אאא

המדינה המוסלמית, בה  עד לפני מספר שנים שלטו ארגוני טרור אסלאמיים אכזריים ביותר, היא ככל הנראה אחת המדינות המוסלמיות הבודדות בה פשוט אוהבים את ישראל ואת היהודים.

 בשבוע שעבר התקבל אות של ידידות וכבוד מגרוזני הבירה: משלחת מכובדת של אנשי עסקים, אנשי תקשורת ורבנים נחתו בעיר  הבירה הצ'צ'נית – גרוזני, בהזמנתו האישית של הנשיא רמזאן קדירוב, באמצעות איש העסקים ארקדי גייאדמק. 

סיבת הביקור: הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בעיר גרוזני, שיבנה במימון מלא של הממשל הצ'צ'ני.

הרב שמעון לוין נואם בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בגרוזני (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
הרב שמעון לוין נואם בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בגרוזני (צילום: כיכר השבת )
הגדלה

בית הכנסת שיבנה אינו חדש, עד לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים בצ'צ'ניה. אך הם נאלצו לאחר מאות שנים בהם חיו בהשקט ובטחה בצל שכניהם הצ'צ'נים, לנטוש את צ'צ'ניה בעקבות מלחמות האזרחים העקובות מדם, בית הכנסת שישוחזר חרב במלחמות, וכאמור ישוחזר כעת מחדש.

כעת מצפים ליהודים בצ'צ'ניה "שרק יבואו להשקיע ולפתח את המקום, צ'צ'ניה של היום היא מדינה בהתפתחות מואצת, בונים כאן 24 שעות - מסביב לשעון, בכדי לשקם את המדינה משנות המלחמה שהותירו בה הרס רב".

 "בעקבות ההתפתחות המרשימה, יש כאן  הזדמנויות עסקיות נדירות. אנו רוצים שיביאו לכאן טכנולוגיות חדשות בכל התחומים ולישראלים יש הרבה מה להציע" אמר בכיר צ'צ'ני במהלך הביקור".

בית הכנסת העתיק בין מאות השנים בו התפללו דורות על דורות, נחרב בהפצצות הרוסיות על גרוזני, וכעת כחלק משחזורה של העיר, ישוחזר בית הכנסת בהוראה ישירה של הנשיא הצ'צ'ני. איך הוא יראה? לפי הפרויקטים הגרנדיוזיים שבנה קדירוב, ביניהם האצטדיון והמסגד המפוארים במזרח אירופה, גם בית הכנסת לא יאכזב.

 היחסים הטובים בין הצ'צ'נים לישראל והיהודים, לא באים על חלל ריק. ארקדי גיידאמק, הוא אחד מאנשי המפתח ביחסי הצ'צ'נים עם ישראל והיהודים וכאמור יזם גם את הביקור הנוכחי.

ארקדי גאיידמק עם עוזרו ישראל גולדשמידט ותמיר מג'ידוב (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
ארקדי גאיידמק עם עוזרו ישראל גולדשמידט ותמיר מג'ידוב (צילום: כיכר השבת )
הגדלה

 עוזרו ר' ישראל גולדשמידט מספר בשיחה ל'כיכר השבת' על הביקור המיוחד בצ'צ'ניה: " הצ'צ'נים מאמינים שכאשר יהודים מגיעים הם מבאים איתם מזל. ליהודים יש בצ'צ'ניה פריווילגיה מיוחדת. כל אחד מחברי המשלחת יכול לספר לך על הפאר וההדר בה התקבלנו, אך היחס המיוחד הוא ליהודי באשר הוא, לאו דווקא לנו כחברי המשלחת".

"כעת הצ'צ'נים מעוניינים מאוד, להכין תשתית לכך שיהודים יוכלו לשהות בצ'צ'ניה ולהרגיש בבית".

טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בגרוזני (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בגרוזני (צילום: כיכר השבת  )
הגדלה

"ביקשו מאתנו שרבה של במוסקבה ויו"ר ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט  ייקח את חסותו על בית הכנסת שיבנה. וכך הגיעו הרב שמעון לוין המשמש כסגנו של הרב גולדשמידט, רבה של העדה הקווקזית הרב יניב נפתלייב, ארקדי גייאדמאק שהוא נשיא הקונגרס היהודי ברוסיה וטלמן איסמאילוב נשיא הקהילה היהודית במוסקבה, לבקר בצ'צ'ניה ובעצם להניח אבן פינה לקהילה יהודית עתידית".

 "בינתיים מיננו את הרב יניב נפתלייב, כרב המקום. אדם מאוד מיוחד, הוא הרב הראשון מבין בני הקהילה הקווקזית מטעם הרבנות הראשית, יש לו בית כנסת בעכו והוא מעורב מאוד בקהילה והוציא ספר מרתק על תולדות העדה הקווקזית".

 "המשמעות של רמזאן קדירוב ברוסיה היא גדולה, בהנחת אבן הפינה, הם רצו להראות שיחסי המוסלמים והיהודים בקווקז מצוינים – אות של אחווה, והביאו את כל כלי התקשורת החשובים. האירוע שודר לכמאה מיליון צופים!" 

שקט מופתי ברחובות גרוזני

 צ'צ'ניה היא מדינה מוסלמית שבה עדיין פעילים תאים טרוריסטים של אסלם קיצוני, אך למרות הכל יש בה הזדהות חזקה עם ישראל גם להם היה חמאס בתוך הבית, או איך שארגון הטרור המקומי  נקרא בצ'צ'ניה – בדלנים.

 ברשימת המדינות אליהם יש אזהרת מסע חמורה של משרד החוץ, נמצאת גם צ'צ'ניה. אך בביקור המשלחת הישראלית בשבוע שעבר נרשם שקט מופתי ברחובות גרוזני.

 אחד מאנשי התקשורת שהתלוו לסיור סיפר לכיכר השבת על תחושת הביטחון ברחובות גרוזני: "כשאתה נוסע ברחובות גרוזני, אתה מתקשה להאמין שרק לפני שש שנים העיר הזו הייתה כולה עיי חורבות. זו עיר מודרנית ויפה מאוד".

 "סידורי האבטחה היו מחמירים מאוד, הצ'צ'נים הסכימו לכל הבקשות של שירותי הביטחון הישראליים, אבל במציאות גם מומחי האבטחה שהגיעו אתנו מהארץ נדהמו מהביטחון שחשו במקום.

אנשי הביטחון הישראלים בצוותא עם מפכ
אנשי הביטחון הישראלים בצוותא עם מפכ"ל המשטרה הצ'צ'ני (צילום: כיכר השבת)
הגדלה

אחד מהם סיפר לי שלפני בוא המשלחת הם סיירו ברחובות גרוזני בכדי לבדוק האם קיימת סכנה, והם פשוט נדהמו לגלות עיר שוקקת חיים, חיפשו אך לא מצאו בדל של טרוריסט. זה ניפץ להם את כל מה שהם חשבו עד עכשיו על צ'צ'ניה".

 בארגוני זכויות האדם הרוסים מאשרים את הדברים "עם עלייתו לשלטון של רמזאן קדירוב, הצטמצם לפתע מספר מקרי העינויים וההיעלמויות ובצורה חדה" אמר אולג אורלוב יו"ר ממוריאל בשיחה עם 'הארץ'.

לוחם מג"ב שהפך לאחד האנשים החזקים בצ'צ'ניה

 מי שעמד בקשר עם גולדשמידט מהצד הצ'צ'ני הוא תמיר מג'ידוב.

סיפורו של מג'ידוב הוא מרתק על פי כל קנה מידה. ב-1999 הוא נחת בישראל כעולה חדש, עשה אולפן, אך לא הפסיד זמן הוא נחת הישר לכור ההיתוך הישראלי – צה"ל. 

מג'ידוב שירת במג"ב והיה ללוחם מצטיין. אך המשפחה קראה לו לחזור הביתה. כלוחם בצבא הישראלי, היה למג'ידוב הרבה מה להציע למדינה שסועת הקרבות ועד מהרה הוא הפך לאחד האנשים החזקים בממשלת הצעירים הצ'צ'נית. 

"בשבילי לארח כאן ישראלים, זה הגשמת חלום. לא ישנתי עשרה ימים לפני הביקור הזה. לארגן את האוכל הכשר ממוסקבה, לתאם עבור המשלחת וקבוצת הכדורגל  את כל סידורי האבטחה. בסופו של דבר היה מדהים" אמר מג'ידוב. 

תמיר מג'ידוב עם הרב נפתלייב והרב שמעון לוין (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
תמיר מג'ידוב עם הרב נפתלייב והרב שמעון לוין (צילום: כיכר השבת)
הגדלה

"גם אנחנו כמו הישראלים סובלים מטרור, מי ששומע על ישראל רק בחדשות חושש לבקר בה, אך שהוא מגיע לתל אביב הוא רואה עד כמה העיר יפה ועד כמה בטוח לשהות בה. גם בצ'צ'ניה היו מלחמות אבל הן נגמרו מזמן. כבר שנים שיש כאן שקט, בעיקר בגרוזני".

צ'צ'ניה: עבר והיסטוריה חרוטים בדם

אך לא תמיד צ'צ'ניה הייתה מקום בטוח.

יום העשרים ושלוש באפריל 2004, המקום:  בית הספר בעיר הצ'צ'נית - בסלאן. 

האירוע החל זמן קצר לאחר טקס פתיחת שנת הלימודים בבית הספר.

 בעוד ההורים חוגגים עם ילדיהם את היום הראשון בבית הספר, 17 נשים וגברים חלקם נושאים חגורות נפץ, פרצו לבית הספר והחלו לירות אל עבר אנשי הצוות במקום.

 הדיווחים בתקשורת המקומית היו מעורפלים, אך תוך שעות נודע כי מדובר במורדים צ'צ'נים והם מחזיקים ב-400 בני ערובה, ילדים  והורים.

המחבלים השתייכו למורדים הצ'צ'נים ששאפו לעצמאות מלאה מהרוסים, הם היו ידועים באכזריותם. החשש כי הילדים יוצאו להורג היה מוחשי.

 המשא ומתן החל. החוטפים דרשו את שחרורם של פעילי טרור שנעצרו על ידי הרוסים, אם לא, הם יפוצצו את הבניין על יושביו. החוטפים נקטו באקט אכזרי במיוחד כשהציבו את הילדים ליד החלונות בכדי למנוע מכוחות המשטרה לירות לעבר הבניין.

 לאחר ימים של משא ומתן מורט עצבים ועשרות ילדים הרוגים. פרצה יחידת העילית של הצבא הרוסי "אלפא" לבית הספר.

 התוצאה הייתה נוראה: יותר ממאה ילדים הרוגים.

גם כוח 'אלפא' האגדי ספג את הגדולה שבאבדותיו - עשרה הרוגים במהלך מבצע אחד.

 זו הייתה צ'צ'ניה של 2004, מדינה רוויה מאבקים ומלחמות, מדינה שעברה וההיסטוריה שלה חרוטים בדם.

 אך היום 8 שנים אחרי הפיגוע הנורא, מצליחה המדינה באורח מופלא כמעט,  להשאיר את הכל מאחור וצועדת בכיוון הנכון אל עבר קידמה ומודרנה.

רמזאן קדירוב עם הנשיא פוטין (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
רמזאן קדירוב עם הנשיא פוטין (צילום: מתוך ויקיפדיה )
הגדלה

היום, יותר מאי פעם, חשוב לצ'צ'נים להראות לכל העולם שבגרוזני יש חיים נורמליים.  כנראה שישראל, הנחת אבן הפינה לבית הכנסת ובטח שקבוצת כדורגל מירושלים, הם מנוף מספיק חשוב כדי להעביר את המסר.

 "אנחנו בונים ומתקדמים ואני רוצה שישראל תהיה חלק מזה," אמר קדירוב לחברי המשלחת הישראלית. "העם הצ'צ'ני והעם הישראלי צריכים להיות חברים והגיע הזמן שיהודים ומוסלמים יידעו לחיות יחד בשלום. אנחנו בגרוזני יודעים היטב מהו טרור ועד כמה הוא רע ומשתק. ידענו להילחם בטרור והיום אני מזמין את כל הישראלים לבוא לבקר בצ'צ'ניה."

העיר גרוזני בימי חורבנה (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
העיר גרוזני בימי חורבנה (צילום: shutterstock )
הגדלה

מדובר בסיפור ההצלחה מדהים. נשיאה הצעיר של צ'צ'ניה, רמזאן קדירוב בן ה-37, בנו של הנשיא הקודם שנרצח בהתקפת הבדלנים, הצליח ביד ברזל לחסל את כיסי הטרור הבדלני האחרונים ולהפוך את עיי החורבות שנשארו מצ'צ'ניה, לאחת המדינות המודרניות באזור הקווקז.

 קדירוב שהיה שייך בעבר לאחד משלל ארגוני המורדים, הכריז על הסכם שלום עם הרוסים, בתמורה קבלה צ'צ'ניה אוטונומיה מלאה בתוך רוסיה.

 מיד לאחר מכן,  הכריז הנשיא מאבק חסר מעצורים נגד הטרור במדינתו והצליח להחזיר את השקט לרחובות בצ'צ'ניה.

תוך שש שנים בנה את העיר: העיר גרוזני כיום (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
תוך שש שנים בנה את העיר: העיר גרוזני כיום (צילום: מתוך ויקפדיה)
הגדלה

כשלרשותו עומדים מאגרי נפט מהאיכותיים בעולם, מלאי מזומנים וכח כמעט בלתי מוגבל, החל קדירוב בבניית פרויקטים אדירי ממדים ותוך שש שנים בנה מחדש את עיר הבירה גרוזני מאפס. העיר שחרבה לחלוטין בהפצצות הצבא הרוסי הפכה לעיר מודרנית מפוארת בסגנון האמירויות במפרץ הפרסי.

 לא לחינם קיבל קדירוב את התואר שהיה שמור עד עתה ל'הורדוס' והוא נקרא בצ'צ'ניה - "הבנאי הגדול".

במרכז העיר הכל חדש ובוהק. הכל. לא רק הבניינים האלגנטיים מהמאה ה-19 ששוחזרו ושופצו, אלא גם המדרכות, הכבישים, המדשאות הירוקות והממטרות האוטומטיות, העצים הקטנים שניטעו על איי התנועה, השלטים, הרמזורים.

 רחוק יותר, בקצה השדרה, מול פסל הארד של קדירוב האב שנחנך באחרונה בטקס מרהיב, ניצב המסגד הפרעוני הגדול של גרוזני, העתק של המסגד הכחול באיסטנבול, בנוי כולו שיש ומעוטר בציורים שיצר צבא של אמנים טורקים. במרחק זוהרות הנורות הזהובות של הקתדרלה האורתודוקסית, ששופצה בהוראת רמזאן וברוח הגלובליזם.

 

 (צילום: כיכר השבת ו-shutterstock )
המסגד: שחזור מדוייק של המסגד הכחול בטורקיה (צילום: כיכר השבת  )
הגדלה

כעת יוזמתו הבאה  לשחזר את בית הכנסת העתיק של גרוזני. אחד משלושה בתי כנסת שחרבו בימי הקרבות הקשים. נראה שגם הצ'צ'נים מבינים שהמודל להצלחה, הוא מעורבות יהודית. 

 אין ספק שכמה מחברי הכנסת הישראלים היו שמחים ליישם את שיטת קדירוב לחיסול הטרור. אך גם אם יש מאבק על הדרך, על התוצאה אין חולק. קדירוב הוציא את צ'צ'ניה ממקום של עוני, מלחמות וטרור והביא אותה להיות אחת המדינות המתקדמות באזור הקווקז.

הנשיא רמזאן קדירוב במשחק הידידות בין בית"ר ירושלים לטרק גרוזני
הנשיא רמזאן קדירוב במשחק הידידות בין בית"ר ירושלים לטרק גרוזני
אדם, מספר שניים בממשל הצ'צ'ני עם טלמן איסמאילוב
אדם, מספר שניים בממשל הצ'צ'ני עם טלמן איסמאילוב
הרב נפתלייב והרב לוין עם מפכ"ל המשטרה
הרב נפתלייב והרב לוין עם מפכ"ל המשטרה