותר הדרגתית. אחרי ההלם שאחז בכל מי ששמע את הודעתו הדרמטית על הצטרפותו למפלגת העבודה, יגיע גם תג המחיר והוא יהיה גבוה הרבה יותר ממה שהאיש הנעים הזה יכול היה לצפות. לא ייקח הרבה זמן ותחושות הקרבה והאמפטיה שחשנו כולנו לאבא השקט הזה, שבמשך חמש שנים הפך את בנו לבן של כולנו, יתהפכו כמו חרב פיפיות ותחושות התסכול ממהירות ההחלטה, יתהפכו נגדו ולא ישאירו זכר לחום שאפף אותו עד לפני חודשיים.

גם הוא כמו קודמו יגלה במהירות מפתיעה שבפעם הראשונה שרגלו תדרוך על מפתן הכנסת, אולי השומר בכניסה יזהה אותו ולא יבקש ממנו להזדהות, אבל 119 החברים האחרים לא ממש מענקים לו את אותם מאה ימי חסד מפורסמים. אמנם בימים הראשונים עוד יחלקו על דבריו כמעט בלחישה ואפילו יכבדו אותו בטקס אחד או שניים אבל בשנייה הראשונה שהם יריחו שהוא מתחיל לדרוך להם על היבלות הם יראו לו את פניה הלא-נחמדים של הפוליטיקה גם לבעלי חסינות ייחודית כמו שלו.

והתקשורות ? כאן זה יהיה באמת אכזרי. כבר עכשיו היא לא ממש ממתינה לנעם שיתרגל למעמדו החדש. עוד חודש חודשיים היא לא באמת תזכור לו את האצילות והשלווה הפנימית שלו ובטח ובטח שהיא לא תפספס שום הזדמנות להמשיך ולזנב במפלגת העבודה שהפכה בשנים האחרונות לשק החבטות של כל עיתונאי מתחיל.

ורק אנחנו נמשיך ונעבור מבולבלים מצד אחד של המתרס לצידו האחר, מנסים לברר עם עצמנו מה לעשות עם האיש שחמש שנים היה לנו כמו מצפן מוסרי ופתאום הפך להיות לעוד סתם משרת במחול העבדות הפוליטית שנפלה עלינו השבוע.

על השלישי ברשימה לא ניתן להגיד שהוא לא יודע כמה חרבה של התקשורת חדה והפכפכה. גבי אשכנזי שבימיו כרמטכ"ל שיחזר את ימיה המפוארים של ההערצה לגנרלים, הכיר מקרוב בשבועות האחרונים לשירותו הצבאי וגם לאחריהם את צידה האחר והמחוספס של כף היד התקשורתית.

אם כבר אז היו לאשכנזי כוונות להיכנס למגרש הפוליטי, הרי שבפרשת מסמך הר פז הוא זכה למסלול טירונות אלים במיוחד שרק בעור שיניו הוא יצליח לצאת ממנו וגם זה רק עד שמבקר המדינה יאמר את מילתו האחרונה.

אז אולי במישור התקשורתי אשכנזי פיתח עמידות, אבל החיסון הזה לא יעמוד לו כנראה מול האתגר היותר משמעותי שלו במלחמה ב"תסמונת הגנרלים" שהתסמינים העיקריים שלה הם, תחושת גדלות וביצוע מיידי של פקודות.

בשיחת מסדרון חרישית ילמדו אותו הגנרלים בדימוס ברק ויעלון שאולי הוא מסוגל להזיז דיביזיות בהוראה טלפונית, הוא בוודאי גם הצליח להוציא להק מטוסים לתקיפה אווירית אלפי קילומטרים מהבית, אבל כל זה לא יעזור לו להזיז חבר כנסת אחד סורר מעמדתו שבעטייה הצעת חוק שעליה הוא עובד חודשים ארוכים יורדת לטמיון.

בשקט בשקט ילחשו לו עמיתיו השרים, שמניסיונם האישי, הכישורים שלו לאתר מבוקש בודד ברחבי רצועת עזה ולהוציא כוח משימה צבאי לביצוע חיסול ממוקד, לא ממש נחשבים ברח קפלן 1 בבירה, שם אפילו טוראי פשוט, או אפילו חבר כנסת חרדי שלא עשה צבא בכלל, עשוי לעשות לו עצמו חיסול ממוקד,בהרבה יותר יעילות ואפקטיביות ממה שהוא עשה בשלושים שנות שירות צבאי.

לגבי האחרון שברשימה לעת עתה, חוסר ניסיון ממש לא יהיה בעיה. אריה דרעי שאמנם כבר יותר מעשור לא ראה את הכנסת מבפנים, זוכר עוד כמה תרגילים פוליטיים מהימים העליזים של שנות התשעים של המאה הקודמת וכמי שהעיד על עצמו שלא הצליח למצוא חיסון לחיידק הפוליטי שמקנן בו, ניתן להניח שהוא כבר ימצא גם כמה חדשים בשבילנו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

הבעיה היא שחוץ מפוליטיקה צריך גם להציג הישגים וביצועים וכאן התמונה כבר באמת שונה ממה שרב' אריה מכיר. אם בימי כהונתו כשר הפנים כל מה שהיה צריך כדי לאשר שכונה חדשה או לבנות בית ספר היה הנחיית שר אחת, חדה ופשוטה ואפילו לא בכתב, הרי שהיום הוא יגלה שבעלי הבית האמיתיים במשרדי הממשלה הם לא אלו שישובים בלשכות השרים, אלא החשבים והיועצים המשפטיים. אם בדיונים של פעם השר אמר את המילה הראשונה וגם את זו האחרונה, היום פתאום הוא יגלה שבלי האישור של הפקידים הצעירים, אלו שישבו כל הזמן בירכתי השולחן, ההוראות שלו הם יותר בגדר של ראיון תקשורתי לא מוצלח במיוחד מאשר הוראה לביצוע.

אם פעם עובדי המשרדים עמדו דום כשהשר ופמלייתו נכנסו בשער האלקטרוני של המשרד, מעט מיראת כבוד והרבה מההכרה בהשפעה הישירה שלו עליהם. היום הם אפילו לא טורחים להעיף מבט לעברו, כאילו אומרים היינו לפניך ונהיה גם אחריך, כשהם מבינים שהבירוקרטיה שהם עצמם יצרו לא משאירה כלום להחלטתו של השר.

כבר בימים הראשונים יגלה הרב דרעי, שאין סיכוי של ממש שהוא יצליח להבין את מבול המושגים החדשים שנפל עליו בלי מילון אישי צמוד. פתאום מילים כמו: "בדיקת היתכנות משפטית" תקבל משמעות של חמישה חודשים עיכוב בביצוע. משפט כמו: "תבחינים על פי אמות מידה שוויוניות" יתבהר בפועל כאילו אמרו "כבוד השר אתה יכול לחלום שנחלק את הכסף כמו שרצית" ואפילו מילים פשוטות כמו: "דיפרנציאציה בחלוקת משאבים" יגרמו לו לנדודי שינה גם במנוחת הצהרים של שבת אחרי החמין.

חלילה לא באנו כאן לרפות את ידיהם של המועמדים המכובדים, רק להזכיר לכמה אחרים שממש חולמים ומשתוקקים לקבל את התואר הנכסף כחברי כנסת, שאמנם בשורה התחתונה הכל נקבע בפוליטיקה, אבל אם לאלה המנוסים שברשימה שלנו החיים הולכים להיות כאלה מסובכים, מה זה בדיוק אומר עליהם, הטירונים ?