אאא

על פניו, כך נדמה לכאורה, אין הבדל בין שני האירועים הגדולים, שהרעישו ועודם מרעישים את המדינה כולה. בשניהם גם יחד שימשו: הציפייה הדרוכה, ההשתוקקות הרבה, הגעגועים והכיסופים, הכתבות המוקדמות בעיתונות ובמדיה האלקטרונית, החסויות הרבות, וההכנות העצומות בשטח.

גם פה וגם שם היו התור המזדחל לרכישת הכרטיסים, העמסת המזוודות והפקלאות, ההמתנה מורטת העצבים, העליה, הנסיעה, חניית הביניים הכפוייה והארוכה (בגלל גחמה של מאן דהוא...). המחירים המעט מופקעים בשדה עבור חטיפים ושתיה, מה שמזכיר קרטל מכוון ומתוזמן מצד בעלי אינטרסים.

העיכובים המתמשכים, הלינה הטרופה והחטופה במהלך הנסיעה. קור הלילה וחום היום. התנהגותם הבלתי מתחשבת של המופקדים על שמירת הסדר והחוק. כמו גם הביקורות המוגזמות. בליל השפות והאקצנטים, תערובת צבעונית של תלבושות אתניות מחד, וספורטיביות ופריקיות מאידך. אוסף של תרבויות שונות ומשונות מן הקצה אל הקצה. האוהדים הרבים שכבר בדרך לשם ובטוחים שהניצחון בכיסם. ילדי האוהדים המשתעשעים במדבקות ותמונות מאירועי השנים שעברו.

ההיצמדות הכרונית לאזניות וההאזנה לשידורים החיים. ועד רגעי ההגעה למקום, הרעש והשאון שמקדמים את הבאים, ההפנינג הממלא עד להחניק את דרכי הגישה, הדוכנים הרבים לממכר מזכרות, צעיפים, מטפחות וכובעים עטורי סמלים. הספסרים, מגלי העתידות, פותרי החלומות והפסיכולוגים בגרוש שמנסים לעשות פרנסה על גבם של אוהדים תמימים.

המהמרים הכפייתיים על מספר המשתתפים באירוע, ועל שם מי יירשם הנצחון הפעם. החלכאים והקבצנים שמזלם לא שפר עליהם שממוקמים בכל מ''ר. האלפים הצובאים על הכניסות. הטריבונות מלאות האדם, הנישאות לגובה מגדלי הולילנד. (ובתקוה שאין עוד קוים מקבילים בין הפרוייקטים המגושמים הנ''ל...). ההשלכה מרצון ובמודע לתוככי המערבל האנושי שמתפתל מהכניסה ועד למקום האמיתי. הזיעה הניגרת בלי הרף, הרצון והכמיהה להיות במרחק נגיעה, רצויה כמובן נגיעה של ממש במושא אהדתם.

באזניים מהדהדות תרועות הנצחון הזמני בעירבוביא עם יללות ואנחות על כישלונות העבר. הדמעות הניגרות מהולות בחרדה מפני נפילה עתידית, ונשיאת עיניים למרום שיגמר כבר למען השם בנצחון בנוק אאוט לטובתנו. וכשהנצחון המיוחל אכן הגיע, התרועות הרמות, קול המצהלות, ההישאבות הספונטאנית אל מעגלי השמחה, הריקודים בקצב ההמנון המנוגן ברקע חזור ונגן. השירה הבוקעת מפיות האלפים בגרונות ניחרים. השמחה הפורצת את מתחם האירוע. היין והשיכר הנשפכים כמים. ורגשי האהבה הנמטרים בשפע על ראשי גיבורי התהילה.

ניתן כאמור למצוא דמיון מרתק בכל הפרמטרים הרבים שנמנו עד כה לכאורה, רק לכאורה, כי יחי ההבדל הגדול. משום שהללו רצים והללו רצים! הללו רצים אחרי... כדור מלא אויר דחוס, שבועטים בו רגלי זרים שכירים, והצלחתם נרשמת משום מה על שם ישראל.

והללו, ואני מדגיש, מכל המגזרים! חרדים, דתיים, מסורתיים, ו'חילונים' גמורים, רצים לשאוב קדושה וטהרה, לעלות ולהתעלות, להתפלל ולבקש. להודות על כשלונות העבר, ולשמוח במקביל על הנצחונות שהיו ועוד יהיו.
ובסוף בסוף, לרקוד ולשמוח באחדות מופלאה, מול אישו הרוחנית הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי, מתוך הערצה ואהבה עצומה בלתי פוסקת מדורי דורות לתורתו של קדוש השם מכובד. אשר את להבתה העוצמתית והנצחית הזו, מים רבים לא יכלו ולא יוכלו לכבותה ונהרות לא ישטפוה! ''תורתו מגן לנו, היא מאירת עיננו, הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי''