אאא

חוקי העבודה מתייחסים בחומרה לאפליות על רקע דת, מין וגזע. כך למשל אסור למעסיק לדרוש ממועמד לעבודה לפרט מהי רמת שמירת המצוות שלו שכן אי קבלת העובד בשל כך תהווה עילה לתביעה על אפליה.

כך למשל עובד שאינו שומר תורה ומצוות, אך שומר שבת שמגיע לראיון עבודה בו נאמר לו כי העבודה מחייבת משמרות שחלקן מתבצע בשבת והוא נפסל בשל כך, יהיה זכאי לתבוע פיצוי על אפליה. שכן אסור לא לקבל לעבודה מישהו שאינו מוכן לעבוד בשבת.

יתרה מזו, זוכרים את הפרופיל הצבאי? ההוא שאסור למעסיק להתעניין אודותיו. מקרה שנדון לאחרונה בבית הדין לעבודה הסתיים בפסיקה של בית הדין כי על המעסיק שביקש לדעת מהו הפרופיל הצבאי של העובד ולאחר מכן סרב לקבלו לעבודה, לשלם לו פיצוי של עשרות אלפי שקלים. למרות שהמעסיק טען שסירובו לקבל את העובד נובע מסיבות אחרות שאינן קשורות לפרופיל הצבאי שלו.

בית הדין קבע, כי עצם העובדה שהמעסיק חדר לפרטיותו של המועמד ודרש ממנו פרטים שאינם רלוונטיים לעבודה, מהווה עילה לטענת אפליה ובשל כך עליו לפצות את המועמד.

ומה קורה אם את בהריון? האם עלייך לחשוף זאת בפני המראיין/ת?

מסתבר ששוב עומדת לך הזכות לפרטיות, שכן זכות המעסיק לדעת את כל הפרטים הרלוונטיים לגבי העבודה אינה כוללת ואינה גוברת על זכותה של המועמדת לפרטיותה. עד מלאות ארבעה חודשים להריון, לא חלה עלייך שום חובה לדווח למראיין/ת על עובדת היותך בהריון, ורבים הם המקרים בהם פסק בית הדין פיצוי לעובדת בשל כך.

בבואכם לראיון עבודה, שימו לב, האם הפרטים שאתם מוסרים גרמו לכך שלא נתקבלתם לעבודה. אם הפרטים הללו אינם רלוונטיים לעבודה הנדרשת ו/או מהווים פרטים אישיים שברצונכם לשמור לעצמכם, תוכלו לתבוע את מי שסרב לקבל אתכם ואף לזכות בפיצוי הגון.