אאא

התעללות. זה מה שעובר על רבני השכונות בירושלים, בדרך לקבלת שכרם והמגיע להם על פי חוק, מידיה של המועצה הדתית בעיר.

ראשית הסיפור הינו ב'הסכם הקיבוצי' לעובדי המדינה. על פי ההסכם, קיבלו כל עובדי המשק והמועצה הדתית בתחילת החודש האחרון, מענק חד פעמי בסך של 36% משכרם. כולם אמרנו? מלבד רבני השכונות.

אבל זה לא הכל. גם לפני כחצי שנה, קיבל המשק כולו מענק חד פעמי בגובה 16.5%, גם אותו קבלו כלל העובדים. שוב, מלבד הרבנים.

כלומר, אם אתם פקידים, רשמי נישואין, משגילי כשרות, עובדי מנגנון, בלנים וכו', אתם זכאים להטבה. אם אתם רבנים, לצערנו - כנראה שלא.

הסיפור הזה מסתבר, אינו חדש. כבר לפני כ-10 שנים, קבע הממונה על השכר באוצר יובל רכלבסקי, כי מגיעה לרבנים תוספת בגין שחיקת שכרם. הקביעה הנ"ל אמנם נכתבה והועברה על ידי רכלבסקי למנכ"ל משרד הדתות דאז משה שמעוני, גם היא נכתבה, אך לא בוצעה.

יו"ר וועד רבני השכונות בירושלים, הרב דוד שפירא שפנה לשר הדתות יעקב מרגי בעניין, נענה בתשובת השר כי "התברר לי כי הטעות נפתרה, וכי שני המענקים הועברו לחשבונות הרבנים".

אלא שמכתב השר לחוד ומציאות לחוד. השר אמנם גורס במכתב רשמי כי הכספים הועברו, אלא שלמנהלי הבנקים של הרבנים, לא ידוע על העניין דבר, וד"ל. מכתב ההבהרה ששלח הרב שפירא לשר, בצירוף מחאה על עצם היחס המזלזל לרבנים בלשכת השר, לא זכה עד כה לתגןבה.

הנימוק הראשוני מאחורי אי הכללתם של הרבנים במסגרת המענקים הללו, היה בשל טעות בהגדרת שכרם. מה שבתחילה הוציא אותם מכלל מקבלי השכר. בעקבות הבהרה שהוציאה ההסתדרות ובה נאמר כי "שכרם של הרבנים מוצמד לשכר עובדי המח"ר (מדעי חברה ורוח)" הכירו בכך הגופים הרלוונטיים, אך שוב, הסכמות לחוד, ומציאות בחשבון הבנק לחוד.

אבל מה לרבני השכונות בירושלים להלין, אם את עצם המשכורת הבסיסית הם בדרך כלך מקבלים (לבד מהחודש האחרון המעוכב, כשעדיין לא ידוע האם בכלל תהיה משכורת לפני החג...), בשעה שבמועצות דתיות רבות אחרות, לא ראו העובדים שכר מזה עידן ועידנים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך למשל עובדי המועצה הדתית בעמנואל לא שזפו בעיניהם משכורת מזה שמונה חודשים. גם עמיתיהם ביבנאל, מנחמיה ובמקומות נוספים, יכולים רק לחלום על היום בו הויכוח יהיה על התוספות.

מי שעומד לימין הרבנים והעובדים הללו, הוא שלמה שטרן יו"ר חטיבת עובדי חינוך ודת בהסתדרות. הוא מצידו מגבה את העובדים והרבנים, מבהיר את הדרוש ביאור ומונע את ההתחכמויות בפרשנות ההסכמים. במידת הצורך הוא גם דואג לעתירות לבתי הדין לעבודה. אבל גם הוא מבין שהבעיה הבסיסית הינה מצוקת התקציב של המועצות, וממנה מסתעפים כל התירוצים האחרים.

אז אם בכל זאת בחרתם במקצוע הרבנות, היכונו להתעללות. מה שסביר להניח שלא יהיה מנת חלקכם, אם אתם למשל עובדי נמלים. עם שכרו של עובד הנמל אף אחד לא יעז להתחכם.

מה שמעלה את הרעיון, אולי באמת הפתרון היחיד למצב הינו, הפיכת המועצות הדתיות למחלקה בתוך אחד הנמלים בארץ, או לחלופין בתוך חברת החשמל. ובא לציון גואל. (ולנו רק נותר להשתעשע ברעיון, אילו שכרו של יו"ר מועצה דתית היה אסטרונומי כמו מנופאי בנמל, אילו קרבות היו מתחוללים אז בין פעילי ש"ס, בדרך לתפקיד יו"ר המועצה הדתית).