אאא

- אתה מקבל עליך עול תורה ומצוות?

- מקבל.

- מקבל על באמת, או שאתה אומר את זה רק מן השפה ולחוץ?

- מקבל על באמת.

- מה זאת אומרת?

- אני מקבל עלי עול תורה ומצוות על באמת.

- לגמרי לגמרי?

- לגמרי לגמרי.

- כל המצוות?

- כל המצוות.

- עד הפסיק האחרון?

- עד הפסיק האחרון.

- שבת, כשרות, טהרת המשפחה, הכל?

- כן, בוודאי. שבת, כשרות, טהרת המשפחה, הכל.

- ומה עם החינוך של הילדים, תשלח אותם למוסדות שלנו?

- רק למוסדות שלכם.

- ואם לא נרצה לקבל אותם, תשלח אותם למוסד ספרדי?

- כן.

- מה כן?

- אם לא תרצו לקבל אותם, אני ישלח אותם למוסד ספרדי.

- אז תדע מעכשיו שאנחנו לא נרצה לקבל אותם.

- למה?

- זה לא עניין לגויים. אפילו יהודים לא מבינים את זה.

- טוב.

- אתה בטוח?

- בטוח.

- אתה לא תתלונן?

- אני לא יתלונן.

- וההשקפה שלך בתור יהודי, תהיה השקפה ליטאית?

- מה זאת "השקפה"?

- עזוב. "ליטאית" אתה יודע מה זה?

- כן. בטח.

- אז זה מספיק.

- אתה תשמע רק לרבנים שנאמר לך?

- כן.

- ותלמד רק בספרים שנאמר לך?

- בהחלט.

- ורק בשיטת הלימוד שנדריך אותך?

- בודאי.

- ותתלבש רק איך שנראה לנו?

- רק איך שנראה לכם. כיפה סרוגה זה בסדר?

- חס ושלום. אלה פוסחים על כל הסעיפים.

- אני לא מבין בזה. כובע חסידי זה טוב?

- לא. החסידים הם ´בטלנים´, שלא תדע.

- לא ידעתי. אז אני ילבש כובע חב"די.

- השתגעת? הם בכלל ´כת´.

- אז אולי כובע תימני מסורתי.

- בשום אופן. תתרחק מהפרענקים.

- אז מה אני ילבש?

- כיפה שחורה, חליפה כהה ומגבעת ישיבתית.

- זו חובה?

- בטח, זו חובה.

- אז אני מסכים.

- יופי. אז אתה בעצם מקבל עליך לשמור על כל המצוות קלה כבחמורה?

- איך כל זה קשור לקבלת מצוות?

- בטח שזה קשור. זו צורת יהודי.

- אז אני מקבל.

- בלי שום הסתייגות?

- בלי שום הסתייגות.

- מה בלי שום הסתייגות? תפרט.

- אני מקבל עלי לשמור את כל המצוות קלה כבחמורה בלי שום הסתייגות.

- בכל הרצינות?

- בכל הרצינות.

- בטוח?

- בטוח.

- לא תהיה מחובר רחמנא לצלן לאינטרנט הקלוקל?

- חס ושלום.

- ולא תקרא את השבועונים ה´חרדיים´?

- רגע, למה לא?

- כי זה הורס את חינוך הילדים.

- אז בודאי שלא.

- חוץ מ´יתד´ כמובן.

- מה ההבדל?

- אין הבדל. אבל אלו ההוראות שקיבלנו.

- נו, שיהיה.

- לא נעים לנו, אבל חשוב לנו לדעת, מה יקרה כשרב פלוני יחלוק על הרב שלך, מה תעשה?

- מה יש לי כבר לעשות?

- אתה תשמע לו?

- לא.

- אתה תכבד אותו?

- כן.

- זה לא מקובל עלינו. אסור שזה יקרה.

- למה? לימדו אותי ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים", לא כך?

- ממש לא. דעת תורה יש רק אחת.

- אז מה אתם רוצים?

- לא הרבה. רק תביע מחאה חריפה, הלם, זעזוע ושאט נפש.

- אני כבר עכשיו בהלם.

- ממה אתה בהלם בדיוק?

- מעצם הדרישה המוזרה הזאת.

- אין לך ברירה. זו צורת יהודי.

- אבל אני לא יודע איך עושים את זה.

- אל דאגה. בשביל זה יש את ´יתד´.

- סליחה שאנחנו שואלים אותך ככה בצורה כל כך לוחצת. אבל תבין, היו כאן הרבה לפניך שהבטיחו דברים דומים, אבל אחרי הגיור הם זנחו כמעט את כל מה שהתחייבו כאן.

- לא לא. אני מתכוון בכל הרצינות.

- הבעיה היא שגם הם אמרו שהם מתכוונים בכל הרצינות...

- אבל אני באמת מתכוון בכל הרצינות. הנה אני מודיע בפירוש: אני באמת מתכוון בכל הרצינות לקבל עלי עול תורה ומצוות.

- זה בסדר. אבל מה עם שאר הדברים שהבטחת? איך נהיה בטוחים במאה אחוז שאתה יותר רציני מהם? תבין, זה לא צחוק.

- הם אמרו שהם ישלחו את הילדים למוסד ספרדי?

- אמרו.

- אמרו בלי להתלונן?

- אמרו.

- אמרו השקפה ליטאית?

- אמרו.

- אמרו בטוח בטוח?

- אמרו בטוח בטוח.

- וסיפרתם להם גם שהם צריכים לשמוע רק לרבנים שלכם, ללמוד רק בספרים שלכם ולהתלבש איך שאתם רוצים?

- בוודאי.

- ומה הם אמרו?

- הם אמרו מה שאתה אומר, שהם מתכוונים בכל הרצינות.

- אמרו בטוח בטוח?

- אמרו בטוח בטוח.

- אמרו יתד נאמן?

- אמרו. בוודאי.

- הבטיחו הלם ותדהמה וכל זה?

- הבטיחו הכל.

- אם ככה אז אולי עדיף שתוותרו על הדרישות האלו ותסתפקו רק בקבלת עול תורה ומצוות?

- חס וחלילה. לא בא בחשבון.

- אז לא צריך. אני יתגייר במקום אחר.

- אי אפשר!! כל גירות אחרת היא חבלה בכרם ישראל!!

(המאמר פורסם בעיתון "יום ליום")