אאא

האבן היקרה שאחז בידו רבי יצחק הרעישה את צרפת. אבן בסדר גודל כזה אין אפילו בארמון המלוכה. בצו מלכותי נדרש רבי יצחק לבוא ולהביא את האבן היקרה אל המלך.

מה רוצה המלך לעשות באבן זו? התעניין. "לשבץ אותה בפסל הגדול שבכנסיה".

"אויה! נשבר ליבו של רבי יצחק. אני? האם אני אפאר פסל של עבודה זרה?" הזדעזע. האבן הפכה להיות מעמסה אדירה. וכשהפליג רבי יצחק באניה, עם אנשי האבטחה של הצו המלכותי, הוא התבונן באבן וכך רקם את דרך המילוט.

כשהפליג רבי יצחק באנייה, עם אנשי האבטחה של הצו המלכותי, הוא נעמד על הסיפון והתבונן באבן לאור השמש. תוך כדי התנוצצות קרני האור, הפיל את היהלום אל הים.

מעולם לא הצטער על רכושו שאבד. הוא היה מאושר ושמח שלא באה תקלה על ידו.

מן השמים שילמו לו באוצר יקר אחר. הנה, אחרי שנים בהם היה ערירי זכה בבנו המיוחד רבי שלמה. אשר התפרסם בכל העולם היהודי ושמו רקום באותות של זהב: רבינו שלמה יצחקי – רש"י הקדוש.

בכ"ט בתמוז חל יום פטירתו של רש"י – פירושו של רש"י לתורה היא אור יקרות, המוכר לכל יהודי. רש"י ליווה את העם בתקופות סוערות ביותר. הוא המשיך את המסורה בישיבה שבה הקים דור ענף של תלמידים, אלו בעלי התוספות.

הבנק ששמר על הרווחים

מליונר ניו יורקי בעל שם, שימר חלק ניכר מחסכונותיו האגדיים לימי זקנתו. בתקופה האחרונה, סערה הכלכלה האמריקאית. לא בנק אחד ולא שנים. לא חמישה ולא שבעה. עשרות בנקים קרסו. והוא, כמעט קרס עמהם.

בנק אחד נשאר על מכונו. בנק אחד שמר על פקדונו. ודי יהיה באוצר הזה כדי להתחיל הכל מחדש. הוא התעשת, לקח את כספו והתחיל להשקיע במקומות חדשים. החשבון היחיד הזה שנותר לו סייע לו להתחיל להתאושש.

חשבון נצחי

ליהודים יש חשבון פלאי שנקרא 'נצח ישראל'. ולמרות שיש לנו משברים, וקרו לנו דברים לא פשוטים למרות הכל החשבון הנצחי שלנו 'נצח ישראל' – הוא חשבון פעיל ומלא זכויות.

בפרשת מסעי, אנחנו קוראים על 42 מסעות. כולנו עדין בדרך. והדרכים מתחברות ומשתלבות וכולן נוסעות אל העתיד היהודי הפלאי "כי באש אתה עתיד לבנותה".

גם מה שנשבר – נשאר שלם

משה רבינו הביא לעם ישראל את התורה. בי"ז בתמוז הוא ירד מהשמים עם לוחות הברית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אבל הוא מצא את העם בשיא חטאו. הם בנו לעצמם עגל ורקדו לפניו. משה רבינו שבר את הלוחות הראשונים. עם ישראל המשיך לראות את השברים המתנפצים. בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני. אבל דווקא מתוך חורבן תצמח הגאולה. כל הזכרונות גם יחד מובילים את המורשת היהודית.

הזכרון הישן הוא היסוד לעתיד

גם בחיים, מי שרוצה למחוק את טעויות העבר, צריך למחוק חלקים מחייו. במקום זה, מי שאוסף תובנות וממשיך הלאה ממקום יותר גבוה – נראה איש הרבה יותר מושלם.

כי רק כשיש עבר כל כך מפואר, יש מה לצפות לעתיד המתוקן. אחרי שזכינו לראות בית ראשון בתפארתו ובית שני על מכונו. יש לנו את היכולת להתחזק באמונה כי הנה עוד מעט וקם הבית השלישי.

דווקא בימים אלו אפשר להתחזק ביותר, למרות השיברון והטעות, ודווקא משום שזוכרים ונוצרים זאת, הרי שאפשר לתקן.

השבת, פרשת מסעי מסימים את ספר במדבר. כולנו נתעודד באמירה:"חזק חזק ונתחזק"