אאא

נתוני השכר של עובדי השירותים החשאיים אינם מועברים לאף גורם ממשלתי ואינם מפוקחים על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, וזאת בניגוד לשאר זרועות הביטחון — צה"ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר. כך עולה מתצהיריהם של ראשי מחלקות השכר במוסד ובשב"כ. בתצהירים, שהוגשו לפני כחודש לבית המשפט המחוזי בירושלים בתגובה לעתירה מנהלית שהגישה התנועה לחופש המידע, נכתב כי "המידע בדבר ממוצעי שכר העובדים על פי ותק ותפקיד אינו מועבר על ידי משרדנו למשרד ממשלתי אחר".

בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד אוריה ירקוני מבקשת העמותה מבית המשפט להורות למשרד ראש הממשלה, שאליו כפופים המוסד והשב"כ, לחשוף את שכרם הממוצע של ראש המוסד וראש השב"כ בשנים 2002–2012. כן מבקשת העמותה לפרסם את שכרם הממוצע בחתכי ותק ותפקיד של כלל עובדי השירותים החשאיים לשנים אלה. הנתון הכספי היחיד לגבי השב"כ והמוסד שחשוף כיום לעיני הציבור הוא מסגרת התקציב הכוללת של השירותים, שעמדה על 6.3 מיליארד שקל ב־2013 וצפויה לעמוד על יותר מ־7 מיליארד שקל ב־2014.

על פי דו"חות הממונה על השכר באוצר לשנים 2010–2011 שצורפו לעתירה, השכר ברוטו של הרמטכ"ל, של מפכ"ל המשטרה ושל נציב השב"ס גלוי. יש לומר כי חוק חופש המידע לא חל ישירות על השב"כ והמוסד, ועל כן העתירה היא נגד משרד ראש הממשלה שאמור, על פניו, להיות חשוף לנתוני השכר ולפקח עליהם.

לפני כחודשיים הורה השופט משה סובל שדן בעתירה למשרד "למסור בתצהיר תשובה לשאלה הבאה: האם קיים משרד ממשלתי מלבד השב"כ והמוסד המחזיק בידיו במידע המבוקש בעתירה ומיהו". אלא שמשרד ראש הממשלה בחר לבקש הבהרה מהשופט בטענה כי שכרם של ראשי השירותים החשאיים מוצמד לשכר שופט בית המשפט העליון, העומד כיום על 39,096 שקל, ולכן הוא גלוי.

"עניין העתירה במידע על אודות השכר המשולם בפועל לראשי השירותים", כתב השופט סובל בהמשך לבקשת ההבהרה של משרד רה"מ. הוא הוסיף כי "מכאן שההחלטה אינה טעונה הבהרה ועל המשיבים לקיימה ככתבה וכלשונה". בעקבות ההחלטה הגישו ראשי מחלקות הכספים בשב"כ ובמוסד את התצהירים מהם עולה כי אין משרד ממשלתי שחשוף לנתונים.

אלא שכאן לא הסתיימה ההתנהלות התמוהה של משרד ראש הממשלה. בעמותה לחופש המידע טענו בפנייה לבית המשפט כי אין בתצהירים כדי לתת מענה לבקשתם. בתגובה שהגיש משרד ראש הממשלה ביום שני האחרון הוא ביקש לדחות את העתירה על הסף וטען כי "השכר בפועל נגזר מרכיבים אישיים כגון ותק, נקודות זיכוי, קרנות שונות והלוואות. מידע זה הוא בגדר ענייניו הפרטיים של אדם, וחשיפתו מהווה פגיעה בפרטיותם של ראשי שירותי הביטחון. העותרת לא הצביעה על אינטרס כלשהו בחשיפת מידע זה והעמידה על חשיפתו אינה משרתת דבר מלבד אולי יצר מציצנות".

בעמותה לחופש המידע לא נשארו חייבים וביקשו ברביעי מהשופט לקבוע דיון בעתירה. "הממונה על השכר באוצר מפרסם מדי שנה נתוני שכר אודות צה"ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר, כולל שכר ראשי הגופים והשכר הממוצע של המשרתים בהם", אומר עו"ד ירקוני.

"המשמעות היא שממשלת ישראל נרדמה בשמירה על הקופה הציבורית", מוסיף עו"ד ירקוני, "ושהיא נותנת לשב"כ ולמוסד לעשות ככל העולה על רוחם בתקציבים המגיעים למיליארדי שקלים". מנכ"לית העמותה לחופש המידע, אלונה וינוגרד, הוסיפה כי "גוף שפועל במחשכים, שלא חל עליו שום הליך של פיקוח או בקרה, הוא גוף שישנו חשש לאופן התנהלותו".

מהממונה על השכר במשרד האוצר נמסר: "מדובר במידע מסווג. האגף מפרסם את נתוני השכר של שירותי הביטחון בדו"ח הממונה על השכר אך בשונה מהגופים האחרים, לא כל המידע חשוף מטעמים של ביטחון מידע". מלשכת ראש המוסד וראש השב"כ נמסר: "מסגרות התקציב הכוללות, הנוגעות לשכר עובדי שב"כ ומוסד, מוסדרות מול האוצר. השכר בפועל נגזר מרכיבים אישיים דוגמת ותק, נקודות זיכוי ועוד ועל כן מדובר במידע אישי".