אאא

בירושלים נמצא בחפירות ארכיאולוגית קטע ממעטפת הביצורים שהקיפו את העיר מלפני 3700 שנה, בתקופה בה שלטו הכנענים במקום, ועוד קודם לכיבוש העיר בידי דוד המלך.

קטע הביצורים שנחשף מתנשא לגובה של כ-8 מ', ונראה ששימש את הכנענים להגנה על דרך המובילה למעיין. את החפירות מנהלת רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אלע"ד.

לדברי פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, המנהל את החפירה יחד עם אלי שוקרון מטעם רשות העתיקות, "זהו הקיר המאסיבי ביותר שנחשף אי-פעם בעיר דוד, ומתנשא עד ל-8 מ' גובה. מדובר בביצור עצום בגודלו, הן מבחינת מידות המבנה, הן מבחינת עובי קירותיו והן מבחינת גודל האבנים ששולבו בבנייתו".

"הקירות נראים כמעבר מוגן, מבוצר היטב, היורד ממצודה כלשהי שניצבה בראש הגבעה, אל עבר מגדל המעיין. בניית מעבר מוגן שכזה הוא פיתרון אפשרי כדי ליישב את הסתירה המובנית בסיטואציה שהמעיין - שהוא בבחינת מקור חיים ליושבי המצודה בשעת חרום - מצוי במקום הנחות והפגיע ביותר בשטח. בניית מעבר מוגן, אף שהיא כרוכה במאמץ רב, היא פתרון שניתן למצוא לו הקבלות אחדות בעולם העתיק, אף שמתקופות מאוחרות יותר לתאריך השרידים שתוארו כאן. חלק קטן מהביצור התגלה כבר ב-1909, ועכשיו, בחפירות, התברר שהוא היה חלק מקיר עצום. זו פעם ראשונה שמתגלה בירושלים בנייה מסיבית כזו טרום תקופת המלך הורדוס".

בתקופה זו, היו ירושלים והשדות שסביבה, ישות מדינית בפני עצמה, שלה שלטון עצמאי – בדומה לשכנותיה שכם בצפון ויריחו במזרח. קירות מסיביים דומים לזה שנחשפה כעת בירושלים, מוכרת זו גם בחברון הכנענית, (תל רומידה), בשכם (תל בלטה) ובגזר.

אורך הקטע המוכר של הביצור – 24 מ', ואולם מעריכים שהביצור ארוך עוד יותר, שכן הוא נמשך מערבה מעבר לחלק שנחשף, במעלה המדרון של הגבעה. לדברי פרופ' רייך, "התגלית החדשה מראה, שתמונת ביצוריה המזרחיים של ירושלים ושל מפעל המים הקדום, רחוקה עדיין מלהיות ידועה לאשורה. למרות העובדה שכה רבים חפרו בגבעה הזאת, יש סיכוי רב שגלומים בה עדיין אלמנטים אדריכליים גדולי מידה השמורים היטב ומחכים לחשיפה".