אאא

יוסי גיברלטר, לוחם חרדי בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, נכנס יחד עם חבריו ליחידה לרצועת עזה בסוף השבוע האחרון. הם נלחמו בתוך השטח הבנוי ובמהלך התקלות עם מחבלים, יוסי נפצע מירי שכוון לעברו. הוא אושפז במצב בינוני בבית חולים בדרום הארץ, ולאחר מספר ימים הועבר לבית החולים "איכילוב" בתל באביב.

יוסי גדל במשפחה חרדית המקורבת לחסידות סדיגורא ולימים התגייס לצה"ל. ביום חמישי האחרון, הוא הרים טלפון להוריו וסיפר להם שהוא עומד לפני כניסה ללחימה בעזה. ההורים שאינם רגילים למצב קשה זה, לא הפסיקו מאז להרבות בתפילה ובתחנונים.

סמוך למיטת בנו בבית החולים, אומר יצחק גיברלטר, האב, ל"כיכר השבת" כי בנו מוגדר במצב בינוני, "אחד הרופאים אמר לי שסנטימטר יכול להבדיל בין מצב בינוני לקל". האב סיפר כי "הכדור נכנס ביד ויצא בזרוע היכן שמניחים תפילין ואז חדר לחזה ולריאה ובדיוק מתחת ללב, ויצא ליד עמוד השדרה".

בשלב זה נתקף האב בהתרגשות כשהוא מתאר: "יש כאן שרשרת ניסים. אם אותו מחבל היה מכוון את הרובה טיפה מעלה הצידה, הוא היה פוגע במקומות קשים יותר כמו בלב עצמו או בעמוד השדרה ואז בוודאי שהוא לא היה נשאר בחיים".

החיילים מהחטיבות הבכירות נאלצים ללחום בתוך בתים ובניינים, בהם לאויב החמאסי יש יתרון משמעותי. לדברי האב, בנו נורה מטווח אפס ויתכן שזה מה שהציל את חייו: "יש לבן שלי מזל שהירי היה ממש קרוב, ובשל כך לכדור אין עוד את הסיבוב הגדול".

האב אומר כי האמונה היא זו שמשאירה אותם איתנים וחזקים: "מתמודדים רק בגלל האמונה. כל ההורים שילדיהם נלחמים עכשיו בעזה נמצאים מלאים דאגה. כל הזמן התפללתי שלא יתקשרו אלי לבשר לי בשורות קשות ומצד שני אמרתי איפה האמונה איפה הביטחון? המחשבות הטרידו אותי".

הדילמה האמונית לעומת המציאות, ברורה: "מצד אחד אתה נמצא כל הזמן במחשבות ואולי זה מגיע מחוסר אמונה. בלב אתה אומר 'וואו עזה זה מקום מסוכן מאוד. מקום שיש בו רשעים גדולים'". מסביר האב את החשש.

הקרבות בעזה לא קלים בכלל. "הוא מספר שהיה להם קשה מאוד" אומר האב, "מיום חמישי כשהם נכנסו עד שהוא פונה הם לא נחו אף לא לרגע. הם לא התקלחו ולא החליפו בגדים. ידו לא נחה. פשוט הם עברו בית בית ונלחמו. כל הזמן צולפים עליך מכמה מקומות והם עוברים מפינה לפינה".