אאא

ערב החג השני של פסח ייחד העיתונאי, נחום ברנע, את הקטע הפותח בטורו לסיפור שכולו פרי מוחו הקודח. לא הייתי טורח להתייחס גם הפעם לטורו אלמלא היה מגלם באופן כה מובהק עיתונות במירעה "המבוססת" על היעדר מינימאלי של התמצאות בחומר ועל הטעיית הקוראים.

ראשית - ככל שניתן להבין, נראה שברנע התכוון לכתוב על החלטת הקבינט הכלכלי חברתי בדבר ביטול מבחן התעסוקה למסגרות העשרה לתלמידי גנים ובתי ספר יסודיים ואולם, ברנע כותב על "ההחלטה לתת חינוך חינם לילדים מגיל 3" כלומר- למעשה הוא כותב על נושא אחר לחלוטין.

הממשלה קיבלה ב- 8/1/12 החלטה ליישם את חוק חינוך חינם לגילאי 4-3. היא גם קיבלה החלטה, אחרת, על קיום מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר הצהריים לגילאי 9-3: מהלך שיבוצע באופן הדרגתי ויתחיל ברשויות הנמנות על האשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים. הויכוח, שהתקיים בימי חול המועד, עקב החלטת הקבינט החברתי- כלכלי, כלל לא נגע, בסוגיית החלת חינוך חינם על גילאי 4-3.

באופן פרדוקסאלי הדבר חשף, בעוצמה רבה, את הכשל ב"תפיסתו" של ברנע. הרי עוד לא נשמע קול ששולל השתתפות של ילד בגן ילדים על בסיס השאלה האם ההורה עובד. בעיניי ברנע כנראה שהדבר לגיטימי ואף נכון.

כידוע, תוך שלוש שנים החינוך מגיל 3 יהיה חינוך חובה, בהתאם לחוק ולהחלטת הממשלה. אם מדובר בחינוך חובה - איך ייתכן לשלול אותו למפרע מחלק מהילדים שמי מהוריהם אינו עובד? לברנע, מסתבר, אין קושי בכך. כנראה משום שהוא סובר, בטעות (לכך עוד אגיע), שמדובר בילדים חרדים.

שנית - ברנע כותב שההחלטה מדללת את מהותו של דו"ח טרכטנברג. אין לכך כל יסוד. ועדת טרכטנברג המליצה על יישום מלא של חוק חינוך חובה מגיל 3, כמובן מבלי להזכיר מבחן תעסוקה. בנוסף, המליצה ועדת טרכטנברג על סבסוד מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר הצהריים בגנים ובבתי הספר לגילאי 9-3 שיכללו, בין היתר, חוגים, סיוע בשיעורי בית והעשרה. גם כאן לא כלל דו"ח טרכטנברג מבחן תעסוקה. נהפוך הוא: הדו"ח דווקא המליץ על "החלה אוניברסאלית" של מסגרות לימודיות לשעות אחה"צ לגילאי 9-3. אם היה טורח ברנע (שלא קרא כמסתבר, לא את דו"ח טרכטנברג ולא את החלטות הממשלה הרלוונטיות) לפחות להתקשר לפרופסור טרכטנברג היה מגלה שלא בכדי. בדיוני הועדה נציגי משרד האוצר תמכו במבחן תעסוקה. טרכטנברג התנגד. בצדק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

ברור לחלוטין שמשמעות התניית השתתפות במסגרות ההעשרה במבחן תעסוקה היא פגיעה (נוספת) בילדים שלפחות אחד מהוריהם אינו עובד, מן הסתם לאו דווקא ילדים מהשכבות המבוססות. התוצאה היא הרחבת הפערים בחברה. ממש לא צדק חברתי. טרכטנברג, כאמור, המליץ כי את המסגרות הלימודיות הנוספות יש להחיל "החלה אוניברסאלית" על כלל ילדי ישראל. החלטה כזאת מקדמת גם שוויון הזדמנויות וגם מסירה חסמים ביציאה לשוק העבודה.

למרבה הצער, בכך לא תמו שגיאות ברנע. הקטע כולו מבוסס על הנחתו שמקור שינוי ההחלטה בכניעה לחרדים. אם היה לומד את הנושא היה מגלה שבמבחן התעסוקה על פי החלטת הממשלה המקורית (שהועתק ממבחן התעסוקה של התמ"ת) נחשבים לומדים ב"כוללים" לעובדים.

כלומר - ההחלטה המקורית מיטיבה עם החרדים. מכאן ברור שהחרדים אינם הסיבה לשינויה. זה המקום לציין - שהחרדים אכן לא פעלו לשינוי ההחלטה המקורית. אני הודעתי, ב-6/3/12, במליאת הכנסת, על כוונתי לעשות זאת  לאחר שהנושא עלה, במלוא חומרתו, בדיונים שקיימתי עם אנשי המקצוע במשרדי לקראת יישום ההחלטה. לא היה אחד מהם שתמך בקיום מבחן התעסוקה. כולם כאחד, ראו בפיצול ובחלוקת כיתות, בסלקציה בין תלמידים על פי תעסוקת הורים רעה חולה המנוגדת למהותה של מערכת חינוך ראויה שבמרכזה האתוס של שוויון הזדמנויות.

מה ניתן ללמוד מכל הנ"ל? ברנע לא קרא את דו"ח טרכטנברג. ברנע לא קרא את החלטות הממשלה הרלוונטיות. ברנע לא שוחח עם גורם כלשהו (הח"מ, משרד החינוך, משרד האוצר, פרופ' טרכטנברג), שמכיר את הנושא ויכול היה לסייע בידו לפחות ללמוד את התשתית העובדתית הרלוונטית. גם שימוש קצר באחד ממנועי החיפוש באינטרנט יכול היה למנוע מברנע את המבוכה. מצד שני - הוא תקף את נתניהו, אותי ואת החרדים. בשביל זה לא צריך תעודת עיתונאי. מספיק להיות שרלטן.