אאא

רעידת אדמה בשכונת הבוכרים: לאחר מספר שנים שראשי וועד ההקדשות עושים ככל העולה על רוחם, תוך שהם מנפנפים בפסק דין של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, מפרסם השבוע הגר"ע פסק חד משמעי וחסר תקדים בחריפותו.

"אין שום רשות להשתמש בשמי לשום מטרה ועניין הקשורים לוועד העדה הבוכרית ופינוי בתי-כנסת בפרט", כך נכתב במסמך עליו חתום הגר"ע יוסף, אותו ניסח הדיין הרב זבדיה כהן.

על-מנת להעניק לקוראים מעט רקע לפרשה, נקדים ונספר את קורותיה של השכונה בשנים האחרונות.

כידוע, את שכונת הבוכרים הקימו לפני למעלה ממאה שנה עשירי ונכבדי הקהילה, מכספי הקדש, מעשר וצדקה. לאור כך הם ביקשו להקדיש גם חלק מהמבנים לזיכרון עולם, כמי שישמשו באופן של הקדש את עניי הקהילה בירושלים.

את המבנים לא הורישו בעלי הקרקע לילדיהם או נכדיהם, אלא ציינו במפורש ברישומים כי המבנים או פירותיהם יימסרו לעניי הקהילה בירושלים. לצורך כך הוקם "וועד הקדשות" שיפקח על הנושא ויחלק את הרווח מהשכרת המבנים לעניי הקהילה.

תחת חסותם של וועד ההקדשות כיום נמצאת חצר ההקדש שהוקמה על ידי בוני השכונה כמוקד סיוע לעניי ירושלים. חצר ההקדש עמדה שנים ללא שימוש, ולפני זמן לא רב, החלו יזמים פרטיים להקים על גביה דירות מגורים שיועמדו למכירה. היזם הפרטי פועל בתיאום עם וועד ההקדשות של העדה הבוכרית.

כיום חברים בוועד ההקדשות מספר אנשים שירשו את חברותם בוועדה מקודמיהם. בראש הוועד עומד מר נגה בן דוד, המהווה גורם משמעותי וקריטי בהתנהלותה של שכונת הבוכרים, המחזיק בבניינים רבים ובנכסים רבים בה, והמהווה הגוף המייצג חלקים נרחבים מהשכונה מבחינה חוקית ומשפטית מול הרשויות.

בקרב רבים נשמעים טענות קשות נגד וועד ההקדשות, שלדבריהם אינם מקיימים את בקשתם של מקדישי ומקימי שכונת הבוכרים. גבאי בית הכנסת מוסיוף, אברהם כהן, מספר כי במו עיניו ראה את החוזים בין הקבלן לבין מי שמבקש לרכוש דירה במקום: "בחוזה שנחתם מול הרוכשים הם מתחייבים במפורש שהם לא נוהגים לאכול קטניות בפסח. זו גזענות לשמה".

את הטענות שהדירות נמכרות לאשכנזים בלבד ולא לבני העדה, כפי שאמור היה להיות, הכחיש בעבר בן דוד ואמר: "מי שיראה לי מקרה כזה של בוכרי שרצה לקנות אני אלמד את הקבלן לקח. האשכנזים פשוט מוכנים לשלם את הסכומים האלה, אבל הספרדים לא מוכנים לשלם את מה שנקבע. אדרבא, אם יש מישהו שמוכן לשלם את מחיר המחירון אני רוצה לראות שהקבלן לא ימכור לו".

במקביל, נגרמו מספר חיכוכים בין גבאי בתי הכנסת בשכונת הבוכרים עם 'וועד ההקדשות'. הגבאים טוענים כי אנשי ה'וועד' מבקשים להרוס את בתי הכנסת ולבנות תמורתם בנייני מגורים למכירה (לאשכנזים בלבד, כאמור).

ומה מגיבים אנשי 'וועד ההקדשות', הם נפנפו במשך שנים בפסק דין של הרב עובדיה יוסף בנושא. נגה בן דוד: "קיבלתי היתר מהרב עובדיה יוסף להקים במקום בית הכנסת מניין מגורים רק לאחר שבית הכנסת הקיים יעבור למקום חדש ויחל לפעול, רק אז ניתן יהיה להרוס את המקום".

ההתפתחות הדרמטית: הרב עובדיה יוצא חוצץ

על כך, הגיע לאחרונה פסק הדין המחודש של הרב עובדיה יוסף אותו כתב הרב זבדיה כהן, בו נאמרו מילים ברורות, חריפות, שאינן משתמעות לשתי פנים. 'מנורה' מגיש את נוסח הפסק:

"בתאריך י"ג שבט תשס"ה פניתם בבקשה במכתב לכבוד מו"ר שר התורה פאר הדור והדרו מרן רבנו עובדיה יוסף שליט"א בשאלה לגבי פיתוח שכונת הבוכרים. במכתב נאמר כי שכונת הבוכרים נבנתה ע"י בני העדה הבוכרית שהקדישו בתי כנסת לטובת בני העדה, כמו כן חברי הועד מעוניינים לפתח את השכונה לבנות בניין מגורים לטובת רווחת השכונה ולהגדיל את מספר תושביה שימלאו את בתי הכנסת הרבים ולכן בקשתם הייתה להעתיק את בתי הכנסת 'דוידוף' ו'תפארת בחורים'. וכו' כמובן לתושבי השכונה ובני העדה...

במעמד זה הטיל עלי מרן שליט"א לכתוב בירור הלכתי בעניין זה, ואכן בתאריך כ"א אדר ב' תשס"ה עבר מרן על פסק ההלכה ואישר אותו בכתב ידו.

מחובתי להדגיש כי לא הייתה המלאכה קלה להתיר העתקת בתי כנסת עתיקים אשר הוקדשו ע"י אנשים ממיטב כספם על מנת שלא ימכר ולא יגאל ולא חשבו לרגע על העתקת בתי הכנסת ממקומם כלל ועיקר, אך לאחר שקול דעת מעמיק ובירורים הלכתיים מקיפים המיוסדים על דברי רבותינו הראשונים והאחרונים, אזרנו עוז להתיר את העתקת בתי הכנסת מתוך כוונה אמיתית וידיעה ברורה כי כיום אין כמעט כלל מבני העדה הבוכרית בשכונה, ובהיות שכל במטרה היא כהצהרת הועד להחזיר עטרה ליושנה ולמלא את השכונה שוב בבני תורה עניים מבני העדה הבוכרית הסיקו כי בכך אנו עושים את רצון המקדישים ז"ל אשר כל רצונם היה שבתי הכנסת ישמשו את בני העדה הבוכרית אשר יגורו בשכונה כבעבר המפואר. ועל זה התבסס כל ההיתר שניתן להעתקת בתי הכנסת, שהרי זה רצונם ומאווים של המקדישים ז"ל.

אך לדאבוננו כיום לאחר 4 שנים מאז, לא נעשה כלל ועיקר כפי שנאמר אז למרן שליט"א. אמנם נבנו דירות, אך כולם ללא יוצא מן הכלל נמכרו לבני עדות אחרות ואף לא משפחה בוכרית אחת חדשה זכתה להיכנס לשכונה... ולנוכח מציאות עגומה זו לא נותר לנו אלא לומר שאין פסק ההלכה שניתן אז בתוקפו כיום. לא שח"ו השתנתה ההלכה אלא התנאים שעליהם התבסס פסק ההלכה אינם עומדים במבחן המציאות הנוכחית...

לפיכך אנו קובעים כי כיום אין שום היתר הלכתי להעתקת בתי הכנסת: 'דוידוף' ו'תפארת בחורים' ויש להשאירם במקומם ואסור להזיז אף אבן אחת מקומה עד לביאת גואל צדק כפי רצון המקדישים ז"ל מעיקרא...

... התבקשתי על ידי מרן שליט"א להודיעכם באופן הברור ביותר שאין לכם שום רשות להשתמש בשמו לשום מטרה ועניין הקשורים לועד העדה הבוכרית בכלל, ופינוי בתי כנסת בפרט, ומרן שליט"א אוסר להשתמש בשמו לשום פעולה וענין הקשורים בהקדשות ובעניני ועד העדה הבוכרית בשכונת הבוכרים...".

על מכתבו של הרב כהן חתם הרב עובדיה יוסף והוסיף את המילים בכתב ידו: "אני מאשר ומקיים ומסכים וכל מה שכתב ידידי הרה"ג הדיין המצויין רבי זבדיה כהן שליט"א. ואף ידי תיכון עמו".

השאלה הגדולה היא ההשלכה המעשית: כיצד יתפתחו העניינים בשכונת הבוכרים עם פרסום מכתבו הנחרץ של הראשון לציון. הערכות הן כי רעידת האדמה תשנה את המציאות ותזעזע את אמות הסיפים בוועד ההקדשות.

בכירים בקהילה הבוכרית בירושלים אמרו לכתב 'מנורה' כי "נגה בן דוד ואנשיו לא יוכלו נוכח הפסק הנחרץ להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם יותר".

את תגובת 'וועד ההקדשות' לא ניתן היה להשיג עד לרגע זה.