בכל מהלך השנה האחרונה מאז הבחירות לכנסת ניצבים ח״כ משה גפני, מראשי מפלגת יהדות התורה, והשר נפתלי בנט, יו''ר מפלגת הבית היהודי, בעמדות מנוגדות וקוטביות כאשר השניים אינם מפסיקים להתנגח.
האחרון טוען שמטרתו לסייע לציבור החרדי ואילו גפני מאשימו בהרס עולם התורה ובפגיעה בבני הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים.
בערב החג הגיע בנט לנחם את גפני שישב שבעה על פטירת אחותו. ושם באקט נדיר התקיימה בין הניצים שיחה מפויסת משהו, אולי אף לבבית במקצת. אך לסיום הם לא החמיצו את ההזדמנות ושיגרו - כהרגלם - עקיצות איש לרעהו.
גפני פתח וסיפר על אחותו ע״ה: "היא הייתה ציר מרכזי של המשפחה. היתה המספרת של המשפחה, אבל בניגוד לעיתונאים שמדווחים באופן שלילי היא הייתה מספרת רק את החלקים החיוביים. זה צריך להתארס וזה נולד לו בן."
בהמשך עבר גפני לספר מעט על עצמו: "אני גרתי באופקים. למעלה מעשרים שנה".
בנט: "מה אתה אומר? לא ידעתי. היית אז בעשייה פוליטית ציבורית?"
גפני: "לא. הייתי ראש כולל, לאחר מכן כיהנתי כחבר מועצה ואז עברנו לבני ברק. בזמן הקמת דגל התורה נאלצנו לעבור. זה לא כמו מפלגה של 11-12 מנדטים שאפשר לשלוח מישהו לנגב. היינו בסך הכל שניים, אני ורביץ והייתי מגיע הביתה לעתים ב-3 לפנות בוקר ולכן זה כבר היה בלתי אפשרי ועברנו למרכז."
בנט: "למה אשתך אהבה את אופקים? הייתם מעורים שם?"
גפני: "אני, לפני שהרב שך שלח אותי לכנסת התמודדתי בבחירות בעיירה ספרדית ולא היה בית שאני ואשתי לא היינו בו. קיבלתי רבע מקולות הבוחרים. התיכנון היה לכבוש את ראשות המועצה אולם נגזרה הגזירה."
בנט: "25 שנים בכנסת זה המון זמן."
גפני: "ברגע שסגרו שם מפעלים (בדרום) הכל שקע ונשארו אנשים חלשים. כשאני באתי לשם, אופקים היתה בירת הנגב. התמונה שלי ב'ידיעות אחרונות' בלטה כאשר סגרו מפעלי טקסטיל באופקים והתגייסתי לעזור להם."
"לא ידעת שגרתי באופקים?"
בנט: "אני אשם. לוקח על עצמי את האחריות צריך לחזור בתשובה על זה."
גיסו של גפני: "כולנו מחכים."
בנט מחייך: "ידעתי שיקפצו על מה שאמרתי."