אאא

קרן הפנסיה ההולנדית ABP, המנהלת נכסים בהיקף של 325 מיליארד יורו, הסכימה להיפגש עם ארגון הפעילות החברתית אוואז (Avaaz) כדי לדון בהשקעותיה בבנקים ישראליים, בהיקף של 68 מיליון יורו. סגן יו"ר ABP סיס דה־ויר הצהיר כי הוא שוקל את האפשרויות, וכי "דירקטוריון החברה ידון בסוגיה זו בסוף אוגוסט". פגישה עם נציגי אוואז נקבעה לספטמבר.

בשבוע שעבר דחק ארגון אוואז ב־ABP ובחברות נוספות למשוך את השקעותיהן בבנק הפועלים, בבנק לאומי ובבנק מזרחי טפחות. זאת משום שלכאורה בנקים אלו מעורבים במימון התנחלויות. בקרן הסכימו לבחון את העניין על אף הצהרה בפברואר לפיה פעילות הבנקים אינה מפרה את החוק הבינלאומי. הקרן הושפעה כנראה מלחץ ציבורי: 1.6 איש חתמו על עצומה הקוראת ל־ABP למשוך את השקעותיה מישראל, בה נכתב כי "בעוד אלימות נוראית מתרחשת בישראל־פלסטין, אנו, אזרחים מרחבי העולם, מודאגים לגבי השקעותיה המתמשכות של חברתכם בפרויקטים המממנים התנחלויות לא חוקיות ואת הדיכוי של העם הפלסטיני". בנוסף פורסמו מאות פוסטים ביקורתיים בעמוד הפייסבוק של הקרן, ודה־ויר קיבל כ־6,000 הודעות מייל בנושא בשבוע האחרון.

אם תחליט ABP למשוך את השקעותיה היא תצטרף לקרן הבריאות ההולנדית PFZW, המנהלת נכסים בהיקף 152 מיליארד דולר, שהחליטה השנה למשוך את השקעותיה מישראל. אולם נכון לעכשיו ABP ממשיכה להשקיע בישראל. "עד כה, לא ניתן לקבוע בוודאות אם שלושת הבנקים מעורבים בהפרת זכויות הפרט" אמר דה ויר. "הם רק מטפלים בעסקאות שנעשו בשטחים כבושים".

מתבצרים באלביט במלבורן

הלחימה בעזה גוררת גם הפגנות נגד מפעלים ישראלים בעולם: בסוף השבוע עצרה משטרת מלבורן פעילים פרו־פלסטינים שטיפסו על גג משרדי אלביט בעיר. המפגינים חדרו לשטח החברה בבוקר יום שישי ותלו על הגג שלט עם הכיתוב "מזל"טים מתוצרת אלביט גורמים להרג ילדים בעזה", ואזכור ל־BDS, ארגון הקורא לחרמות על ישראל במטרה להפעיל לחץ על ישראל לצאת מהשטחים. האירוע התרחש כשבועיים אחרי שמפעל אלביט באנגליה נסגר ליום אחד בהוראת המשטרה, בשל התבצרות של פעילים פרו־פלסטינים המוחים על המערכה בעזה. קבוצת הפעילים, מתנועת London Palestine Action, תלתה שלטי מחאה והתבצרה על גג המפעל. הפעילים הבהירו כי לא יעצרו עד לסגירת המפעל, ועד שבריטניה תשהה כל פעילות מסחרית וצבאית עם ישראל.

אירופה נגד חלב מעבר לקו

הלחץ לחרם לא נובע רק מהמבצע האחרון – השבוע הודיע משרד החקלאות כי מוצרים מן החי שיוצרו מעבר לקו הירוק לא יימכרו יותר למדינות האיחוד האירופי. ממכתב ששלח המשרד למחלבות עולה כי ההחלטה שהתקבלה בפברואר מחריפה את המדיניות האירופית שהתבססה עד כה על סימון מוצרים מהתנחלויות: ״ישראל יכולה לייצא למדינות האיחוד מוצרים מהחי בתנאי שהמפעל או משק המקור לא נמצא באזור שהוכנס תחת מנהל ישראל לאחר 1967״. מדובר בעיקר בחלב מרפתות ברמת הגולן, בירושלים המזרחית ובגדה.

אמנם היקף ייצוא מוצרי חלב מישראל לאירופה נמוך יחסית ומוערך בעשרות מליוני שקלים בשנה בלבד, אך לגופים כמו מחלבות רמת הגולן ועשרות רפתות קטנות מדובר באיום משמעותי. בענף הגפנים חוששים שהאירופים יחילו דרישה דומה על יינות ישראליים, מהלך שעלול לכלות ייקבי בוטיק רבים. בחודשים האחרונים ניסו במשרד החקלאות למתן את ההחלטה. במשרד ציינו כי המאמצים נמשכים, אך במקביל דורשים מהמחלבות להעביר רשימה כוללת של כל המשקים המייצרים חלב בקר או צאן הנמצאים מעבר לקו הירוק, כולל רמת הגולן, שמהם מתקבל חלב. את הודעתו למחלבות חתם המשרד בכך שהחל מ־1 בספטמבר יונחו המפקחים במחלבות הייצוא לפקח על על כך שמקור החלב ממנו יוצרו מוצרים לשיווק במדינות האיחוד האירופי לא יהיו ממשקים הנמצאים מעבר לקו הירוק.

כמעט חרם על נמלי ישראל

ישראל רשמה ביום חמישי ניצחון קטן במערכה כאשר ארגון עובדי התחבורה בהסתדרות מנע חרם על נמלי ישראל מצד כלל איגודי התחבורה באירופה וארה"ב. החרם אמור היה להיות מוכרז בכנס הפדרציה הבינלאומית לתחבורה (ITF) שמתקיים בימים אלו בבולגריה. נציג ישראל בכנס הוא יו"ר איגוד עובדי התחבורה המקומי, עו"ד אבי אדרי, שדיווח כי איגודים מנורבגיה, אנגליה וחלק ממדינות ערב ביקשו להטיל את החרם בשל הרג אזרחים ברצועת עזה. אדרי טוען כי בתום מו"מ בן ארבעה ימים הושגה פשרה: הפדרציה לא תכריז על חרם, אך באי הוועידה יגנו את הרג האזרחים החפים מפשע ברצועת עזה.

מי שסייע לישראל להדוף את הצעת החרם היו איגודי התחבורה האמריקאים, שאיימו לעזוב את הארגון אם תתקבל החלטה להחרים את ישראל. "מנענו חרם מצד האיגוד המקצועי החזק בעולם שחבריו אמונים על פריקה וטעינה של אוניות, מטוסים ומשאיות בכל העולם" אמר אדרי. "חרם כזה היה גורם נזק ודאי למשק".

בתוך כך, מתחילים מחר פעילים מארה"ב ומקנדה בסדרת פעולות שנועדו למנוע מספינות ישראליות לעגון ולפרוק סחורה בנמלי החוף המערבי בארה"ב. "עובדים פלסטינים קוראים לעובדים מהעולם לסרב לקבל מוצרים מישראל", נכתב בעלון המקדם את הפעילות, שזכתה לכינוי "Stop the Boat" (לעצור את הספינה), ונעשית ביוזמת ארגון BDS.