אאא

אם הרעיון של טיול בגרמניה מעורר בכם תחושה של אי נוחות, אני אהיה הראשונה להבין אתכם. והרשו לי, באמת, לפתוח בנימה האישית הזו: עבורי, הרעיון של ביקור בברלין - כמו עצם הביקור, לפרקים - היה קשה וטעון, ונראה בתחילה בלתי אפשרי. נכון, מטרת הנסיעה הרשמית היתה פרנסה וכידוע הנדל"ן גואה בברלין, אולם עדיין שתים-עשרה השנים של גרמניה הנאצית מחקו שליש מהעם היהודי.

חוששתני שכאשר נטבע המושג "גרמניה האחרת" בשנות החמישים, זו הייתה עדיין אותה גרמניה. מה שקשה לומר עליה היום. היום, הביקור בברלין משאיר אותך בתחושה של ניצחון. ספק אם יש עוד עיר בעולם (לפחות מחוץ לישראל) שיש בה יותר כבוד לזכר השואה ויותר בוז לכל מה שהנאציזם סימל.

הנתון המפתיע הוא כי היהודים שעברו על אדמת גרמניה סבל כה רב דווקא הם מרבים לבקר בה. ישראל, כך מתברר, היא המדינה השנייה במספר התיירים המבקרים בברלין. רק האמריקנים מבקרים יותר מאיתנו בבירת גרמניה, מבין כל המדינות שמחוץ לאירופה. בין ינואר ליולי נסעו 25 אלף ישראלים לברלין. שיעור לינות הישראלים מכלל הלינות - 8%

יוצאים לדרך

הקסם האישי של ברלין שונה מזה של ערי אירופה האחרות. זוהי עיר שבה העבר תמיד נוכח. כל בניין היסטורי מקרין חזית של עבר יוצא דופן, מסעיר, מביך או מעיק. כאן, בעיר הזאת יותר מאשר בכל מקום אחר, התרחשו האירועים הדרמטיים של המאה ה-20. פרק הסיום שלהם היה תקופה מרה של חלוקה, כאשר העיר היוותה מיקרוקוסמוס של המלחמה הקרה, חצויה במרכזה על ידי חומה.

כיום מאפשרת ברלין לראות היסטוריה בהתהוותה, כאשר היא מנערת מעל עצמה את הכפילות של מזרח-מערב, והופכת לבירה ההולמת את המדינה העשירה ביותר באירופה.

זוהי עיר שלא כדאי לראות אותה בחיפזון. למרות שהיא ענקית, באמצעות חלוקה של זמן ואזורים, ועם דילוגים קטנים באמצעות הרכבת התחתית (הכי טוב כרטיס יומי - 5.8 יורו), ניתן בכיתות רגליים נבון (ותמיד ארוך מדי, בסופו של דבר) לצעוד אותה. זוהי הדרך לחוות את הפרספקטיבה הגרנדיוזית שלה - השדרות והרחובות הענקיים, הבניינים על גבול המפלצתי, ובמקביל להבליע אותם בעיר שהיא רב-גונית ונושמת במקצבים שונים, חלקם על סף גסיסה וחלקם חיים בדינמיות מדהימה.

 

רחוב בברלין

 

בתחילת הביקור בברלין הקדשתי יממה לפקוד את האתרים הקלאסיים.

ברלין היא עיר שמציגה תערובת מורכבת של ישן וחדש, מזרח ומערב. בסך-הכל עיר צעירה במושגים אירופאיים, רק בת 750 שנה. אבל ניכרות בה השפעות של תקופות ותרבויות שונות, השנים מאז נפילת מסך הברזל ואיחוד העיר לא הספיקו כדי לאחות אותם לכדי משהו קוהרנטי.

במזרח העיר ניכרים עדיין אותותיה של התקופה הסובייטית; בנייה אפורה, הגירסה הקומוניסטית-אירופית לשיכונים שאנחנו מכירים מהערים בפריפריה הישראלית, רק במימדים אחרים. הרבה מונומנטיים פסאודו-מודרניים, מפלצות מתכת ובטון.

במרכז העיר המזרחית, לב רובע המיטה (Mitte) שממנו צמחה והתפתחה ברלין לכל הכיוונים.

האתר המרכזי לביקור הוא שער ברנדבורג המפורסם (Brandenburger Tor), שהוקם בשנת 1791 בכניסה לשדרות המפוארות של ברלין, האונטר דן לינדן (Unter den Linden). השער הגדול שהפך לסמלה של ברלין מוצב על גבי ששה עמודים בסגנון יווני, ומעליו מוצב פסל אבן של מרכבה רתומה לארבעה סוסים. פסל זה "הושאל" בזמנו על-ידי נפוליאון למוזיאון הלובר בפריז, אך ספק אם נפוליאון שמע כי הפסל הושב מפריז כשגלה באי אלבה.

אונטר דן לינדן, גירסת ג´מבו לשדרות רוטשילד, היא השדרה המרכזית בברלין. אורכה כק"מ וחצי והיא מחברת בין אלכסנדרפלאץ לשער ברנדנבורג, מהסמלים החשובים של העיר. את שמה, היא קיבלה מעצי התרזה (Linden) העתיקים שלה (למרות שאלו שנטועים לאורכה היום הם צעירים יחסית. את העצים העתיקים עקרו הנאצים במצוות היטלר). כשאתה הולך בה, מלווה אותך משני צידיך אדריכלות המאות הקודמות - בניין הספרייה הלאומית בן המאה ה-17, בית אוניברסיטת המבולט (מארקס ואנגלס למדו בה, אינשטיין לימד), בית האקדמיה לאמנויות ואחרים.

השדרה, כמו אזורים רבים אחרים בברלין, נמצאת בשיפוצים. הכל בשיפוץ מתמיד מאז אוחדה העיר, והשדרה הזו במיוחד - גם בגלל החשיבות ההיסטורית שלה וגם בגלל שבמשך שנות קיומו של מסך הברזל חצתה אותה חומת ברלין.

לא הרחק מהשער נמצא בנין הרייכסטאג (Reichstag), שנבנה בשלהי המאה ה-19 בסגנון הרנסאנס ושימש את הפרלמנט הגרמני, עד שהוצת בשנת 1933 בידי הנאצים. היטלר שיפץ את הבניין לצרכיו, אך הבניין הופצץ ונחרב בזמן כיבוש ברלין. מומלץ לבקר במבנה עצמו ולעלות לכיפת הזכוכית שהוספה למבנה וממנה נשקף נוף מרהיב של העיר כולה. סמוך לאותה סביבה רוויות מוזיאונים נמצא רחוב פרידריכסטראשה (Friedrichstraße), המפואר ועמוס חנויות המותגים, שהוקם על שרידי הבתים באזור שחיבר בין גרמניה המזרחית למערבית עד להריסת החומה ב-1989.

הברלינאים לא התנתקו מהעבר, להפך. שאריות של החומה עדיין מפוזרות פה ושם, חלקן נמכרות כמזכרות לתיירים. את האזורים המכוערים באמת של הבנייה הישנה, הורסים אט אט ומחליפים במבנים חדשים. אבל במרכז העיר, שמשובץ בבניינים עתיקים, הארכיטקטים לא העיזו לגעת. יש בנייה חדשה בעיצוב ישן, ויש שיפוצים ושחזורים אין-ספור, אבל להוציא מבנה מודרני פה ושם הקו הוא שמרני מאד.

כל זה עומד בניגוד מוחלט לעיר המערבית, העשירה והמודרנית. האזור היחיד שבו קיבלו האדריכלים חופש יצירתי קצת גדול יותר, הוא מסביב לכיכר פוטסדאמר. האזור הזה, שהיה סמוך למפקדות הגסטאפו ולמטה האס.אס., נמחק כליל בסיום מלחמת-העולם והפך לשטח הפקר שומם לצד חומת ברלין. רק עם איחוד העיר חזרו לבנות בו.

גרמניה האחרת? "נוכחות צבאית" עדיין ברחוב

 

פוטסדאמרפלאץ של היום היא מרכז עסקים סופר-מודרני, הייטקי להפליא. היא מוקפת בשלושה בנייני משרדים עצומים, שהם והקומפלקסים שלרגליהם בנויים בעיקר מתכת וזכוכית. ביניהם, נמצא מרכז סוני, תצוגת תכלית של טכנולוגיות עדכניות. בארבע הקומות שלו, אפשר למצוא את כל החידושים האחרונים של ענק האלקטרוניקה היפני - מאלקטרוניקה ביתית ועד מחשבי כף-יד זעירים.

אם אתם חובבי מוזיאונים כדאי שתדעו כי בברלין, על כל ק"מ מרובע, יש לפחות חמישה מוזיאונים.

במידה והתעייפתם, המקום שהכי נחמד לרבוץ בו הוא גני טיירגרטן (Tiergarten), משני צידי שדרת ה-17 ביוני שבלב ברלין, הגן הקסום טירגארטן הוא השטח הירוק הגדול ביותר באירופה.

זכרונות כאובים

לנו, כיהודים, נושאת כמעט כל פינה בברלין בפרט ובגרמניה בכלל זיכרונות מרים, שהפכו כיום לנקודות ציון ולאנדרטאות לזוועות השלטון הנאצי. בברלין מתקיימים המון סיורים מודרכים, אפילו בעברית. הצטרפתי לאחד כזה. סיור בעקבות ברלין היהודית. היה מעניין אך מורכב:

במרכז העיר, סמוך לבניין אוניברסיטת הומבולדט (Humboldt Universität) המרשים נמצאת בבלפלאץ (Bebelplatz), בו ערכו הנאצים בשנת טקס שריפת ספרים ב-1933. באותו מקום נמצאת האנדרטה התת-קרקעית, יצירת האמן הישראלי מיכה אולמן, "אנדרטת הספרים הריקה".

מומלץ מאוד לבקר גם בשכונת הווילות הפסטורלית גרונוולד (Grunewald), ממנה יצאו מרציף הרכבת 17 משלוחים לאושויץ. במקום אנדרטת זיכרון המפרטת את המועדים של משלוחי המוות ומספר היהודים שהובלו אל מותם בכל משלוח. לא הרחק משם, על שפת האגם, שוכנת וילת ואנזה הידועה לשמצה, בה התכנסו פקידי המשטר הנאצי ודנו בהתייעלות מוסדות השלטון בתהליכי השמדת היהודים.

אנדרטה לזכר היהודים שנספו בשואה. בקשו להגיע אל-Levetzow strasse 8. בשטח זה ניצב בעבר בית כנסת. כיום יש גן שעשועים ובו אנדרטה של קרון רכבת ובו דמויות אדם מפוסלות באבן של אנשים כבולים העולים לרכבת. מאחוריהם, על עמוד ברזל, ישנה רשימת תאריכי המשלוחים ומספר האנשים בכל משלוח.

כדאי להקדיש זמן ל"מוזיאון הטרור" (Topographie des Terrors) הממוקם על חורבות מפקדת הגסטאפו. התערוכות במקום מוקדשות לתיעוד שלטון הס"ס והגסטאפו ששרר בעיר בתקופת המשטר הנאצי. דווקא הדמוקרטיה הגרמנית של היום מקדישה לא מעט מאמצים להנצחת השואה והבלטת עברה היהודי הכאוב, החל מאנדרטת השואה הענקית הבנויה ממבוך בלוקי האבן ענקיים וכלה בלוחות הנחושת ליד בתים בהם התגוררו משפחות יהודיות בעבר, עד שליחתן להשמדה.

 

יופיה של ברלין

 

המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum) המרשים במרכז ברלין ישלים את סיפורה המדהים של יהדות גרמניה, שהתיישבה בעמק הריין בתקופת השלטון הרומי. המוזיאון הוקם בשנת 2001 בעיצובו של האדריכל דניאל ליבסקינד, שהקים מונומנט ייחודי המשלב ישן וחדש, בו נעים המבקרים בין הקווים בזיגזג בקומות השונות במסלול מסומן. גם החצרות המעניינות של הרובע היהודי הפכו כיום לאזורים מתויירים וגם הן ראויות לביקור, בסמוך לבית הקברות היהודי הישן, בו לא נותרו כמעט מצבות, למעט זו של הוגה הדעות משה מנדלסון.

קרוב לכיכר נמצא אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) ממנו עוברים לרובע ניקולאי (Nikolaiviertel) העתיק, שבו ממוקמים לא מעט מבנים היסטוריים, וביניהם בית העירייה וכנסיית ניקולאי, המבנה העתיק ביותר ששרד בברלין.

חובה לבקר

המבנה הגבוה ביותר בברלין - מגדל הטלוויזיה (e Fernsehturm). למי שדילג על הפנורמה הנשקפת מגגו המרהיב של הרייכסטאג כדאי להתרשם מהנוף הנשקף על העיר משולחנות המסעדה המסתובבת הממוקמת בראש המגדל. מגדל הטלוויזיה הפך היום לאתר תיירות פופולארי שגובה דמי כניסה מופקעים של 7.5 יורו.

תצפית טובה לא פחות תזכו לראות מכל גשר מעל נהר הספריי, ויש לא מעט כאלו ולכן גם לא מעט תצפיות מדהימות. הגשר שנמצא בין בנייני הפרלמנט לבין תחנת הרכבת, למשל, מאפשר מבט אורבאני מרתק.

חובבי הצילום שירצו להנציח את עצמם בנקודת המפגש ששימשה את שני חלקי העיר המפוצלת, יוכלו לפקוד את "צ´ק פוינט צ´רלי". למשקיענים של ממש, ניתן גם לבקר ב"מוזיאון החומה" (Museum Haus am Checkpoint Charlie) המתעד את אלה שניסו להימלט דרך חלק הקומוניסטי של העיר אל המערב החופשי.

גן החיות של ברלין – מחייב ביקור. אול ההמלצה היא לוותר על ביקור כזה ביום גשום או בחמסין. אנחנו עשינו את זה וזאת הייתה טעות. אמנם ישנם ביתנים רבים שהם סגורים, אך רוב גן החיות פתוח. גם אם רוצים להיכנס לביתנים הסגורים, עדיין צריך לעבור בחוץ מביתן לביתן. אנחנו סבלנו נורא מהחום. למרות שגן החיות מרשים ומאד מהנה, עזבנו אותו אחרי סיבוב יחסית קצר, כי פשוט לא יכולנו יותר. מומלץ מאוד – למזג אוויר שפוי.

לנשום אוויר מחוץ לעיר

כדי להתאושש קצת מהרושם העגום מומלץ לבקר בפוטסדאם (Potsdam) העתיקה הסמוכה לברלין, שם נמצא ארמון בארוקי מפואר שנבנה על-ידי מלך פרוסיה פרידריך הגדול, שהתקנא כנראה בארמון ורסאי הצרפתי. הארמון מוקף בגנים מופלאים שישכיחו קצת, אולי, את מאורעות ההיסטוריה.

גם המדרחוב הראשי של העיר מקנה חוויה למסיירים בו.

טיפים למבקרים בברלין

תחבורה: לנוחתים בשדה התעופה שנפלד, מומלץ לחפש הסעה עם אחת מחברות הנסיעות הישראליות (יוניטל, שאלו). המוניות יקרות נורא (כ-35 יורו), והרכבת אמנם זולה (2.1 יורו) אבל לא תביא אתכם עד לפתח המלון

בתחנת הרכבת הבין-עירונית של נמל התעופה שונפלד, מומלץ לרכוש כרטיס נסיעה בתחבורה הציבורית לשבוע או ליותר. הכרטיס מאפשר נסיעה משולבת באמצעי התחבורה השונים אבל בעיקר, כולל את הנסיעה משדה התעופה אל העיר ובחזרה וחוסך כסף רב.

ישנה אפשרות להקל על רגליים דואבות אם מדובר בנסיעה בת פחות משני קילומטר. בברלין קיים תעריף מוזל קבוע למרחק זה, במונית שעוצרים ברחוב. במקרה כזה צריך לומר לנהג "קורצה שטרקה" (טווח קצר) ולחסוך בלאי רגליים במחיר מוזל.

אתרים: מדי יום חמישי הכניסה למרבית המוזיאונים העירוניים, בארבע השעות שלפני מועד סגירתם, היא ללא תשלום, חלקם פתוחים ביום זה עד 22:00.

שעות הפתיחה החינמיות אמנם מאוד אטרקטיביות, אך מובטח כי המוזיאונים יהיו צפופים מתמיד בשעות אלו. במקום, אם אתם נמנים על אוהבי המוזיאונים כדאי לרכוש את כרטיס Schaulust Museen Berlin, הכרטיס נמכר בחנויות לשכת התיירות, ניתן לרכוש גם כרטיס משולב לכל המוזיאונים בתעריף מוזל.

לינה: עבור מי שידו משגת, ברלין מציעה שלל אפשרויות מהנות למדי לבזבז את הכסף. התיירים האמידים יגורו וודאי במלון Adlon המפורסם, שבו התארחו בעבר הנשיאים קלינטון ובוש. אם הסוויטה המפוארת תהיה במקרה תפוסה על ידי אחד משועי העולם, תוכלו להזמין מקום במלון הסמוך אליו ה- Westin. הווסטין היה מלון הדגל של השלטון הקומוניסטי ושופץ לאחרונה. הוא ממוקם במבנה מונומנטלי מדהים ומרשים. סוויטות אקסלוסיביות יכולות להגיע לכ-800 אירו ללילה.

מלון הדגל הפופולארי של אנשי העסקים הישראלים הוא "קמפינסקי" הממוקם צמוד לרחובה הראשי של העיר ובמרחק הליכה קצר מבית חב"ד. וגם מלון אינטרקונטיננטל ו מרשימים וממוקמים לא רע.

ברלין למהדרין: בברלין בית הכנסת האורתודוכסי ברחוב יואכים המכיל 300 מתפללים בראשותו של רב העיר, הרב ארנברג. אם נשארתם בשבת בעיר תוכלו לסעוד במקום סעודת שבת ממנה נהנים חברי הקהילה .

לאחרונה אף ניתנת האופציה ליהנות מאירוח כשר באחד המלונות המבוקשים בעיר: מלון קראון פלאזה סיטי סנטר. המלון, בבעלות יהודית, הוא היחיד בעיר שמציע מעתה אוכל כשר ושהות בשבת המותאמת לצרכי המטייל הדתי. ארוחת בוקר כשרה מוגשת במלון ללא תשלום נוסף, והאורחים יכולים להזמין גם ארוחות צהרים וערב כשרות המוכנות על ידי שירות הקייטרינג הכשר של המלון.

המלון הכין המלון חדרים מיוחדים המותאמים לשהייה בשבת, בשיתוף ובייעוץ הרב הראשי של ברלין, הרב יצחק ארנברג. חדרי השבת ממוקמים בקומות הנמוכות במלון ומצויידים במפתחות מכניים רגילים ולא מפתחות אלקטרוניים, שעוני שבת למנורות ועזרה מ´גוי של שבת´ במידת הצורך בעת השהות".

בית חב"ד בברלין מרשים ושוקק פעילות. הבניין המאובטח מצוי ברח´ צדדי הסמוך לרחוב הראשיMuenstersche Str. 6 מכיל מקווה מפואר לנשים וגברים. מסעדה מעולה. בית כנסת רחב ידיים ואפילו דירות אירוח נוחות. הרב טייכטל השליח הראשי יחד עם השליח הרב שמואל סגל מקבלים אורחים ואנשי עסקים יהודיים בסבר פנים יפות.

קניות : לברלין, יש הרבה מה להציע בתחום הקניות. בעיר ניתן להשיג כל דבר והיא יחסית זולה בהשוואה לערי תיירות אירופאיות אחרות.
הבאים לערוך קניות בברלין ייהנו משפע, מבחר ואיכות. בברלין שווקים ומרכזי קניות רבים ומגוונים. החל מחנויות קטנות ובוטיקים ועד בתי הכלבו הגדולים וכמובן שווקי הפשפשים מלאי אווירה וסחורות.
בהקשר של קניות בברלין יש לציין גם את נוחות עריכת הקניות בעיר וזאת עקב העובדה שחנויות, בתי כלבו ומרכזי קניות רבים נמצאים בסמוך למלונות ו/או אזורי תיירות ו/או ליד תחנה גדולה של רכבת עירונית או תחתית.

אזהרה – סכנה מכייסים!

אפשר לסווג את אזורי הקניות העיקריים בברלין כך:

רחוב קורפורסטנדאם - הרחוב שידוע בשמו המקוצר "הקו´דאם". זהו רחוב קניות מרכזי בעיר. רחוב פרידריכשטראסה - בסביבות תחנת הרכבת התחתית של רחוב Franzosische Strasse ניתן למצוא את חנות הכלבו גלרי לאפייט (Galeries Lafayette), את מרכז הקניות היוקרתי Quartier 206 ואת מרכזי הקניות Friedrichstadt-Passagen המרשימים.

אהיה שוביניסטית לרגע ואציין כי הנשים ישמחו וודאי לבקר במרכ

ז הקניות היוקרתי ה-Ka-De-We, בית הכל-בו היוקרתי והגדול ביותר באירופה, השוכ

ן בלב רובע שרלוטנבורג. הקניון העצום יפנק היטב כל מי שמוכן לשכוח לרגע מתכנון תקציב הטיול. הכלבו מתפרש על פני 60,000 מ"ר בשש קומות בבניין מרשים. חווית הקניה למבקרים במ

קום מובטחת. הכלבו מציע כל פריט אפשרי במחלקותיו השונות: אופנה, קוסמטיקה, תכשיטים, אביזרים לבית, צעצועים ועוד.

סוף דבר

ברלין לא קלה לתייר היהודי. נדמה לי שהאסימון נפל לי ב

רחוב וילהלם. זהו רחוב רגיל לחלוטין, עם רבי-קומות משעממים והמון מנופים העסוקים בבנייה ברקע. בכלל, הפריט הכי בולט בברלין 2000 זה מנופי-ענק ליד בניינים חצי גמורים. כאן, בווילהלם שטראסה, היה מדובר בבניינים גמורים, בני 15 שנה לכל היותר. הרחוב נמצא לא הרחק מבניין הרייכסטאג המפורסם, אבל בו עצמו לא היה אף תייר טורח להתעניין, וגם אנחנו הגענו אליו בטעות, רק בגלל שרצינו לקצר את דרכנו. בצדי הרחוב, לפני הבניינים, גילנו שלטי ברזל עם כתובות היסטוריות, בנוסח "כאן היה פעם". ברחוב וילהלם מס' 78, למשל, גילה לנו השלט ההיסטורי שכאן שכן בעבר מעונו הרשמי של קנצלר גרמניה מאז ימי ביסמארק, וכאן גרו הקנצלרים האלו והאלו, וגם אדולף היטלר, כשנבחר לקנצלר בשנת 33'. השלט בבית השכן מספר לך כי במקום שבו עומד בניין המגורים הנוכחי, עמד פעם ביתו של שר החוץ הנאצי ריבנטרופ, וכאן, בבית הזה ממש, נחתם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הידוע לשמצה.

זו הרגשה משונה מאוד: אני עומדת ברחוב רגיל לחלוטין, בניינים חדשים, חלונות המציצים אל חייהן של משפחות מודרניות, ילדים שמשחקים ליד הבית. אין דבר שירמוז על האתרים ההיסטוריים המתוארים בשלטי הברזל, אבל אני יודעת כי כאן ממש, מתחת לרגלי, היה הבית של היטלר, ריבנטרופ ושאר בכירי השלטון הנאצי. כאן שכן מרכז הטומאה של אירופה לפני 70 שנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אז אני חושבת לעצמי, איך יכולתי לחשוב שאפשר לנסוע לברלין ולהרגיש כמו עוד תייר בחופש, אזרח העולם, שבמקרה הגיע מישראל. הרי העיר הזו מציעה לך לא רק ארכיטקטורה מרתקת ומוזיאונים, אלא גם אתרים כמו שרידי מרתפי הגסטאפו או אפילו בית-הכנסת היהודי העתיק, שנופץ בליל הבדולח. מהר מאוד אני מבינה, כי הביזנס והפלאז'ר שתכננתי לעצמי לא יתקיים, ובמקומם יצאת לטיול שיימתח ממרתפי הגסטאפו ועד למסעדה הכשרה הטובה שנמצאת בבית חב"ד, מרחוב שוקק חיים ועד לאתר זיכרון. פשוט זה לא יהיה. מעניין, מרתק – בהחלט כן.

וכך מצאתי את עצמי הולך בה ומנסה לפענח, לא רק את הגלוי אלא גם את הנסתר. עיר הדורה ושוקקת, עיר שמקלפת את בנייני עברה כמו היו קרום על פצע, והחורבות המדממות נחבשות בבנייני ענק, סופר-פוסט-טרום-אולטרה מודרניים.

זוהי עיר עם ההווה הכי תוסס ועכשווי והעבר הכי מעיק ונוראי - ברלין

היא אחד המקומות הכי מעניינים והכי מורכבים לבקר בהם

האמת הפשוטה היא שאי אפשר להבין את ברלין בלי לבקר בה, וקשה להבין את העידן שבו אנחנו חיים בלי להבין את ברלין – העיר שנמצאת בחיפוש מתמיד אחרי הנוסחה שתאפשר לשמר את העבר תוך כדי תנועה אל עבר העתיד.