אאא

בספר פניני ´אבי עזרי´ מסופר הסיפור הבא:

באחת השנים, היתה פריחה גדולה בבורסה, המניות עלו והשמחה רבתה. למרבה הצער, אנשים בים לא שקלו בתבונה את צעדיהם, וחלק גדול מתוכם מכרו את ביתם והשקיעו את הכסף כולו במניות.

כמו תמיד, אחרי שנות השבע באות שנות הרעב. הבורסה נפלה בקול רעש גדול, ושווי המניות ירד בצורה חריפה מאד. המפסידים הגדולים, אלו שהשקיעו מכספם הדל נותרו ללא קורת גג לראשם.

באותה תקופה, נהגה הממשלה לעזור לחסרי דיור. אלו שנפלו בבורסה פנו גם הם לבקשת עזרה, אך הממשלה סירבה בתוקף, וטענה שאי אפשר לשלם מכספי הציבור למי שגרם נזק לעצמו והשקיע בעסק כושל.

יהודי אחד שהיה חבר ועדה במשרד השיכון, בא למרן האבי עזרי להתייעץ עמו מה לעשות. אותו יהודי היה רחוק משמירת תורה ומצוות, אבל בשעות מצוקה כולם לפתע יודעים עם מי כדאי להתייעץ.

אמר לו הרב שך זצ"ל - הממשלה חייבת לשלם למשקיעים.

מדוע? כי הממשלה בכל השנים עודדה אנשים להשקיע, עודדה את הבנקים להלוות כספים רבים למי שקונה מניות, ולכן הממשלה לא יכולה להתנער ולומר ידינו לא שפכו את הדם הזה.

ולמרבה הפלא, כשאמר אותו יהודי את הטיעון הזה לנציגי הממשלה, קיבלו את דעתו.