אאא

"רצינו לעודד את כל מגזר ההיי-טק. התוצאה שקיבלנו היא שהבורסה הפכה למתמחה במדעי החיים", כך אומרת רונית הראל בן-זאב, סמנכ"לית בבורסה בתל אביב ומי שאחראית על תחום הביומד.

"חברות מדעי החיים נכנסו בתקופה בה לא היו מקורות מימון אחרים, וראו כי טוב. גם היום, יש חברות שיכולות היו להיסחר גם בנאסד"ק מבחינת שוויין והיקף המסחר שלהן, אך מעדיפות את תל אביב", היא מוסיפה. למרות שהיא אינה מציינת שמות, חברות העונות על הגדרה זו יכולות להיות כת"ב, QBI ואלביט מדיקל.

הראל בן-זאב אמרה את הדברים בכנס של BioExecutive, ארגון ללא כוונות רווח לטיפוח התחום. בבורסה באחד העם נסחרות היום יותר מ-40 חברות, מהן ארבע חברות חדשות שהונפקו ב-2010 ועוד 5-6 שלדים שנמצאים בשלבים שונים של יציקת פעילות בתחום לתוכם.

"מעמידים את הסחורה למבחן השוק"

ריבוי החברות אף הוביל את הבורסה לייסד מדד ביומד, שאמנם מושך עניין אך מתאפיין בתנודתיות ובשווי נמוך משמעותית לעומת המדדים האחרים של הבורסה. ביצועיו פושרים, מודה הראל בן-זאב, אך מציינת כי זו המגמה גם במדדים האחרים.

"קיבלנו כבר בקשות להשקת תעודות סל על המדד. עדיין לא אישרנו אותן, שכן המניות המרכיבות את המדד עוד קטנות מדי, אך היום הזה אינו רחוק", היא אומרת. בעתיד, אם הכול יתקדם לפי התוכניות, עשויה הבורסה להשיק מדד מכשור רפואי נפרד ממדד חברות פיתוח התרופות, כך שיהיו שני מדדי ביומד שונים.

הבעיות בכניסת חברות ביומד צעירות ובוסריות למסחר בבורסה הן סחירות דלה, נזילות ויכולת פיזור נמוכה. הראל בן-זאב מציינת, כי מעת לעת מוגשות לה בקשות להעלות את הרף, שכן אחרת תתמלא הבורסה בחברות נטולות פעילות.

"זו החלטה מורכבת בתחום הביומד, כי קשה לנבא בו איזו חברה תצליח ומי תיכשל. הציעו לנו לקבל רק חברות משלב II של הניסויים הקליניים ומעלה, אך זה לא נראה לנו נכון. בינתיים החלטנו להמשיך עם מה שיש, ולהעמיד את הסחורה למבחן של השוק - האם יש חתם ומשקיעים. רוב החברות עומדות הרבה מעבר לרף הרישום שלנו", היא מוסיפה.

אחד הכללים של הבורסה שהוקלו עבור חברות צעירות הוא שיעור אחזקות הציבור. "אנחנו מניחים שבחברה כזו יהיו הרבה סבבי גיוס, ולכן מאפשרים אחוז אחזקות ציבור נמוך. זה מקל על החברה אם השווי שלה אינו כפי שחשבה. כך, היא יכולה להנפיק נתח קטן מהחברה ולקוות לגייס יותר בסבב הבא", היא אומרת.

כשהיא נשאלת מה דעתה על ריבוי המיזוגים ההפוכים לשלדים בורסאיים בתחום, היא מהססת. כנציגת הבורסה היא אינה מאושרת מגישה כזו, אך גם לא יכולה להתכחש להצלחות שהתרחשו.

"שלדים אינם הדרך העדיפה להיכנס לבורסה. לוקח זמן עד שהם מתייצבים, ועד אז המחיר נמוך, אין נזילות ואין מחזורים. בביוטק זה קצת יוצא דופן, כי זה מהווה פתרון אפשרי לחברות בתקופת משבר".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ד"ר בני זאבי מבית ההשקעות תמיר פישמן, אשר לקח אף הוא חלק בכנס, טוען כי "מדובר במפגש של חברות בורסאיות בסוף דרכן שלא הצליחו לגייס פעילות נדל"ן, עם חברות ביומד שלא מצליחות לגייס באפיקים אחרים. זה כמו מפגש של מסכנים". הראל בן-זאב ענתה בתגובה: "לפעמים, אבל עובדה שגם חברה כמו פרוטליקס החלה משלד".

בעקבות ריבוי חברות הביומד הציבוריות החליטה הבורסה לתמוך בשיפור המומחיות של אנליסטים בתחום, והיא מתכננת לערוך קורס במשותף עם להב באוניברסיטת תל אביב לבוגרי מימון, ולאנליסטים המעוניינים להכיר טוב יותר את התחום. בהמשך, ייתכן גם קורס בפיננסים לבוגרי ביולוגיה.

"לא זה מה שיקים ביום אחד את תשתית האנליזה, אבל היא תיבנה נדבך על נדבך", אומרת הראל בן-זאב.

הבורסה עדיין מתכננת להמשיך לפתח את תחום ההיי-טק בכללותו, הגם שאין בינתיים הנפקות מהסקטור - המגרש הביתי של חברות ההיי-טק הישראליות, כך הבורסה קוראת לעצמה. בשנים הקרובות צפויות הקלות נוספות והשקות של מדדים נוספים. כמו-כן, ייתכן שיתאפשר בקרוב לדווח לבורסה באנגלית לצד עברית, ובהמשך הבורסה שוקלת לאפשר דיווח באנגלית בלבד, למי שחפץ בכך.

22