אאא

"קזחסטן...? בשביל מה להגיע לשם, מקום משעמם. מה תעשה שם? תישאר כאן בבית-שמש", ניסה שכן קרוב להניא אותי מהנסיעה המתוכננת לאזור האסייתי. האמת היא שסיקרן אותי לראות מקרוב כיצד מתנהלים החיים באזור הסיבירי המרוחק רק 5 שעות טיסה ישירה (במטוס פרטי כמובן) מישראל. איך מתנהלים החיים בקהילה היהודית ומה הם התנאים איתם הם מתמודדים יום-יום בקהילה היהודית. אז טסתי.

יום שלישי: בצהרים ביקורת דרכונים זריזה ומנהל חברת מטוסים מסיע את חלק מחברי המשלחת שהגיעו לנקודת המפגש ברכבו הפרטי ,בתוך שדה התעופה נתב"ג הישר למטוס השכור. "המטוס הזה" מסביר בעלי החברה בחשיבות "שווה 35 מיליון דולר, מי שרוצה יכול להשכיר". בינתיים מגיעים הרבנים הראשיים - הראשון לציון הרב שלמה עמאר, הרב הראשי יונה מצגר, והשר לשירותי דת יעקב מרגי ברכב ממשלתי ועולים בגרם המדרגות לבטן המטוס המפואר.

עד להמראה עסקו הרבנים בדיון טעון אודות הכרעת בג"ץ, שפסק כי על הרבנות בגן יבנה ובעיר אשדוד להשיב את תעודת הכשרות שנשללה מבעלת מאפייה בעיר בתואנה שמדובר ביהודיה מהזרם המשיחי אשר "מקיימת פעילות מיסיונרית בחנותה". הרב מצגר שולף את פסק הבג"ץ והפולמוס מרקיע שחקים. הרב עמאר הודיע למשתתפי הדיון כי ישקול בחיוב לתקוף בפומבי את פסיקת בג"ץ ומעתה כל פסיקה כנגד ההלכה "תזכה" לתגובה הולמת.

לאחר איחור של בערך כשעה, המריא המטוס בדרך ליעדו. הרב עמאר שקוע בכתיבת חידושי תורה, הרב שמעון אליטוב חבר מועצת הרבנות דורש בענייני דיומא, והשאר מאזינים בקשב רב. הנחיתה עברה בשלום, דלת המטוס עולה ואת פנינו מקבלים חברי שגרירות ודיפלומטים קזחיים נעימי סבר. לא אלאה אתכם בפרטים הקטנים, רק אומר שבמלון המפואר, אחרי תפילת ערבית, נותרו לנו רק 4 שעות שינה עד לתפילת שחרית.

קיבוץ דתות

יום רביעי: בכניסה לאולם עמדו ללא ניד שני חיילים בתלבושת מסורתית ושרויים בתענית דיבור שלא לשם שמיים ומקדמים את פני הצועדים על שטיח אדום ומעוטר. זוהי התמונה שנגלתה למי שהגיע לכנס הבין דתי המתקיים אחת ל-3 שנים בקזחסטן. לעיר אסטנה (עיר הבירה) מגיעים אנשי דת מכל רחבי העולם בו הם משמיעים את דבריהם המתורגמים סימולטאנית לכל השפות ולחתום בסיום הוועידה על אמנת השלום המסורתית.

בסיום יום הועידה הראשון באולם הפירמידה (כשמו כן הוא) שכלל את דברי הרב מצגר ובקשתו לפעול לשחרור החייל השבוי גלעד שליט. באוויר טסו דיבורים חסרי תכלית מאנשי דת ססגוניים אך עלומי שם, ואחר כך התכנסו כל חברי המשלחת לארוחת ערב. שולחן כשר המתין ליהודים בסוף האולם בו שהו באותה עת עשרות בודהיסטים, טיבטים, הודים, איראניים, סעודים, נוצרים, מרוקאים ועוד רבים ולא טובים...

לא לכולם היה מקום, אבל השולחן הכשר השמור לבאי המשלחת מארץ הקודש הציל את המצב. אם כי מי שחושב לקנא במשלחת הישראלית שיחזור בו, הרבה מה לאכול - לא היה כי הכשרות לא הייתה מהודרת. למרבה המזל היו הרבה פירות (בעיקר דובדבנים), וזהו המאכל העיקרי לו זכו חברי המשלחת החרדים - שהפכו לצמחוניים בעל כורחם.

פאר ושיעמום

יום חמישי: לאחר תפילת שחרית ארוכה וארוחה קלה וקצרה (פשוטו כמשמעו), שוב נסיעה באוטובוס ל"ארמון השלום", בו התקיימו באותו היום דיונים משמימים. אנכי הקטן והשר יעקב מרגי אליו התלוויתי במהלך הביקור, סיירנו בקומה העליונה, ושם באולם רחב ידיים נחשף בפנינו המוזיאון הקזחי הנעלם מעין האורחים הרבים שפקדו את המקום.

תמונות מרהיבות, פריטים היסטוריים, ואפילו עיר הבירה כולה בקטן ("מיני אסטנה"). בזמן הקצר שנותר סיירנו בעיר עליה הכריז הנשיא נור-סולטן נזרבייב כעיר הבירה החדשה במקום אלמה-אטה הישנה. בניינים מפוארים ומעוצבים שדרה מטופחת - התגשמות חזונו של הדיקטטור - בהחלט התנשאו בגאווה, אולם השקט המשעמם שלט בכל פינה .

קוסטנוי

"בעוד רבע שעה תגיעו לשדה התעופה", מבשר אחד המארגנים. יש טיסה בת שעה לעיר קוסטוני שבצפון קזחסטאן שם ייחנך בית כנסת גדול ומפואר, "בית רחל", שנבנה על ידי הנגיד מר אלכסנדר משקביץ , המכהן כיו"ר הקונגרס היורו-אסייתי. נסענו.

כדי להמחיש עד כמה גדול עושרו של משקביץ, נלחש באוזנינו כי תחתיו מועסקים 200,000 עובדים. בשדה התעופה המתין לנו מטוסו הפרטי של מר משקביץ, והוא עצמו קיבל את פנינו בשמחה. לאחר שעת טיסה נחת המטוס, ושיירה של רכבי יוקרה שחורים המתינה לאסוף את הבאים. בכל צומת עומד שוטר כמו פסל ועוצר את התנועה עד למעבר השיירה המאובטחת.

עשרות יהודים מהאזור המתינו לרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רבה של קזחסטאן הרב ישעיה אלעזר הכהן, השר לשירותי דת הרב יעקב מרגי, ואורחים רבים נוספים, לצד קבוצת העיתונאים הגדולה מהתקשורת הכללית והחרדית שהגיעו כדי לסקר את שרשרת האירועים בקזחסטאן.

את פני האורחים קיבלה בשירה מקהלת ילדי תלמוד התורה "אוהלי מנחם" מביתר עילית בניצוחו של ר' שלום כינורי, ובניהולו של הרב מנחם מנדל הכהן, שהגיעו יממה קודם מישראל למסע שליחות וחיזוק בקהילות יהודיות בקזחסטן. האמת, חייבים לציין, מראה בית הכנסת שנגלה לעיננו היה עוצר נשימה. לא קרוואן ישן וסדוק אלא בית כנסת מפואר שהוקם ללא עזרת העירייה או המשרד לשירותי דת. תרומות נטו.

את השרביט נטל רבה של קזחסטאן הרב הכהן, שסקר את פעילות חב"ד בקזחסטאן והודה לתורם מר משקביץ על בניית בתי הכנסת באסטנה ובקוסטוני. הוא ציין את תרומתו של נשיא קזחסטאן נור-סולטן נזרבייב הדוגל בסובלנות וביחס הוגן לדתות שונות, ובפרט ליהודי המדינה. בהמשך הוזמנו מר משקביץ, הרב יונה מצגר, והשר יעקב מרגי לגזור את הסרט בכניסה לבית הכנסת, ואחר כך נקבעו מזוזות בפתח בית הכנסת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

משקביץ שהוזמן לשאת דברים הודה לרב ישעיה הכהן על תחיית יהדות קזחסטאן וציין את אימו הגב' רחל ע"ה, שבית הכנסת קרוי על שמה ולזכרה. הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר הזכיר את פועלו של הרב כהן ושל הנגיד מר משקביץ וציין כי מדובר בבית הכנסת הראשון המוקם במחוז קוסטוני למען יהודי העיר והמחוז כולו. השלוחים העניקו למר משקביץ תעודת הוקרה מפוארת.

השר לשירותי דת הרב יעקב מרגי ציין בדבריו כי "שלוחי חב"ד הם המזוזה השומרת על עם ישראל בעולם כולו", שיבח את פעילות חב"ד בקזחסטאן ואת מר משקביץ שתרם את הקמת בית הכנסת המפואר. וטיבל את דבריו במשל שגרם להתרגשות בקרב המשתתפים .

ארצה בשמחה

לאחר טיסה בחזרה לעיר אסטנה, זכינו למנוחה קצרה שבסיומה התארגנו לטיסת חזור לישראל.

במטוס חשבתי לעצמי, כי לא קל לחיות במקום כמו קזחסטן מכל הבחינות. אמנם קרוונים כמקום תפילה אין שם בנמצא כבארצנו, והתפילה מתקיימת ברוב פאר והדר אולם בעיות רוחניות בהחלט יש ובנוסף במקום בו מזג האוויר הסיבירי שולט בחורף (-45 מעלות צלזיוס) בהחלט קשה לחיות. את בעיית האנטישמיות בגולה אין צורך להזכיר. כך שאם ללמוד מסירות נפש בגולה מה היא - שווה לנסוע אפילו בימים אלו ולצפות בהשקעה האדירה ביהדות התפוצות.

אלון נוריאל משמש כיועץ התקשורת לשר יעקב מרגי.