אאא

כל אדם ואדם נתקל במהלך חייו בכתבי יד מסוגים וממינים שונים, כאשר לכל אחד התרשמות אישית מאותם הכתבים. ישנם כתבים שמשדרים לנו סדר וארגון, נעימות ואסטטיקה, וישנם כתבים לעומת זאת, שמשדרים לנו דחיה, או כאלה שאנו מכנים אותם "כתב חרטומים" וכד'. כאשר אדם מתרשם מכתב כלשהו, הוא איננו בודק את מאפייני הכתיבה שהביאו אותו לאותן התחושות, כאשר בפועל, כתב היד בנוי מסימנים גרפולוגיים רבים מאד, שעל מנת לאבחנם בצורה רצינית, יש ללמוד אותם ואת פרשנותם.

בסדרת המאמרים הבאה, ננסה לגעת בצורה שיטתית בסודות וביסודות האבחון הגרפולוגי, אך יש לזכור כי הדברים הם בגדר "טעימה" בלבד. לא אוכל להביא את ה"תורה כולה" במסגרת זו, כפי שהנני עושה במסגרת קורסים מקצועיים, מאחר שתורה זו מורכבת מאד ובנויה מפרטים ומפרטי פרטים, ומצריכה לימוד מעמיק וממושך.

הנושא שבו אפתח הוא שלשת אזורי הכתב.

אזורי הכתב וסימליותם

קימים שלשה אזורי כתיבה בעלי משמעות וסמליות, אליהם אנו מתיחסים במסגרת האבחון- אזור אמצעי, עילי, ותחתי.

אותיות אזור האמצע בתקן הכתיבה נקראות "אותיות תיכוניות", והן: ב', ג', ד', ה',ח', כ', מ', נ', ס', ע', פ', ר', ת'.

אזור זה מסמל אגו ורגש.

האותיות שהן בעלות אזור עילי, הנן: ט', ל', צ', ף',ץ'. אזור זה מסמל רוחניות, אינטלקט ושאיפות.

האותיות שהן בעלות אזור תחתי: ק', ן' ך'. אזור זה מסמל מעשיות, כושר ביצוע , חומריות, יצרים וכד'.

ניתן להקביל את האזורים השונים למושגי הפסיכואנליזה של פרויד, כאשר האזור העילי מייצג את ה"סופר- אגו" (המצפון, עולם הערכים), האזור התחתי מייצג את ה"איד" (היצרים והדחפים), והאזור האמצעי מייצג את ה"אגו" (ה"אני" של האדם שאמור לתווך בין שני הקטבים.)

כמו כן, קימת ההקבלה על פי מקורותינו, לשלשת החלקים נשמה, נפש ורוח, כאשר הנשמה (בחלק העליון) מקבלת ביטוי של חיות רוחנית, מוח ומצפון, הנפש (בחלק התחתון) מתבטאת ע"י עולם החומר והיצר, והרוח (בחלק האמצעי) היא נקודת הבחירה ("הרוח הבוחרת") של האדם והתיווך בין שני החלקים.

היחס בין אזורי הכתב

אזורי הכתב נחשבים למאוזנים ומפותחים כאשר היחס בין האזורים השונים הוא לפי תקן הכתיבה. כלומר, החלקים שעולים לאזור העליון והיורדים לאזור התחתון הם לפחות בגובה האותיות התיכוניות, ואף ארוכים או גבוהים מהם. כאשר נתונים אלה קימים, והאזור האמצעי- גודלו תקין, ובעל קו "בריא", ניתן לומר שהכותב נותן ביטוי לחלקי האישיות השונים שבו. ("סופר אגו", "אגו" ו"איד").

דוגמה:

כאשר אזור אחד, לעומת זאת, מודגש יותר מן השניים האחרים, אזי יש נטיה דומיננטית לאותו התחום שאותו הוא מסמל.

פרשנות גרפולוגית לאזורים הבולטים

אזור עליון בולט - רוחניות, אינטליגנציה גבוהה, שאפתנות, סקרנות, שאיפה לעצמאות, או במקרים אחרים,בריחה מהמציאות וצורך לבלוט (לעיתים כפיצוי על רגש נחיתות)

אזור אמצעי מפותח - טוב לב, שפע רגשי, אנושיות, מציאותיות, שמחת חיים, או אגוצנטריות, אנוכיות, ילדותיות, תמימות ועוד. (תלוי בסימנים אחרים נוספים)

אזור תחתון בולט - שאיפה להגשמה, יסודיות, גישה פרקטית, כושר טכני, או שתלטנות, חומרנות, יצריות ועוד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כאשר הפרשי האורך הם קטנים, כלומר קים ביטוי מינימלי לאזור העליון והתחתון, והם אינם מגיעים לאורכם התקני, הדבר מצביע על קושי מסוים עם התחום שאותו מסמל האזור, או חוסר ענין בו.

שימו לב :

כדי להגיע לאבחנה מדויקת של תכונות יש לערוך הצלבה עם סימנים גרפולוגיים נוספים בכתב היד המצביעים על תכונות זהות. לעולם אין לאבחן תכונה על פי סימן גרפולוגי בודד!

הנכם מוזמנים לשלוח את כתבי היד שלכם , שיוכלו לשמש הדגמה במסגרת המדור .

כתבו טקסט ספונטני (ככל העולה על לבכם) של כ-20 שורות בעט כדורי (לא נובע) על דף חלק בגודל A4 ללא שורון, שמונח ע"ג מצע של דפים. חתמו את שמכם בסיום הטקסט.

יש לסרוק, ולשלוח לכתובת הדוא"ל: tamarf.grapho@gmail.com

הכותבת היא תמר פינקלשטיין - גרפולוגית מוסמכת

מטעם האגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל