אאא

בתום שנה של בדיקות מקיפות ברבים מבתי הספר והסמינרים בערים החרדיות תוקף מבקר המדינה מיכה לינדרשטאוס בדו"ח מיוחד את החינוך החרדי ואומר קיימת אפלייה של ממש ולא נעשה דבר רציני לטפל בה.

את חיציו מכוון המבקר בעיקר להנהלת משרד החינוך שאינה אוכפת את הפיקוח בנושא ואל הנהלת החינוך העצמאי שמטייחת ומתחמקת מהסברים, גם הרשויות המקומיות החרדיות והערים בבני-ברק, ירושלים ומודיעין עלית לא יוצאים נקיים מתחת ידיו של לינדנשטראוס.

עוד תוקף המבקר את תקנוני הכניסה למוסדות הלימוד החרדיים ודורש ממשרד החינוך לבטלם ולפקח על כך.

הקדמת המבקר

כך כותב המבקר בהקדמה: נבדק רישום תלמידות לבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בחינוך המוכר שאינו רשמי במגזר החרדי ושיבוצן בבתי הספר. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: הפיקוח של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות על רישום התלמידות ושיבוצן בבתי ספר; הליכי הרישום והשיבוץ; שיבוץ מועמדות בהתחשב במוצאן. הביקורת נעשתה במשרד החינוך ובמרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בית יעקב בארץ ישראל. בדיקות השלמה נעשו בעיריות ירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית, ונציגי משרד מבקר המדינה אף ביקרו ב-14 בתי ספר לבנות שהביקוש להם גבוה מהיצע המקומות הקיימים בהם.

הביקורת נעשתה במשרד החינוך ובחה"ע. בדיקות השלמה נעשו בעיריות ירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית. במהלך הביקורת ביקרו נציגי משרד מבקר המדינה ב-14 בתי ספר לבנות, מהם שמונה יסודיים ושישה על-יסודיים (להלן - בתי הספר שנבדקו). בתי ספר אלה נבחרו על פי ממצאי בדיקה מוקדמת של משרד מבקר המדינה, שלפיהם הביקוש לבתי הספר האלה גדול מהיצע המקומות בהם.

מדו"ח המבקר עולה כי יש חסר במספר המפקחים על מוסדות החינוך החרדיים, כמו"כ תוקף המבקר בחריפות את תקנון הקבלה למוסדות לימוד חרדיים וטוען כי על פי החלטת משרד החינוך מתוך 86 תקנונים שנבדקו יש לעשות שינויים ב-60 מהם כמו האיסור להתנות קבלתה של תלמידה בכך שאימה בוגרת "בית יעקב" או אביה בוגר "ישיבות קדושות", או דרישה למחוק את התיאור המפורט בעניין לבוש ההורים ולבטל איסורים שהוטלו על הבנות כגון האיסור להשתתף במסיבת יום הולדת של חברה לכיתה או האיסור "להתחבר עם בנות שאינן בנות ´בית יעקב´".

לטענתו לא נעשה באכיפת העניין החשוב הזה דבר ע"י משרד החינוך והחינוך העצמאי שלא תיקנו את התקנון כנדרש.

מצפצפים על החוק

בנוסף תוקף המבקר את הרשויות המקומיות החרדיות שלא מקפידות לאכוף את החוקים למניעת אפלייה בבתי הספר והסמינרים.

לדבריו, האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים אינו עושה דבר ולא ממלא כיאות את תפקידו בפיקוח על רישום לבתי הספר בעיר, גם לגבי עיריית בני ברק קובע המבקר כי העירייה אינה ממלאת את תפקידה בכל הנוגע לפיקוח על קבלת התלמידות לבתי הספר העל-יסודיים שבתחומה, וכך גם במודיעין עלית.

המבקר טוען כי במגזר החרדי שיטת קבלת התלמידים למוסדות הינה אחות מביאה אחות ללא כל עמידה בקרטריונים מוסכמים ובכך ממשיכים להנציח את האפליה

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי סמינר מבוקש בבני ברק דחה בקשות קבלה של מועמדות שציוניהן במבחני המיון ובראיונות היו גבוהים מאלו של עשרות מועמדות שהתקבלו, ומכאן שקיבל החלטות שאינן הוגנות ושוויוניות. גם סמינר מבוקש אחר בעיר דחה בקשות של מועמדות שציוניהן במבחנים היו גבוהים מציוניהן של מועמדות שהתקבלו, ונתוניו העלו חשש לקיום הליכי מיון לא שוויוניים.

כמו כן תוקף המבקר את איסוף מידע על המועמדת ועל משפחתה:  (א) התברר כי מידע על המועמדות מגיע לבתי ספר ממקורות שונים, בהם בית הספר היסודי, ועד ההורים בבית הספר וגורמים שונים בקהילה. למידע זה, המתקבל בדרכים שאינן רשמיות, יש משקל רב בהחלטה אם לקבל מועמדת או לדחותה. הליך רישום כזה פותח פתח להעברת מידע אשר נועד להשפיע על החלטת בית הספר, מאפשר שימוש בפריטי מידע שונים, גם כאלה שמידת מהימנותם מוטלת בספק וכאלה שנמסרים שלא בתום לב, ועלול להביא לידי פגיעה בצנעת הפרט. איסוף אקראי של מידע מהקהילה עלול גם להביא לידי פגיעה בשוויון שבין המועמדות.

בנוגע לאפלייה על רקע מוצא עדתי כותב המבקר כי ממסמכי האגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים ומדברים שמסרו למשרד מבקר המדינה מנהלי בתי ספר בעיר עולה כי יש בתי ספר שרואים במכסת ה-30% מכסה מקסימלית. מכסת מקסימום לעניין זה משמעה שלא תתאפשר קבלת בנות ממוצא ספרדי בבית ספר שבו מכסת הבנות ממוצא זה התמלאה. ממצאי הביקורת על ציון מוצאן העדתי של מועמדות במסמכי עיריית ירושלים ובמסמכים של בתי ספר יכולים להעיד שההחלטה אם לקבל מועמדת תלויה גם במוצאה. קבלת החלטה לדחות מועמדת בשל מוצאה הספרדי היא בבחינת אפליה על רקע עדתי.

גם על נוסח התפילות מביע המבקר ביקורת וכותב קיומם של תקנונים שבהם נקבע שהתפילות בבית הספר יהיו בהברה אשכנזית משאיר את הקושי שעליו הצביע בג"ץ, ולפיו מדובר בדרישה שיש בה כדי להפלות תלמידות שמוצאן מעדות ספרד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

כמו כן מביע המבקר תרעומת כי בשאלוני ההרשמה שנבדקו נדרשו ההורים לציין לעתים מהו שם משפחתה הקודם של האם, היכן מתפללים ההורים ובאיזו ישיבה למד האב. בהנחיות לבתי ספר יסודיים אסר המשרד לדרוש פריטי מידע אלו משום שאינם מעידים על המועמדת עצמה אלא על משפחתה, וסביר להניח שהם נועדו ללמד על מוצא משפחתה ועל שיוכה החברתי-קהילתי ולמנוע כניסת יוצאי עדות המזרח.

לסיכום תוקף המבקר את הנהלת משרד החינוך והנהלת החינוך העצמאי שאינם עושים מספיק כדי להפסיק את האפלייה העדתית ואינם מבטלים את התקנונים האסורים לשימוש.

העדויות המצביעות על החשש לקיומה של אפליה על רקע עדתי בבתי הספר שבפיקוח המשרד היו גלויות למשרד, והיה עליו לבדוק היטב את הליכי הרישום והשיבוץ בבתי הספר. משרד החינוך לא קיים פעולת פיקוח ממשית אשר היה בה כדי להבטיח הליכי קבלה שוויוניים ולא עשה את הדרוש כדי למנוע אפליה. החה"ע פעל שלא על פי הכללים שקבע המשרד, אשר נועדו להבטיח מיון הוגן של מועמדות, ולא הקפיד לקיים הליכי קבלה בדרך שתמנע מראש אפשרות לאפליה בין תלמידות. הליך קבלה שאינו הוגן ושוויוני עלול לגרום למועמדת שנדחתה ולבני משפחתה לחוש עגמת נפש ותחושת כישלון ואף לעורר אי-אמון ברשויות השלטון ובתקינות פעולתן.

על הנהלת משרד החינוך להנהיג שינוי של ממש בפיקוח של המשרד על רישום תלמידות לבתי ספר במגזר החרדי ועל שיבוצן. הפעולות העיקריות שעליה לעשות הן אלה: לקבוע כללים ברורים להליכים אלה ולפרסם אותם בציבור; להתאים את תפקידי המפקחים מטעם המשרד למציאות הייחודית במוסדות החינוך במגזר החרדי ולדאוג שהם יוטמעו בקרב המפקחים; להגביר את נוכחות המפקחים במוסדות החינוך; לקבל מהנהלת האגף דיווחים תקופתיים על יישום השינויים הנדרשים בהליכי הקבלה לבתי הספר.