אאא

התרגשות בחצרות בית רוז'ין: בית הכנסת המיתולוגי של רבי ישראל מרוז'ין ברובע היהודי ישוקם ויבנה מחדש.

בשעות אחר הצהריים (שלישי) יתקיים מעמד הנחת אבן הפינה לבית הכנסת המיתולוגי "תפארת ישראל" ברובע היהודי בירושלים הקרוי על שמו של הצדיק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל, בהשתתפות רבנים שרים ואישי ציבור שיגיעו בכדי לציין את המאורע הגדול.

לא רבים יודעים אבל בית הכנסת הישן העומד חרב מאז מלחמת העצמאות ב-1948 כשהופצץ ע"י הירדנים (יחד עם בית הכנסת החורבה) עומד מאז בעיזבונו ובחורבנו כשמחר צפויה להגיע לאישור בפני ישיבת הממשלה לכבוד יום ירושלים הצעתו של שר השיכון אורי אריאל לסייע לבנות אותו מחדש בעלות של 50 מיליון שקלים.

"כיכר השבת" עוקב אחר ההתרגשות הגדולה בקרב החסידים המודעים לערכו הרב של בית הכנסת המשוחזר ומביא את ההיסטוריה שלו.

בית הכנסת "תפארת ישראל" נקרא גם בית הכנסת "ניסן ב"ק" על שם בונהו ומייסדו. החסידים נהגו לכנות את בית הכנסת "נישה'ס שול" שפרושו ביידיש - בית הכנסת של ניסן. השם "תפארת ישראל" הוא לזכרו של רבי ישראל פרידמן, הלוא הוא רבי ישראל מרוזין זצ"ל, אדמו"ר מייסד שושלת החסידות כשמגזע זה קיימים כיום חסידויות בויאן, סאדיגורה, וואסלוי, בוהוש, קופישניץ ועוד.

בית הכנסת נבנה בשנות השישים של המאה ה-18 על ידי חסידי רו'זין כשרבי ישראל זצ"ל היה זה  שהרים את התרומה לקניית המגרש שעליו נבנה בית הכנסת.

המסורת מספרת כי רבי ישראל תרם את הכסף לקניית המגרש בדחיפות, מאחר שאנשי הכנסייה הרוסית-פרבוסלבית עמדו לרוכשו על מנת לבנות בו כנסייה. על פי הסיפור במסורת החסידית, הצאר הרוסי ניקולאי הראשון שעמד מאחורי ניסיון הרכישה, רתח מזעם כאשר שמע שהיהודים הקדימוהו בשליחותו של רבי ישראל מרוז'ין, והכריז "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן" (רבי ישראל נמלט מרוסיה מפני הצאר ניקולאי). הרוסים נאלצו לרכוש שטח מחוץ לחומות העיר העתיקה, מה שמכונה כיום מגרש הרוסים.

כוונתו של האדמו"ר מרוז'ין הייתה להקים בית כנסת לעדה החסידית בירושלים שראשוני אנשיה הגיעו מצפת לירושלים שנים אחדות קודם לכן והוא נבנה במקביל לבית הכנסת ,החורבה" של "הפרושים". הבניה החלה בשנת תרכ"ב (1882) ונמשכה עשר שנים.

תוכנית בית הכנסת כללה בית מרחץ ומקווה טהרה בקומה תחתונה, בית הכנסת אורחים, בית מדרש  ותלמוד תורה מעליהם, ובקומה העליונה את בית הכנסת‏.

 (צילום ארכיון: ויקיפדיה)
שושלת בית רוז'ין. האדמו"רים מסאדיגורה ובויאן (צילום ארכיון: שוקי לרר)

במהלך הבניה הגיע לארץ קיסר אוסטריה פרנץ יוזף, כששאל "מדוע חסרה כיפתו של בית הכנסת", ענה לו ניסן ב"ק" "בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך אדוני". "כמה יעלה לי שבית הכנסת יחזיר את כיפתו?" - שאל הקיסר ותרם סכום נכבד להשלמת הכיפה.

כלי כסף וזהב רבים נשלחו לבית הכנסת, מחסידים ברוסיה וברחבי אירופה‏. בית הכנסת נבנה ברוב פאר והדר בגודל של 11 מטרים אורך על 11 מטרים רוחב. הבנין התנשא לגובה של כ-20 מטר וכיפתו המעוגלת היתה מן המקומות הגבוהים ביותר שבעיר העתיקה.

הוא היה למרכזם של רבים מהחסידים בעיקר חסידי באיאן  שהתגוררו בין החומות ובמלחמת העצמאות 1948 נקבעה על גגו עמדה חשובה ונקודת תצפית של הכוחות היהודים, ובשל כך התנהלו בו ובסביבתו קרבות פנים-אל-פנים עם הלגיון הערבי, בסיומם, נכבש בית הכנסת בידי הלגיון ונהרס על ידו. כיפתו הגבוהה וקירותיו התמוטטו וכיסו את יסודותיו.

בחודש אב התרל"ב נחנך בית הכנסת. לכבוד המאורע חילקו, בהוראת ניסן בק האדריכל והקבלן, לחם ובשר ל-400 מתושבי העיר העתיקה, אשכנזים וספרדים‏.

על פי הדיווחים מאז, ההתרגשות הייתה כה גדולה, בית הכנסת היה מלא במתפללים, עד שחלקם נאלצו להביא כיסאות מהבית, מחוסר מקומות ישיבה פנויים.

הרבי מרוז'ין התבטא לפני הקמת בית הכנסת על חשיבותו, ואמר שבזמן שהיה בית המקדש קיים, היו התפילות של כל יהודי עוברות ועולות ממקום המקדש, ועתה, בזמן הגלות, יעברו התפילות דרך מקום בית הכנסת תפארת ישראל‏.

 (צילום ארכיון: ויקיפדיה)
שר השיכון אורי אריאל בפגישה עם האדמו"ר מסאדיגורה (צילום: באדיבות המצלם)

יהודים רבים ברוסיה בהם צדיקים מפורסמים, קנו מקום ישיבה בבית הכנסת, חלקם בשל הסגוליות שבדבר - למרות שלא התכוונו לעלות לארץ ישראל.

אלא שלדאבון לב, במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הירדנים, הרסו הירדנים את בית הכנסת ובזזו את תכולתו‏ ורק חלק מחזיתו שרד. את בית הכנסת החורבה הנמצא בסמוך הרסו הירדנים עד היסוד. היו אלו שני בתי הכנסת הגדולים והמפוארים בעיר העתיקה, שהתנוססו לגובה רב, מעוטרים שניהם בכיפה גדולה.

לאחר מלחמת ששת הימים עלו ובאו חסידי בית רוז'ין בראשות אדמור"י השושלת, ובראשם זקן השושלת, הם כאבו את החורבן והחלו לפעול ולהפעיל למען חידוש בית הכנסת והוקם ועד חסידים לטיפול בעניין אך מאמציהם נכשלו.

במשך השנים התנהלו לאיטם תכניות השימור והפיתוח, במאמץ צאצאי השושלת להשגת תקציבים ותרומות לשחזור בית הכנסת המיתולוגי שיזם מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין שאף התבטא עליו גדולות ונצורות.

לאחרונה חלה פריצת דרך ואנשי הרשות לפיתוח הרובע היהודי החלו באישור התוכניות לשיקום המבנה וכאמור לאחר שיחות רבות ביניהם פגישות אישיות של כ"ק האדמו"ר מבויאן עם מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט ופגישתו של כ"ק האדמו"ר מסאדגיורה עם שר השיכון אורי אריאל, יוצאת כעת התוכנית אל הפועל בסגירת מעגל היסטורית כאשר היום תונח אבן הפינה ומחר תאושר התוכנית בישיבת הממשלה ובית הכנסת המיתולוגי של מייסד השושלת הרוז'ינאית יעמוד שוב בתפארה בסמוך למקום המקדש.

בית הכנסת ישוקם במבצע הנדסי מורכב, לאחר שהחפירות הארכיאולוגיות שהתבצעו במקום הסתיימו ואף התגלו ממצאים מתקופות בית המקדש הראשון והשני.