אאא

הם באו לפני הגאון מוילנא ותיארו לו את ההצגה שהעלו המשכילים על בימות מרכזיות.

בצער נוראי סיפרו איך הם מלעיזים על מצוות התורה.

המחזה היה בנוי על המתואר פרשת שופטים:

הבמה היתה מלאה באנשים צעירים וחסונים שהתגייסו לצבא היהודי הלוחם. בחורים בעלי שרירים ובלוריות מתנפנפות. אנשי גיל האמצע בעלי פנים שזופות ונחישות מובהקת. בני החמישים שעושים כעת לביתם ועוברים לדירות חדשות ומרווחות, ואפילו אנשים מבוגרים בני שישים – אשר נראים כיועצים חכמים. ובהמשך ניתן היה לזהות את הזקנים בעלי הזקן הארוך והלבן והמשקפים על קצה חוטמם.

מי כל אלו? כל האנשים אשר נקראים לצאת למלחמה. אין פטור לאף אחד.

איזה קהל ענק!

עכשיו עלה אל הבמה הכהן והכריז:"שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה, אל ירך לבבכם"

ואז, הגיעו השוטרים וביררו: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו? יילך וישוב לביתו.

קבוצה ענקית של אנשים צעירים קמים ועוזבים את הבמה. ושוב מכריזים השוטרים: מי שבנה כרם ולא חיללו – ילך וישוב לביתו. לפתע החלו יוצאים בהמוניהם כל בני השלושים ארבעים. הם הניחו נשקם וזנחו את הבמה. מי אשר אירס אישה ולא לקחה – גם הוא בקריטריון המסנן של : ילך וישוב לביתו. עתה התרוקנה הבמה מכל הצעירים. כל אותם בחורים אשר זה להם תקופת האירוסין או שנת הנישואין הראשונה קמו ויצאו בחזרה לבסיסם.

סינון קפדני

והנה , עתה מכריזים: הירא ורך הלבב – ילך וישוב לביתו. הפחדנים ומוגי הלב, קמו ויצאו מאושרים. כמה נותרו על הבמה? רוב המגויסים כבר פינו את מקומם. מי באמת ייצא להילחם?

ועתה הגיע השוטר ומדייק: הירא – כל מי שמפחד מעבירות שבידו (כפי שיטת רבי יוסי) ילך וישוב לביתו. העשרות האחרונים שעל הבמה – כבר לא נותרו בה. מי לא מפחד מהעבירות שבידו? קול שאגות צחוקו של הקהל המתמוגג , נשמעו למרחוק.

על הבמה נותרו שלושה זקנים, הנשענים על מקלותיהם, עם זקן יורד על פי מידותיהם, הם הם שנותרו לצאת למלחמת הקודש עליה הכתוב מדבר.

ואז נסגר המסך, לעיני הקהל המשתאה.

רבינו, אמרו התלמידים ברוב עוגמת נפש. האם כך אפשר לעשות למדרשי התורה?

אכן, ענה הגאון, באמת היטיבו לתאר זאת . בדיוק כך הצטוינו והם לא כיחדו מאומה.

מה? התפעלו התלמידים.

ומה הסוף המפתיע?

אכן, רק שאלה לי אליכם, אמר הגאון: האם הם גם תיעדו את המערכה הסופית של ההצגה הזו?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

האם הם סיפרו את סופו האמיתי של המחזה?

דעו לכם, אמר הגאון מוילנא, המעשה הזה אכן מדויק הוא בתיאור כפי שנכתב בתורה. אלא שהחסירו את המערכה האחרונה. סוף המעשה הוא שאותם ישישים מלאי חכמה יהודית הם שמנהלים את המאבק והם שמנצחים בו!! - - -

לא מלחמת אגרופים

לאורך כל ההיסטוריה. אחרי כל מה שעבר העם היהודי בגלות הקשה, מי הציל את העם? מי הצליח לשמור לנו על המורשת? מי זה אשר לא נבהל מדרישות הגויים? ומי לימד אותנו מסירות נפש לכל מצוה?

אותם זקנים שיוצאים למלחמה ונוצחים בה.

ופרשת שופטים מלמדת אותנו את המסר היקר מכל: שופטי העם וצדיקיו הם העוגן האמיתי שלנו. עשויים ללא חת. אינם חוששים. דוקא הזקנים הללו לא נבהלים מכלום!. הם יודעים להנחיל את האמות מידה לערכי נצח.

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. כשגדולי ישראל מופקדים על השערים הללו, הרי שאין מה לדאוג, השער לא יזוז ממקומו. בפרשה הזו אנו נדרשים לחזק שוב את אמונת הצדיקים שבנו כדי שנזכה להמשיך להיות חלק מהעם המופלא הזה.