אאא

השופטת גביזון: "אין מקום להעניק זכאות מכוח שבות למי שאין לו שום עניין בחיים יהודיים, והוא אף לעתים חבר מאמין ומזוהה בקהילה דתית או לאומית אחרת".

הררי מילים נערמו אודות חוק השבות. אשר על פיו כל יהודי מהתפוצות שעולה לישראל זכאי לקבל אזרחות ישראלית ללא כל תנאי. השאלה היא רק 'מיהו יהודי?'.

היום, כאשר ראש ממשלת ישראל דורש שהעולם יכיר בעובדה שישראל היא מדינת היהודים, ולא מדינת כל אזרחיה. קשה להבין עד כמה החוק שחוקק בדיוק לפני 59 שנה. ב-5 ליולי 1950, נוגע למהות המדינה ואופייה.

חוק השבות, שהתקבל בכנסת שנתיים אחרי הקמת הדמינה מבטא את האופי הייחודי של המדינה שמטרתה להיות בית ליהודים בכל העולם.

כל יהודי שעולה מהתפוצות לישראל, זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית, בלי מבחני התאמה ודרישות נוספות המקובלות במרבית מדינות העולם המערבי.

אך השאלה היא: מיהו יהודי?

בשל העובדה שבעת חקיקת החוק, לא נכתב מהי ההגדרה ליהודי. נדרש לכך בית המשפט העליון שקבע 20 שנה אח"כ, בשנת 1970, כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת. יחד עם זאת אפשר החוק את האזרחות גם למי שהצליח להוכיח כי סבו ו/או סב סבו היו יהודים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

העדרה של המילה כהלכה לצד "נתגייר", עוררה פולמוס ציבורי נוקב. גדולי ישראל לחמו לתיקון החוק, כך שייכתב או שנתגייר כהלכה.

השאלה מיהו הגורם המגייר ומהי הגדרת הגיור עוררו ויכוחים מרים ונוקבים. במשך השנים ובשל העובדה שלא נכתב במפורש כי יהודי הוא רק מי שהוא יהודי על פי ההלכה. נוצר מצב שמאות אלפי גויים עלו לישראל מתוקף החוק וזכו לאזרחות מלאה למרות שהקשר בינם לבין יהדות לא קיים כלל ויתרה מזו, חלקם אף אנטישמיים מוצהרים.

הפרצה הזו, לא תוקנה עוד היום. אבל כפי שניתן לראות בקטע הראשון שהבאנו מדבריה של השופטת גביזון, גם שופטי העליון נוכחו לדעת עד כמה גדולה הפרצה בחוק. כך למשל פסק בג"ץ בראשות השופט חשין כי בן משפחה לא יהודי של אזרח ישראלי אינו זכאי לאזרחות מטעם חוק השבות.

האם סוף סוף, בשנת השישים לקיומו של החוק המהותי ביותר במדינת ישראל, יתוקן החוק כך שיוגדר כי יהודי הוא מי שעונה לדרישות ההלכה?