אאא

דרמה בירושלים: המירוץ לרבנות ירושלים יצא לדרך.  'ועדת החמישה' האחראית על קביעת זהותו של הגוף הבוחר את רבני ירושלים, נתכנסה היום (ה') אחר הצהריים, ובחרה את חברי הגוף הבוחר, כשעל פי התוצאות מסתמנת מפלה קשה לציבור החרדי.

הישיבה היום, נועדה במקור להתקיים בלשכתו של ראש העיר ברקת, כמו זו שקדמה לה, אולם בסופו של דבר התקיימה הישיבה במשרד הדתות, כשראש העיר ברקת אינו משתתף בה.

לדברי מקורבי ברקת, מאחר ומבין חמשת חברי הוועדה, לא השתתפו ראש העיר ונציג העירייה, וכן חבר נוסף שנעדר, הרי שהישיבה הזו שהתקיימה במעמד שני חברים בלבד, אינה חוקית. "ראש העיר אינו מכיר בישיבה הזו" אמר ל'כיכר השבת' מקורבו של ברקת.

ולמרות הסתייגותו של ברקת, הרי שעם פרסום רשימת הנציגים הוברר, כי בגוף הבוחר קיים כמעט שוויון בין נציגי הציבור החרדי, לבין נציגי ברקת והציבור הדת"ל. וזאת בעיקר עקב שיטת הבחירה של הנציגים. שיטה המרוקנת מהשפעה את הרוב הטבעי שיש לציבור החרדי בקרב בתי הכנסת בעיר.

הגוף הבוחר לרבנות ירושלים מורכב מ-6 נציגי משרד הדתות, 24 נציגי בתי הכנסת בעיר, ו-18 חברי עירייה. את הגוף ממנה 'וועדת החמישה' שמונתה מטעמו של שר הדתות.

חברי וועדת החמישה הינם הרב ניסים בן שמעון ראב"ד תל אביב המכהן כיו"ר הועדה, הרב דוד אבוחצירה רב העיר יבנה, מנכ"ל משרד הדתות אביגדור אוחנה, ניר ברקת ראש העיר, ואהרון בן נון מעירית ירושלים. הוועדה היא זו שעל פי החוק מחליטה על הרכבה של האסיפה הבוחרת.

במקור עמד מספרה של האסיפה על 32 חברים, אולם שר הדתות הקודם יצחק כהן שינה את התקנות והגדיל את מספר חברי הגוף הבוחר ל-48 נציגים. מתוכם 18 נבחרים על ידי העירייה, 6 נציגים בוחר ששר הדתות, ואילו את 24 הנציגים הנותרים בוחרת הוועדה, כאשר מדובר על 24 נציגי של בתי הכנסת בירושלים. מתוכם חייבים להיות 12 אשכנזיים ו-12 ספרדים.

על פי התקנות, חולקו 24 נציגי בתי הכנסת לפי 24 המינהלות הקיימות בעיר (28 פחות 4 מינהלות ערביות), כאשר בכל שכונה נבחר בית הכנסת הגדול ביותר בה. צורת הבחירה הזו, רוקנה כמעט לחלוטין מתוכן, את הרוב העצום של הציבור החרדי בין מתפללי בתי הכנסת בעיר.

כך למשל, בשכונת קרית משה - גבעת שאול, שכונה המאוכלסת ברוב חרדי מוחלט, הנציג הינו מטעם בית הכנסת 'דרכי הוראה' של הרב מרדכי אליהו. אבל בזה רק מתחיל קציר ההישגים של הציבור הדת"ל. לצידו ניצבים נציגיהם של השכונות 'בית הכרם', 'קטמון', 'בקעה', 'קרית מנחם', 'הר חומה', 'המושבה היוונית', 'מעלה זיתים', פסגת זאב'. כל אלו יש להבהיר - נציגים מובקהים של הציונות הדתית, מינימום תשעה במספר.

לתשעת הנציגים הבטוחים הללו מצידו של ברקת, יש להוסיף את נציגי העיריה. מבין 18 נציגי העיריה, יש לחרדים רק 7, מה שמותיר את ניר ברקת עם 11 חברים נוספים. ואם זה אינו מספיק, מגיעה המכה הבאה: מבין 6 נציגי השר, תכירו את השמות הבאים: רפי פוירשטיין - רב בית הכנסת הדת"ל בהר נוף, נציג 'התעוררות' במבי שלג, ונציג ישראל ביתנו הרשקוביץ, גם הם למותר לציין, לא ירימו את אצבעותיהם בעד רב חרדי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כמה עד עכשיו? 23 חברים שלא יתמכו במועמד חרדי בכל קונסטלציה שהיא, וזה עוד מבלי שניר ברקת החל להפעיל את כוחו כראש העיר להשפעה על הצדדים המתלבטים. ולמי שאינו מבין את הכח הזה, רק נזכיר את עובדת כניסתה של ש"ס לקואליציה העירונית ללא שום תפקיד שהוא, הכל למען האינטרס היקר לה - בחירתו של הרב יצחק יוסף לרבה הספרדי של העיר (ואם זה לא יצליח - יש "לפטר את החמור"...), ומי הוא שיקום ויאמר כעת, כי מפני דעתו של הגרי"ש אלישיב, ש"ס תתמוך במועמד אשכנזי חרדי בניגוד לדעתו של ברקת, ותסכן בכך את קבלת התמיכה מצידו של ברקת במינויו של הרב יצחק יוסף.

במצב העניינים הזה, וככל שהתמונה הולכת ומתבהרת, הרי שסיכויו של הציבור החרדי בירושלים למנות רב מטעמו, הולכים וקטנים. כל מינוי שהוא יצטרך להיעשות בהסכמה, ומי שנראה כעת כבעל הסיכויים הגדול ביותר במצב שכזה, הינו ראש ישיבת מרכז הרב - הרב יעקב שפירא, זה שרעיון מועמדותו נחשף כאן ב'כיכר השבת' לראשונה.

גם לכשתושלם מלאכת הרכבת הגוף הבוחר ותקבל את האישור הסופי מבעל הבית האמיתי במדינה – הלא הוא הבג"ץ, עדיין לא ברור שום דבר לגבי זהותם של המועמדים. בבורסת השמות החרדים, זה שככל הנראה קטנו סיכויהם באופן משמעותי, מוזכרים הגר"י אפרתי, הגרי"ד גרוסמן, הרב מ"ח לאו, הרבנים שלזינגר מגילה ומז'נבה, וזה עוד לפני המועמדים מהציבור החסידי, ומועמדים מחוץ לציבור החרדי. כך שבהחלט ניתן לומר, כי הרבה מים עוד יזרמו בליפתא, עד שלירושלים יהיה רב.

ובכל זאת, משהו אחד ברור יש בתוך כל הסבך, ומדובר בזהותו של הרב הספרדי הבא של ירושלים. לעת עתה אין חולק על כך שמדובר בהרב יצחק יוסף – בנו של מרן הגר"ע.