אאא

"אל תשכח את הסוודר, אתה עלול להתקרר", מי לא שמע  את המשפט הזה מסבתא שלו. כולנו ובמיוחד עם האמהות מייחסים את מחלות החורף לקור. אולם הרפואה המודרנית טוענת כבר שנים שאין שום הוכחות מדעיות המצביעות על הקשר שבין קור למחלות חורף.

נכון אם תפנו לבלשנים הם דווקא יוכיחו לכם שבהרבה שפות הקשר בין הקור למחלות חורף הוא מובהק. מה שאומר בעצם שדורי דורות של אנשים מעמים שונים (סבתות כנראה) קשרו בין השניים. רוצים דוגמאות בבקשה: באנגלית: "to catch a cold", בצרפתית: "prendre froid", בספרדית: "estar resfriado" ,אבל רופאים כידוע לא מתרשמים ממצאים בלשניים.

בסדרה שלפנינו לקטנו את דעת המומחים על מחלות החורף וגורמיהן, דרכי מניעה ודרכי הטיפול.

על השאלה האם אכן קיים קשר בין קור להתקררות? משיב פרופ' פרנסיס מימוני מנהל אגף ילדים בבית החולים "דנה-דואק" לילדים, המרכז הרפואי תל-אביב.

נכון ששכיחות התקררויות עולה מחודש ספטמבר לכמה שבועות ונשארת גבוהה עד לחודש מרץ או אפריל, ואז יורדת. הדברים המשפיעים על העונתיות הזאת קשורים לפתיחת שנת הלימודים ולמזג-אוויר קריר, אלו גורמים לאנשים לחיות בחדרים סגורים יותר ובקרבה רבה יותר בין אדם לאדם, דבר המעלה את הסיכונים להידבקות מוירוסים.

גם ללחות באויר יש השפעה. רוב הוירוסים מחוללי התקררות עמידים יותר בלחות נמוכה, דהיינו– בחודשים הקרים ביותר של השנה.  בנוסף לכך מזג אוויר קר עלול לתרום ליובש ברירית האף ולגרום לה להיות יותר פגיעה לזיהום ויראלי. אך בעצם, אין כל הוכחה שניתן "להתקרר" מחשיפה לקור בפני עצמו.

פרופ' איציק לוי מנהל המרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפאי שניידר אומר אף הוא כי אין לנו היום הסבר מדעי מדויק לעלייה בשיעור התחלואה בחורף אולם היא נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים ביניהם עלייה בצפיפות בגני הילדים והמעונות כאשר כל הילדים סגורים בחדר וממעטים לצאת החוצה וקיימת ירידה באוורור החדרים בגני הילדים ובבתים מתרבה הסיכוי להדבק במחלות.

אז בסך הכול מדובר בווירוסים? 

פרופ' פרנסיס מימוני: ידוע כי יותר ממאתיים וירוסים שונים עלולים לגרום לסימפטומים של התקררות, ביניהם rhinoviruses בד"כ גורמים להתקררויות קלות.

לעומת-זאת, וירוסים כמו parainfluenza ו-respiratory syncytial virus (RSV)  הגורמים להתקררויות קלות במבוגרים עלולים לגרום למחלות קשות ודלקות-ריאות בילדים קטנים ובקשישים. ההערכה היא שילדים מקבלים בממוצע שש עד עשר התקררויות בשנה, לעומת שתים עד ארבע התקררויות במבוגרים.

אז תחשבו על כמה ימי-ביה"ס וימי-עבודה ילדיכם ואתם מפסידים  בגלל התקררויות... 

כיצד אם כך ניתן למנוע אותן? פרופ' פרנסיס מימוני: חשוב קודם לכל לדעת כיצד נדבקים. ההדבקה עלולה להתבצע בשתי צורות: האחת היא במגע של עור או של שטח סביבתי (כגון: טלפונים, מעקות וידיות המזוהמים עם הוירוסים) ולאחר-מכן מגע בעיניים או באף.

השנייה היא ע"י שאיפה של טיפות מיקרוסקופיות של ליחה הנמצאות באוויר.

חשוב לדעת כי וירוסים כמו ה- rhinoviruses יכולים לחיות עד שלוש שעות על טלפונים או מעקות! לכן, שיטות המניעה כוללות:

  1. הימנעות מנגיעה בעיניים או באף בידיים לא שטופות במים וסבון לפני כל נגיעה באזורים אלה.
  2. התרחקות ככל האפשר מאנשים עם סימני התקררות.
  3. הימנעות ממגע אנושי הדוק במצב של התקררות.
  4. בעת התעטשות או שיעול לכסות את הפה/האף במרפק ולא בכף היד.

האם קיים חיסון נגד התקררות? 

פרופ' פרנסיס מימוני: מכיוון שקיימים כל-כך הרבה וירוסים, היכולת לבצע חיסון יעיל נגד כולם נראית כאופק רחוק מאוד ובכל זאת ממשיכים המדענים לחפש פתרון כזה.

חשוב להדגיש כי קיים חיסון נגד שפעת (אחד מסוגי ההתקררות).  החיסון יעיל מאוד והמלצת כל הגורמים המקצועיים היא לחסן את כל הילדים עד גיל 18 ומגיל שישה חודשים בסתיו.

האם יש תרופות כנגד נזלת ושיעול ומה יעילותן?

פרופ' איציק לוי: בשוק קיימים עשרות תכשירים כנגד שיעול נזלת וגודש. חלקם אף משולבים עם תרופות להורדת חום.

צריך להדגיש מספר עובדות: אף אחד מכל התכשירים האלו אינו מרפא את המחלה או מקצר את המשכה, אלו תרופות שנועדו להקלה בלבד.

יש להיזהר במתן תכשירים אלו בילדים בגיל הרך מאחר ורובם אינם מאושרים לגיל זה ועלולים לגרום לתופעות לוואי.

במחקרים מבוקרים על תרופות אלו נמצא כי במינונים המקובלים אין להם כל השפעה גם בהקלה על הסימפטומים. כך שיש להיות מאוד סלקטיביים במתן תרופות אלו רק במקרים של סבל ניכר והפרעות בשינה עקב הנזלת או השיעול או הגודש בדרכי הנשימה.

מה שכן ניתן לעשות בכל זאת על מנת להקל הוא להזליף מי מלח לאף (ניתן לקנות בכל בית מרקחת בצורה של טיפות או תרסיס), להוסיף לחות או אדים בעזרת מכשיר אדים לחדר, לאוורר את החדר ולהרים את מראשות המיטה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מה לעשות כאשר הילד מפתח חום ולמה לשים לב ומתי לפנות לרופא?

פרופ' איציק לוי: החום הוא בעצם סימפטום של מחלה זיהומית. החום כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על מחולל המחלה האם הוא חיידקי או נגיפי. הדבר החשוב ביותר בזמן חום הוא מצבו הכללי של הילד ולפי זה יש לנהוג. יש לשים לב האם הילד בהכרה מלאה, האם הוא אפטי או חיוני, האם הוא מגיב כרגיל, האם הוא משחק כאשר יורד החום, האם הוא שותה באופן סביר, האם אין תופעות אחרות כגון הקאות שלשולים או פריחות.

במידה והילד במצב סביר ניתן לטפל בו על ידי הורדת חום על ידי תרופות. אמבטיה במים פושרים ומטליות לחות ושתייה ולפנות לרופא. במידה והילד אינו מגיב היטב יש לפנות לרופא בהקדם ואם אינו זמין למוקד או לחדר המיון.

נראה לי כי המחלוקת הגדולה בין סבתא שלי והרפואה היא רק בתחום של מחוללי המחלות אך באשר לתרופות, ראיתם לבד שתרופות הסבתא הן אפילו עדיפות.

והעיקר שיהיה לכולנו חורף בריא ובאמת כדאי להקפיד על אוורור תקין בבית ובמוסדות השונים.

בכתבה הבאה נעסוק בעז"ה במחלת השפעת ובחיסונים נגדה.