אאא

תלמיד חכם הפליג באותה ספינה בה נסעו סוחרים עשירים, שהובילו עמם סחורות. אותם הסוחרים התגאו בסחורותיהם איש לפני רעהו וכל אחד מתאר את העסקים המוצלחים שצפויים לו ביריד אליו הם נוסעים.

רק היהודי החכם ישב עם ספריו ולמד, ולא השתתף בשיחותיהם של הסוחרים.

שאלו הסוחרים את היהודי: "האם גם אתה מוליך עמך סחורה?

השיב החכם: "כן, אך סחורתי יקרה יותר מכל סחורותיכם".

מה יש לו שם בתיק?

שמעו הסוחרים את דבריו והתחילו לנסות לנחש איזו סחורה יקרה מוביל עמו היהודי?.

אחד אמר: "ודאי הוא מוביל משי יקר". שני אמר: "אני חושב שיש עמו תכשיטי-זהב מרהיבים". שלישי אמר: "ואולי הוא נושא עמו יהלומים ואבנים יקרות אחרות?".

מרוב סקרנותם החלו לחפש את הסחורה. אבל לא מצאו שום ארגז ושום חבילה.

סוחר או עני?

הם מיהרו אל רב-החובל והתעניינו אצלו: היכן אתה מאכסן את הסחורה של היהודי הזה? מה? התפלא רב החובל. סחורה של היהודי הזה?

היהודי הזה לא הביא עמו שום סחורה!!".

כשיצא מתאו, ערכו הסוחרים 'בדיקה רצינית' בחדרו, וראו שאין שום זכר לסחורה כלשהי. כך חיפשו ובדקו ולא מצאו דבר.

לגלגו הסוחרים על היהודי: "לא סוחר אתה, אלא סתם עני שאין לומאומה". אך החכם שתק ולא השיב להם מלה.

הצילו, שודדי ים

הספינה המשיכה במסעה ולפתע התנפלו שודדי-ים על האניה ולקחו את כל הסחורה שהיתה בה. הסוחרים העשירים נותרו בלי כסף ובלי רכוש, רק עם בגדיהם אשר לעורם.

אמר להם החכם: "עכשיו תיווכחו שסחורתי יקרה יותר משלכם".

כשהגיעו ליבשה, נכנס החכם לבית-המדרש והחל לשוחח בדברי-תורה עם יושבי בית-המדרש. הללו ראו מיד כי האורח הוא חכם גדול. מיהרו להזמין את כל תלמידי-החכמים, והאורח דרש לפניהם דרשה נפלאה ועמוקה.

אחרי הדרשה הכינו לכבודו סעודה גדולה וכיבדוהו כבוד רב. אחר החכם למארחיו: "אנא מכם, דאגו גם לסוחרים שבאו עמי בספינה, אשר שודדים גזלו מהם את כלסחורותיהם והשאירום בעירום ובחוסר-כל". שמעו היהודים בקולו, הכינו אכסניה לסוחרים ונתנו להם כסף שיוכלו לקנות אוכל ולחזור לבתיהם".

היו הסוחרים מלאי תודה לחכם, ובאו לבקש את סליחתו על שלגלגו עליובהיותם בספינה. אמר להם: "הלא אמרתי לכם שסחורתי יקרה יותר משלכם; הסחורה שלכםיכולה להינטל מכם, ואילו סחורתי קיימת לעד".

ועל כך אמר דוד המלך: "טוב לי תורת-פיך מאלפי זהב וכסף".

מצרים – מתפוררת מזהותה

האימפריה המצרית היתה חזקה ואיתנה מכל. שלטון ללא מיצרים. חרטומים שחכמתם התפרסמה בכל העולם. מצב כלכלי איתן , שמכל קצוות תבל הגיעו אליו כדי לשרוד בשנות הרעב הקשות . מלך נחוש ואיתן ויועצים שלא חוששים לגזור אפילו על מוות כל התינוקות.

ובפרשה הזו, כשמגיעות המכות הניחתות על מצרים. לפתע כל עוצמתה מתרסקת. האומה המצרית העתיקה מתחילה תהליך של התפוררות.

העם היהודי – מתגבש למרות כל הקשיים

ודווקא העם היהודי, ששימש עם של עבדים אומללים – מתחיל לפתח את החוסן האמיתי שלו. מתחיל לגלות את העושר הפנימי ואת האמונה היוקדת. עם זה נוכל לצאת ממצרים ולהתגבש לעם סגולה. כי יש לנו את האוצר האמיתי הוא אוצר הנפש.

על האוצר הזה, כדאי שנשמור מכל משמר. נמשיך לפתח את התרבות היהודית שלנו . את הידע הנרחב בתולדות ישראל. את הלימוד הקבוע של המסרים מהפרשה. ונזכה להבקיע את כל המיצרים החדשים שמאיימים על זהותינו.