אאא

בשבוע שעבר, נתפרסם כינוסם של צדיקים, ראשי ישיבות גאונים, המרביצים תורה לעדרים, בראשותו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א מראשי הישיבה הקד' פורת יוסף, נוכח גזרת הגיוס האיומה, להביע מחאה ושאט נפש ולעמוד בפרץ, רבים מראשי הישיבות הספרדיים לא השתתפו בכינוס זה, והדבר עורר ביקורת רבה. ואף הגדיל אחד ה"דוברים" לשרבט כתב אישום כנגד אותם ראשי ישיבות על "שפספסו הזדמנות היסטורית".

כל ילד יהודי, יודע את המושרש בלבבות האומה, מאמר חז"ל "דעת בעלי בתים הפך דעת תורה", תמיד התפלאתי מדוע דעת בעלי הבתים הינה "היפך" התורה, מדוע איננה מוגדרת כדעה שונה מדעת התורה, מדוע צריכה היה להיות "היפך" ממנה.

רב ותלמיד ולא מרצה וסטודנט

אורה הבוהק של התורה איננו צריך הגנה, איננו צריך תשובה, הבהרה או הסברה, אורה האמיתי של התורה פושט ונוגע בלב ליבו של הצעיר היהודי באשר הוא, אכן, תורה היא וללמוד אני צריך. זו היא דרכה של תורה, על כן ורק על כן נכתב המאמר הבא.

ידוע המעשה "זעירי הוה קא מישתמט מיניה דר' יוחנן דהוה אמר ליה נסיב ברתי" – (ולא היה חפץ בה מפני שהיא מארץ ישראל והוא היה מבבל – רש"י). "יומא חד הוו קאזלי באורחא, מטו לעורקמא דמיא, ארכביה לר' יוחנן אכתפיה וקא מעבר ליה, א"ל אורייתן כשרה בנתין לא כשרן"? (תלמידי אתה ותורתי כשירה לך ובתי אינך חפץ?).

מה שהיה פשוט וברור באותה התקופה, שמי שמלמד תורה - בתו גם כן כשרה (למרות שהיו סיבות מרובות לפקפק בכשרות בני בבל כמבואר בסוגיא שם) - היום אינה מובנת כלל לעסקני הדור, עסקני הציבור הספרדי אשר חרתו על דגלם סיסמא הפוכה מדעת תורה, תורתן כשרה, ובנותם אינן כשרות, עסקני הדור אשר יהפכו עולמות להכניס את בנם/מקורבם וכדומה למבצרי התורה היכלי הישיבות, הם המה שבטיפשותם הרבה "מבינים" כי בנותם אינן כשרות.

מאמרך הנודף כולו ריח של אפיקורסות, של עסקן המרשה לעצמו לבקר רבנים כאלו ולדחות רבנים אחרים, המרשה לעצמו לקבוע כי תלמידים הגדלים בבתי אולפנה ומקבלים תורה מפי רבותיהם גאוני ארץ, וחבים את חייהם הרוחניים אך ורק לרבותיהם העושים לילות כימים עבור צמיחתם ומוסרים נפשם להצלחתם הרוחנית והגשמית - כאילו וחולקים עליהם בהשקפתם ובתפיסת עולמם. ניסיונך המחוצף לקעקע את המושג היהודי "רב ותלמיד", והפיכתו למושג הגויי "מורה/מרצה - וסטודנט".

משתמטי הכינוס אינם קבוצה מפלגתית כי אם מורי הוראה ששותפתם היא אך ורק בהרבצת תורה

חז"ל לימדונו שלא ניתן להבחין בין "ישראל לעמים" לולא הבחנה מוקדם במציאות ידועה "בין אור לחושך". לפני שכותב מאן דהו תביעה על אותם ראשי ישיבות "שחלקם כבר איבדו מזמן את הבכורה לישיבות צעירות ופופולאריות מהן", לבין ראשי הישיבות ש"מבינים עניין" וזכו להתכנס באולמי 'שירת ירושלים', ראוי לו להבין קודם את ההבדל בין אור לחושך.

כותב המאמר, מנסה לייחס את ראשי הישיבות שלא השתתפו במעמד, כגוף אחד המשתייך לקבוצה פוליטית הנקראת "מרביצי", אבל כאן מוכיח הרב הכותב שאיננו יודע להבדיל אפי' בין אור לחושך, בין ראשי הישיבות הגאונים בהם - רבי אפרים כהן, רבי שלום ביטאן, רבי אברהם סלים, רבי אליהו סופר, רבי יהודה עדס, רבי בצלאל טולידנו, רבי אליהו אבא שאול, רבי בצלאל פנחסי, רבי בן ציון אטון, רבי משה צדקה, הרב בן נאים, הרב יואל טולידנו ועוד עשרות אחרים שלא השתתפו בכינוס - אין מכנה משותף אחר (לא פוליטי חלילה ולא מציאותי בחלק מן האישים הנ"ל), אלא אך ורק עצם היותם ראשי בתי אולפנה – בתי החרושת של דור העתיד של הציבור הספרדי. כולם כאחד מלמדים את סלתה ושמנה של בני עדות המזרח, תורה ויראה, לצד השקפה ותפיסת עולם.

ידידי היקר, תרצה או לא תרצה, בניך ונכדיך, חתניך לוקחי בנותיך, באים הם ממקומות אלו, שנים ע"ג שנים של לימוד תורה ללא הפסק, בניית השקפה ועיצוב דמותו ע"פ דפוס בית המלאכה – מלאכת ה'.

יש מנהיג לבירה??

ובכן, מי אנו שנבוא אחר הקודש וניתן טעמים וביאורים, לדרכיהם של רבותינו, אשר כל חיותינו מהם, ומפיהם אנו חיים, ובאמת אורה הבוהק של התורה איננו צריך הגנה, איננו צריך תשובה, הבהרה או הסברה. אורה האמיתי של התורה פושט ונוגע בלב ליבו של הצעיר היהודי באשר היה. אכן תורה היא וללמוד אנו צריכים, זו היא דרכה של תורה.

שאלת במאמרך, מדוע כאשר גזירה נוראה כמו גיוס בני הישיבות עומדת על הפרק ראשי הישיבות אינם מתכנסים באחדות גמורה "ובאו כולם בברית יחד".

ובכן ידידי היקר, אם למדת טוב את המאמר עד כה, ייתכן והתחלת להבין את התשובה, אין זה סוד שישנם הלכי רוח רבים בתוך גדולי מורי דרך התורה, בעוד דעתו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א מתקבלת היטב בקרב תלמידיו ומקורביו, דעתו של הגאון רבי יהודה עדס שליט"א מתקבלת גם כן היטב בקרב תלמידיו ומקורביו, בעוד דעתו של הגאון רבי אברהם סלים מתקבלת בקרב תלמידיו, הלא דעתו של הגאון רבי אליהו סופר היא היא המתקבלת על תלמידיו, ושוב ידידי הבעל'בת לא רק דעותיהם הלימודיות כפי שהינך חפץ, אלא דעותיהם השקפותיהם, תפיסת עולמם וכו', כך היא דרכה של תורה. ולצורך דוגמא נציין כי מעולם לא היתה תפיסת עולמם של תלמידי הישיבה בסלבודקא שווה לתפיסת עולמם של תלמידי ישיבת נובהרדוק, הדבר הנתפס כדרך חיים רצויה וכתפיסת עולם מוחלטת בקרב בני הישיבה המגונדרים בישיבת חברון, נתפס כאנטי-תזה לדרכה של תורה בישיבת פוניבז', הבדלים אלו נעוצים היו בשינויים שבין רבותיהם והשקפותיהם, אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

צפו: הרב שלום כהן נואם בכינוס ראשי הישיבות

נכון בדברים מסוימים דעת הכל שווה, אין ספק ברשעת הגזירה הנוראה הנקראת "שוויון בנטל" ובחומרתה, ובדבר הזה הכל שווים. אך בשביל לכנס את מאורי התורה ראשי בתי האולפנה שבדורנו, עליך להחליט מראש מהי המטרה מטרת הכינוס, אם מטרת הכינוס היא להעביר מסר חריף נגד הגזירה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, אך אם מטרתך ידידי העסקן היא להשליט מנהיג אחד לבירה, וכפי תפיסת עולמך שראשי הישיבות הפחות מוצלחות שאיבדו את הבכורה אינה שווים דיים, אם כך מדוע בכלל ציפית שעולם התורה יתגייס בעבורך, מישהו עובד אצלך? תחליט בעצמך מיהו המנהיג שלך ותזמין אליו הביתה את תלמידיו ומקורביו. מדוע הינך מזמין לכינוס זה אף ראשי ישיבות שדעתם נחשבת בפני עצמה בפני מאות ואלפי תלמידיהם, מדוע עליהם לבטל את אישיותם, תורתם, ודמותם, רק מפני גחמה שלך.

הטעות הגדולה של מארגני הכינוס בציבור הספרדי, הינה זלזול בוטה בעולם הישיבות הקדושות, אשר מצד אחד מתדפקים הם על דלתותיהם בתחנונים ובדמעות ע"מ להכניס את בניהם ומקורביהם לישיבתם, אבל מתייחסים לעולם הישיבות בנושאי השקפה שאינם אלא חסרי הבנה, כבובות המוזמנות לכינוסים ע"מ להציג שולחן נכבד מאחרי רב פלוני או אלמוני אשר בו נתלה עסקן כזה או אחר, או תנועה כזו או אחרת.

 (צילום: שלומי כהן)
הגאון רבי מסעוד בן שמעון בכינוס(צילום: שלומי כהן)
הגדלה

תאוריה זו המוגדרת בדברי חז"ל כאפיקורסות לשמה, בה מבדילים בין תורה להנהגה.

ובכן עולם התורה בעצם בימים האחרונים, אמר לא לעסקנים, לא למפלגות השונות, וכן, לדעת התורה, עולם הישיבות כמה ומשתוקק לכנס אחדות אמיתי ומפגן כל של מאורי התורה, בראשם הגאונים שהשתתפו בכינוס והגאונים שלא השתתפו בכינוס, אבל עולם הישיבות איננו מוכן לשלם על כך מחיר יקר מידי, דמי כניסה לעסקנות ולפוליטיקה אל תוך היכלי התורה, ראשי הישיבות שנעדרו מהכינוס בעצם הכריזו בריש גלי, אנו מוכנים אפי' להתפלג, ע"מ לשמור על פך השמן זך ונקי.

ופה בעצם חוזרת השאלה בכפל כפלים, מדוע אתם העסקנים לא נותנים לעולם הישיבות הספרדי הנמצא בשיא פריחתו ושגשוגו, להתגבש יחדיו, מדוע שלא נזכה לראות בכינוס אחדות בראשותם של  כל ראשי הישיבות, ללא ניסיון בוחל של עסקנים מסוימים "לכבד" את רבם בדווקא. הלא כבודם האמיתי של מרנן ורבנן הוא בתורתם, והם עצמם לא נהנים בלשון המעטה מפרסומים מפרגנים עליהם.

צר לי ידידי, שהפלתם בפח זה גם חלק מזקני העדה, ביניהם מאורי וגדולי זקני וחכמי ספרד שה' יתברך יאירך ימיהם בטוב ויזכה אותם להמשיך להנהיג בגאון ובתפארת מאות ואלפי תלמידיהם הי"ו, ובמקום לגבש באמת את גדולי חכמי ספרד, להחזיר עטרה ליושנה, בהראות קבל עם ועדה את עוצמתה הכבירה של "עולם הישיבות הספרדי", על דמויות ההוד השרויים בתוכה מלאכי האלוקים אשר המה לנו לעיניים, מרנן ורבנן שהשתתפו בכינוס, ומרנן ורבנן אשר "נבצר" מהם להשתתף בכינוס, תחת זאת ניסית למלאות את תאוות ליבך לשלוט על עולם התורה, לכופף ראש ישיבה אחד לחבירו, כאשר טרם הבנת והבדלת בין "אור לחושך", כבר חשבת להבין להבדיל "בין קודש לקודש".

ועתה לעצה מעשית ידידי היקר, אל תנסה שוב להשליט מנהיג אחד גדול ככל שיהיה על הבירה, בינה נא ידידי שלא אתה קובע מי ינהיג את עולם התורה, אל תקבע כינוס סביב אדם גדול אחד במטרה להאדיר את שמו כי בעשותך זאת הינך מקטין את שמו הינך מנתקו משאר ידידיו וחבריו מאורי התורה אשר בצילם אנו חוסים, תן לעולם התורה הספרדי להמשיך בפריחתו ובשגשוגו, אל נא תיתן לתלמידי הגאונים הנ"ל - (אשר גם בקרבם ישנם עסקנים שדעתם הפך תורה – כמוך ידידי מארגן הכינוס הנכבד) - עילה לעשות את התורה קרעים קרעים, לגבש סביב רבם האהוב בקרב תלמידיו ותלמידי תלמידיו כמה שיותר רבנים, אל נא תהפוך את התורה קרדום לחפור בה.

 (צילום: שלומי כהן)
כינוס ראשי הישיבות (צילום: שלומי כהן)

בפעם הבאה לפני עשותך כנס כזה, תחשוב אם אתה יכול לארגן כינוס שאין חלק ממטרתו ליצור כותרת כזו או אחרת בעיתונים המדברים בהתלהבות על הצלחת רב פלוני או רב אלמוני לגבש יותר רבני סביבו, וממילא כביכול נגזר מזה שמארגני הכנס שולטים בעולם התורה.

בינו נא זאת

מטרת הכינוס כשלעצמו נעלה היא ביותר, להשמיע את דבר מרנן ורבנן גדולי ומאורי התורה, על הגזירה הנוראה העומדת על סדר היום, אך בבואך לכנס את מאורי האומה עליך להבין שאם ברצונך להשתמש בשופר אדיר זה של "עולם הישיבות הספרדי", דבר ראשון עליך להבין את עוצמתו של כלי זה, עליך לעזוב לרגע קטן את דעתך הבעלי-בתית ולהפסיק לחשוב שאיזה מאמר או שידור בכלי האסור לשימוש בהיכלי הישיבות הקדושות גורמים לאיזה שינוי קטן או קטנטן בהיכלי תורה, כוחו של שדרן או עסקן אחד או שנים אינו כלום לעומת עוצמתה של תורה, "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".

עליך להבין ידידי, שאותו צורב צעיר המקבל תורה מפי רבותיו, המתעניין כל כך בשיעורו הכללי של ראש הישיבה, השם לילות כימים להבנת התורה הקדושה, איננו קונה השקפה זולה, הוא בחור בנוי צורבא דרבנן, תלמיד נאמן לרבותיו, איננו נושא אשה, קונה דירה, מכניס ילד לתלמוד תורה, בן לישיבה קטנה, או לוקח כלה לבנו הנעלה, ללא התייעצות עם רבותיו, תתבונן בהוריך, בניך ובחתנך, ותראה זאת בעיניך, בינה נא זאת ידידי היקר.

כעת אחר שהתחלת להבין מהו הנקרא "עולמה של תורה", התחל בבקשה לכבד באמת את מורי דרכה של תורה, לכבד באמת אין הכוונה לשיר "ימים" בחתונה, לכבד באמת הכוונה לשמוע לדבריהם ולבטל את דעתך, כן אפי' יקום ראש ישיבה ויאמר לך על ימין שהוא שמאל, על גזירת הגיוס לדוגמא שאיננה כל כך נוראה (דוגמא תיאורטית כי באמת איננה יכולה להיות, שהרי זאת התורה לא תהא מוחלפת, אבל כוונת ההקצנה בדוגמא זו היא משום שאתה הבעל-בית לא תמיד זוכה להבין מהי גזירה ומהי מצווה, ולפעמים הינך אומר לשם יחוד ממש על עבירה), תכוף את דעתך ותשמע.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אם הצלחנו להבין את השלב הזה, שראשי הישיבות הם המה מגדלי האור המאירים לארץ ולדרים, כן, לא אחד יחיד ומיוחד מנהיג את הבירה, כל בית אולפנא עם תפיסת עולמו, כשתדע לכבד זאת ידידי היקר, כשתבין זאת את תוכל לגבש אותם יחדיו כלב אחד בדברים השווים לכל, והתנגדותם חוצצת מפה לפה בכל סוגי המגזרים והעדות.

 (צילום: שלומי כהן)
כינוס ראשי הישיבות (צילום: שלומי כהן)

זהו ידידי, כאן נסיים, ונדגיש שוב עליך להבין דבר אחד חשוב ומחושב, ראשי הישיבות הינם מרביצי התורה שגופם תורה וחשקיהם המה חשקי התורה, והשקפתם באה לבטא את דעת תורתם אף אם אינם מוסכמים בינם לבין עצמם, ואתה אינך כי אם קוץ בשדה שושנים, אשר מנסה לעשות לרבך "כבוד" גשמי, ומנהיגות - שאיננה מנהיגות הבאה ע"י עוצמתו הרוחניות, אלא מנהיגות שבאה על רקע עסקנותך ועסקנים שכמותך.

אנא ממך ומשכמותך, למען כבוד רבותיך החשובים באמת לנו בני התורה הספרדים, הרוצים לזכות לאחדות אמיתית בין רבותינו (על דעותיהם השונות והמגוונות), תן להם לשבת יחד כשווה בין שווים כמו שזכינו לראות אצל רבותינו מנהיגי הדור הקודם הגאונים רבי יהודה צדקה ורבי עובדיה יוסף ורבי בן ציון אבא שאול ורבי יוסף עדס, זכר צדיקים לברכה, שלמרות חילוקי דעות רבים בהשקפה ובדרכי פעולה, אהבו האחד את רעהו, ומעולם לא עלתה ביד עסקנים כל שהם להרים כסאו של אחד מהם יותר מרעהו, אפי' לא "לשם שמים".

תן לרבותינו מרנן ורבנן ראשי הישיבות די בכל אתר ואתר להנהיג באמת כאיש אחד ובלב אחד כל אחד ואחד לחוד את צאת מרעיתו, וביחד כשווים בין שווים, ובאסיפתם כקבוצה בעת הצורך, תן להם להחליט מי מביניהם ייצג את עמדתם, מתי להתכנס ואיך להתכנס, ואל תכניס ראשך ידידי העסקן בין ראשי ההרים הגבוהים, חזור לך לעולם הפוליטיקה חבור לשועלים שכמותך, והוה זנב להם, ואל תנסה חלילה להיכנס בן האריות פן יבולע לך ולשכמותך, ואף לזנב לא תהא.