אאא

רבי חנינא בן דוסא, הצדיק המפורסם, מצא בחצר ביתו כמה תרנגולות בסל. מישהו שכח כאן את התרנגולות.

מיד הכניסן לביתו ונתן להן לשתות ולאכול. אבל עברו השעות וגם הימים ואף אחד לא הגיע לבקש את התרנגולות. ובחצר ביתו של רבי חנינא? ממש שמח.

התרנגולות הטילו ביצים, ומהן בקעו אפרוחים ושוב תרנגולות ושוב ביצים. מה קדם למה? התרנגולות שנשכחו. אבל עכשיו כל הבית היה מלוכלך מהן, והרעש הגדול שעשו הפריע לו מאוד.מה עשה? מכר את התרנגולות. ובשווי הכספי שלהן קנה עיזים.

בחלוף הזמן, ומדובר בכמה שנים, שומע יום אחד רבי חנינא אדם שעובר מול חלון ביתו ומצביע לחברו ואומר לו: אתה יודע מה? פה שכחתי פעם את התרנגולות שלי. זה היה מזמן, בוודאי מתו או נלקחו בידי מישהו....

קח את העיזים שלך

שמע זאת רבי חנינא, מיהר החוצה קרא לאותו פלוני ואמר לו: בוא איתי. לקח אותו אל דיר העיזים ואמר: אלו שלך.

פרץ האיש בצחוק: השארתי כאן כמה תרנגולות, מה הן הפכו לעדר שלם של עיזים? סיפר לו רבי חנינא את החילופין שעשה.

אותו אדם נדהם עד כמה טרח רבי חנינא בשביל משהו שהוא ברשלנות איבד, ועד כמה הכפיל ושילש את כספו..

הגמרא אומרת שרבי חנינא הוא דוגמא לקיום נפלא של מצוות השבת האבידה. כי זו מצוה מן התורה. לא! זה איננו מנהג יפה אלא זו הלכה!.

התורה מצווה אם נראה שור או שה נידחים – נאבדים, אין להתעלם. אלא: השב תשיבם לאחיך. ואם בעל החפץ לא קרוב אליך ואתה אפילו לא מכיר אותו?

ואספתו אל תוך ביתך. תאסוף את המציאה ותשמור עליה עד שיבואו לדרוש ממך את האבידה. וכן תעשה לחמורו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה, לא תוכל להתעלם..."

זה איכפת לי

בפרשה זו אנו לומדים על מצוות השבת אבידה. מצאת משהו של מישהו? אסור להתעלם!. התורה אומרת לנו "לא תוכל להתעלם".

הציווי הזה מוציא מכלל אפשרות את היכולת להעמיד פנים שלא ראינו את האבידה, ולהמשיך בשגרת חיינו.

מצאת פלאפון? ארנק? מחויבים להשיבו. להיות איכפתיים ולא להתעלם!!

רבי פנחס והטבעת של המלכה

הגמרא מספרת על המלכה הרומאית שאיבדה טבעת יקרה והיתה ממש היסטרית. אחרי שחיפשו נואשות בכל הארמון והבינו שאין דרך למצא את הטבעת במקום שבו היא לא נאבדה. פרסם הכרוז הממלכתי: "הקשיבו! הקשיבו !פרס כספי ענק ינתן למי שיחזיר את האבידה, תוך שלושה ימים!". רבי פנחס בן יאיר, מצא את הטבעת. אבל הוא לא רץ לארמון, אלא המתין עד שתעבור תקופת הפרס (שלושה ימים) ורק אחר כך בא אל הארמון.

רבי פנחס היה ממנהיגי הדור והמלכה הכירה אותו. כשהוא הביא את הטבעת התרגשה. מתי מצאת את זה? שאלה. והוא סיפר שכבר לפני כמה ימים. אז למה לא הבאת עד עכשיו? שאלה שוב כשהיא מתפלאה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

זה לא בגלל הנימוס – אלא בגלל המצווה

רציתי שתדעי כך אמר לה, שאני לא משיב את האבידה בגלל הפרס הכספי שהבטחת. אני מחזיר את האבידה בגלל הציווי של האלוקים לעשות זאת.

מה? נדהמה היא. האם יש לכם מצווה כזו? "כן! ואנו מחויבים בה כפי שאנו מחויבים בשמירת שבת!". לא תוכל להתעלם!! "אשרי העם שיש לו כאלו מצוות" הכריזה ברגש ובהתפעלות.

אכן, אנו עם אשר יש לו חוקים כל כך מפליאים. אצלינו אי אפשר לסובב את הראש , או להחליט שלא מרימים ולא נוגעים, אלא משקיעים זמן ומאמץ כדי לאתר את המאבד.

ורבי נחמן מברסלב אמר שאבדות הן לא רק בכסף. לפעמים אדם איבד את שמחת החיים או את השלווה או את הבטחון ,

וכל מאמץ שלנו לסייע לו לחזור לשמחה ולשלווה ולהצלחה – גם זה השבת אבידה.