אאא

עצם העניין של שבת ´חזון´ שלפני תשעה באב, הוא שתמיד קוראים בה פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ששניהם מדברים דברי תוכחות. בפרשת דברים משה מוכיח את ישראל לפני מותו, ובהפטרת חזון ישעיהו הנביא מוכיח את ישראל תוכחות גלויות וחזקות.

העובדה הזו, שחז"ל קבעו את התוכחות הללו, גם בפרשה וגם בהפטרה, מלמד אותנו שזהו זמן התעוררות, זמן שצריך לעורר את הלבבות לשוב בתשובה.

וזהו מה שאמרו חז"ל "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו". כלומר, שחז"ל ברור להם, שבכל דור יישנו את הכוח לבנות את בית המקדש.

כמובן שבית המקדש תלוי בתיקון המצב, וע"כ שמגיעים ימים אלו, חובה גדולה מוטלת על כל יהודי, לפשפש במעשיו, לראות מה הוא יכול לעשות גם בדברים שבין אדם למקום ברוך הוא, וגם בדברים שבין אדם לחברו. ואם כל אחד יחפש, יפשפש וישתדל בתיקון מעשיו, בוודאי שהקב"ה יראה את ההתעוררות הזו, והוא יסייע לנו. כמו שאמרו רבותינו "פיתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני פותח לכם פתח כפתחו של אולם".

חשוב לדעת, שיחד עם הצום ועם האבלות, צריך גם לשבור את הלבבות. הצום וגם כל מנהגי האבלות שנוהגים בימים אלו, הם דברים חיצוניים שאמורים להשפיע על הפנימיות, על הנפש פנימה, כדי להיכנע בפני ה´ ולשוב בתשובה, שזהו הדבר שיכול להפסיק את החורבן ותוצאותיו, שנמשכים מאז ועד היום הזה.

יש לשים לב במיוחד להתחזקות בדברי תורה ובלימוד התורה בעמל ובשקידה, כי כל ענייני הגאולה תלויים בלימוד התורה, וככל שתרבה תורה בישראל, כן יתמעטו הייסורים, יתמעטו הגזירות, ותהיה הגאולה בשובה ובנחת. כי כשהגאולה באה ע"י תורה, היא מגיעה בנקיות ובנוחות. ואם לא ע"י תורה, היא מגיעה בייסורים ובדמים רח"ל.

וכמו שכתב האור החיים הקדוש על הפסוק בפרשת ויחי "כיבס ביין לבושו, ובדם ענבים סותו". ופירש, אם מתקנים ומכבסים את המצב על ידי יין, שהוא יינה של תורה, אזי זה בא בנחת. אבל אם אין תורה, אזי בדמים ובייסורים יתכבסו ח"ו העבירות.

ע"כ, נישא ליבנו אל כפיים, אל אבינו שבשמיים, לשוב לפניו בתשובה ולשבור ליבנו לפניו, לצעוק ולהתחנן על נפשנו ועל גאולתנו, והוא יתברך רחום וחנון, וניחם על הרעה, ישוב ירחמנו, יכבוש עוונותינו, וישליך במצולות ים כל חטאותינו , ויקרב לנו ביאת משיחנו במהרה בימנו אמן.