אאא

חרדים – חילונים, מערכה נוספת: אחרי שבת סוערת בירושלים, חוזר הבוקר לכותרות תפוח אדמה לוהט נוסף: גיוס בני ישיבות. בג"ץ התכנס לדיון בעתירות נגד חוק טל, המסדיר בחוק את הפטור לאברכים. בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש, נדרש בג"ץ לסוגייה הטעונה, כשממול לבית המשפט מפגינים נכי צה"ל, מילואימניקים, הורים לחיילים בסדיר ועוד. החלטה לגבי העתירה תתקבל ככל הנראה בעוד מספר חודשים, אך כבר בדיון היום ניתן היה לראות רמז למחשבותיהם של השופטים כאשר השופטת אילה פרוקצ´יה אמרה, כי ראוי בעיניה שהמדינה תגבש מדיניות להמרצת שילוב החרדים בחברה.

בין הפרקליטים, השופטים והעדים התפתח היום דיון העוסק בשאלת השתלבותם של החרדים בחברה בישראל, ובמידת התמשכותו של תהליך זה. ראש מנהלת השירות האזרחי, ד"ר ראובן גל, הגדיר את התהליך שחווה המגזר החרדי בתחום השירות האזרחי "מהפכה". ד"ר גל אמר, "יש שינוי מהותי שם, ואפשר להגיד שנפרץ סכר. אנו מנהלים כל הזמן מגעים עם רבני המגזר החרדי. הם כרגע נמצאים במקום שונה ממה שהיו לפני כשנתיים, ואף מכירים בבעייתיות. עצם זה שהם מאפשרים לחרדים להצטרף לשירות האזרחי או הצבאי - זה מלמד על מהפכה".

נציג המדינה, עו"ד אבי ליכט, אמר בדיון כי מדובר ב"רבולוציה" (מהפכה), אך הנשיאה בייניש השיבה לו: "זו לא מהפכה, זו אבולוציה איטית". השופטת אילה פרוקצ´יה הוסיפה ושאלה האם יכולה להימצא דרך ביניים, שבה ההליך האבולוציוני יקבל "תמריצים", ואף הוסיפה והציעה כי "יש כל מיני דרכים" שממריצות תהליכים, כגון העברות כספים: "חייבים לגבש איזושהי מדיניות שתמריץ את התהליך הזה".

"הצבא לא צריך 50 אלף חרדים שלא רוצים לשרת"

במהלך הדיון הביעה השופטת איילה פרוקצ´יה תמיהה, כיצד כוונת המדינה לחנך את הציבור החרדי להתגייס לצבא ולשירות האזרחי באמצעות חוק טל עולה בקנה אחד עם הפטור לתלמידי הישיבות הקטנות מהשתתפות בתכנית הליבה. "כל הבסיס של חוק טל הוא חינוכי ערכי, אולם לא מזמן חוקק חוק בניגוד לפסיקת בית המשפט, המאפשר לתמוך כספית בישיבות - אך לא לחייב אותן ללמוד את לימודי הליבה. איך זה משתלב עם חוק טל? עם יציאה לשוק האזרחי?".

בא כוח המדינה, עו"ד ליכט השיב, כי בשורש העניין עומדת בעיה חברתית עמוקה, ועל המדינה לפעול לפתרונה בצורה הדרגתית. עו"ד ליכט העריך שתוך 3 שנים יהיו כ-2,000 חרדים שיבצעו את חוק טל. הוא סיפר על מאמצים גדולים שמשקיעה המדינה להרחבת מעגל החרדים שמשרתים, וליצירת מגוון מקומות שיקלטו אותם. "השינויים בחברה החרדית מצביעים על נכונות ללכת לכיוון של חוק טל, וזאת מבלי שהרבנים אוסרים זאת. אי-אפשר להגיד שהממשלה גוררת רגליים, אולם חוק טל לא יכול ביום אחד לשנות דמוגרפיה".

הנשיאה, השופטת ביניש הוסיפה כי קיים קושי בחוק טל מאחר שאין הוא מחייב את בחורי הישיבות להתגייס. "נראה כי עיקר מאמצי המדינה נסובים סביב הניסיון לצרף את בחורי הישיבות לשירות אזרחי של שנה, ולא לשירות צבאי של ממש".

עו"ד ליכט ענה לה, כי כשהמדינה חוקקה את החוק היא לא התכוונה בכך לגרום לגיוס כפוי של החרדים: "גיוס כפוי לצבא ייצור משבר חברתי, ולכן יש לפתור בעיה זו בהדרגה". הוא הוסיף, "הצבא לא צריך עכשיו 50 אלף חרדים שלא רוצים לשרת. צריך להסתכל על המציאות. הכלי העיקרי לממש את חוק טל הוא דרך השירות האזרחי. לטעמנו היה שינוי מהותי מפסק הדין הקודם".

עו"ד יהודה רסלר, ממגישי העתירה אמר בדיון: "יש פה שני סוגי אזרחים, יש אפליה בין דם לדם וצריך להפסיק זאת. זה סרטן באומה, זהו חוק מפלה". עו"ד אליעד שרגא, שגם היא ממגישות העתירה התלונן: "יש פגיעה באלה שמשרתים, גם בערך החיים שלהם וגם בערך קניינם הפיזי והאינטלקטואלי. מדיניות חוק טל איננה מביאה לשיפור ולשינוי משמעותי".