אאא

עדיין מוקדם להעריך את השפעותיו של מבצע צוק איתן על תקציב המדינה, הן מבחינת הוצאות הביטחון הישירות והן מבחינת עלות הפיצויים והפסד ההכנסות ממיסים. כך קבעו חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בדיון הריבית האחרון שנערך בבנק ישראל בסוף החודש שעבר, ושאת הפרוטוקול שלו מפרסם הבנק הבוקר (ב').

הנתונים הכלכליים שהוצגו בדיון הריבית התייחסו לתקופה שקדמה לתחילת המבצע הצבאי והם הצביעו על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב מתון, בדומה לזה שנרשם בשני הרבעונים האחרונים.

מסיבה זו ציינו חברי הוועדה כי אין עדיין אפשרות לעמוד על השפעותיו הכלכליות של המצב הביטחוני. יחד עם זאת הם ציינו כי ההשפעה של אירועים ביטחוניים בהיקף דומה בעשור האחרון הסתכמה בפגיעה מקרו כלכלית מתונה, של עד 0.5% מהתוצר, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה. עוד הם הזכירו כי ההתאוששות של המשק מאירועים צבאיים קודמים הייתה בדרך כלל מהירה, אך הפגיעה בחלק מהענפים, בפרט בענף התיירות, עלולה להימשך זמן רב יותר.

חברי הוועדה התייחסו גם לקיפאון ביצוא, מצב שתואם את ההתפתחויות בסחר העולמי, וציינו את העובדה שהגופים הבינלאומיים לאומיים הפחיתו את תחזיות הצמיחה לשנת 2014, ואת ההערכה שההתאוששות בכלכלת העולם תמשיך להיות אטית. להערכתם, כל עוד הסחר העולמי אינו מתאושש, המשק הישראלי יתקשה להגביר את קצב הצמיחה. מהדיון עולה עוד כי לפני המבצע בעזה היה הגירעון בתקציב המדינה נמוך בכ-2.7 מיליארד שקל מהתוואי העונתי, בעיקר בשל רמת הוצאות נמוכה מהמתוכנן.

בנושא האינפלציה, ציינו חברי הוועדה כי האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, מצויה כעת מתחת לגבול התחתון של היעד השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%), וכי היא צפויה להיות נמוכה גם בחודשים הקרובים. חברי הוועדה ציינו כי התורם העיקרי לאינפלציה ממשיך להיות סעיף הדיור שמתבסס על מחירי שכר הדירה, שעלה ב-12 החודשים האחרונים ב- 2.3%. בסיום הדיון בנושא זה הסכימו חברי הוועדה כי יש לפעול להחזיר את האינפלציה אל תוך תחום היעד במהלך 12 החודשים הקרובים.

בנושא שער החליפין, התייחסו חברי הוועדה לייסוף המתמשך בשער השקל, והעריכו כי רמתו של שער החליפין מבטאת ייסוף יתר מסוים. בתום הדיון הצביעו כל ששת חברי הוועדה המוניטרית בעד הפחתת הריבית לחודש אוגוסט ב- 0.25%, לרמה של 0.5%.