אאא

אותות של יגון עמוק ניכרו על פניהם של הגרי"ט וייס, גאב"ד העדה החרדית, ושל יתר חברי הביד"צ, שעה שעשו את דרכם חזרה מ´חלקת תולדות אהרן´ במעלה הר הזיתים. זה עתה תמה הלווייתו של אחד מבכירי חברי בית הדין. חלל הקבר כוסה בעפר לפי כל דקדוקי מנהג ירושלים, אולם בבד"צ עצמו, נפער חלל עמוק.

ב'חדשות משפחה' מסוף-השבוע, דיווח העיתונאי אריה ארליך, כי העדה החרדית נכנסת להיערכות מחודשת, בעקבות פטירתו של הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל: המערכות השונות העדה החרדית בנויות כמנגנון, כאשר כמעט כל אחד מבין סגל חברי הביד"צ מופקד על מערכת כלשהי. היה ברור לכול, שעוד בטרם ייפתח הליך מינוי ממלא-מקום בבית הדין, תזדרז הנהלת העדה החרדית למנות רבנים שתופקד עליהם אחריות על שתי המערכות שהגר"מ זצ"ל עמד בראשם ושימש בהם כרב-פוסק אשר על פיו יישק דבר: ´ועד השחיטה´, וועד הפיקוח על המקוואות.

על-פי הדיווח של ארליך, סדרה של התייעצויות שקיימו חברי ´הועד הפועל´ של הביד"צ מול הגאב"ד הגרי"ט וייס ושאר חברי הביד"צ, הולידה את שני המינויים הבאים: הגאון רבי שלמה יהודה הירש, מו"צ חסידי סאטמר בירושלים, יעמוד בראש מערכת השחיטה ויהיה הרב הפוסק מטעמה, ואילו הגאון רבי יעקב מנדל יורוביץ, המכהן בעצמו כחבר הביד"צ, יפקח מעתה על המקוואות. בימים הבודדים שחלפו מאז נתמנה לתפקידו, כבר הספיק הגרי"מ יורוביץ לפקח על שיפוץ מקווה בשכונת קריית-צאנז בירושלים.

תגבור משמעותי

מעט רקע: העדה החרדית בנויה כממשל של ממש: גאב"ד העדה החרדית, משמש כסמכות-על. מתחתיו עומדים הראב"ד ועוד כששה חברי בית-דין.

גאב"ד העדה החרדית כיום הוא הגרי"ט וייס, שנכנס לתפקידו בחודש ניסן תשס"ג, בעקבות פטירתו של הגאב"ד הקודם, הגאון רבי ישראל משה דושינסקי זצ"ל. אחריו ברשימה הוא הגאון רבי משה שטרנבוך, המכהן בתפקיד הראב"ד, מאז פטירת הראב"ד הקודם, הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל. הגר"מ שטרנבוך נכנס לשורות העדה החרדית בשנת תשמ"ט, לאחר פטירתו של בעל ´מנחת יצחק´, הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל. יחד עם הגר"מ שטרנבוך מונה הגאון רבי יעקב בלוי לחבר הביד"צ, לא לפני שהוא התנה את הצטרפותו בכך ששמו לא יתנוסס על המודעות הרשמיות המתפרסמות על-ידי העדה החרדית, מלבד המודעות האוסרות את ההשתתפות בבחירות.

הגאון רבי יעקב בלוי שליט"א. צילום: עזרא לנדאו, כיכר השבת

בחודש תשרי תשנ"ז צורפו הגר"מ הלברשטאם והגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל כחברי הביד"צ, לאחר שנים ארוכות שבהן כיהנו כמורי-צדק מטעם העדה החרדית והמונים שיחרו לפתחיהם. התמנותם לתפקידי מו"צ נעשתה במקביל, ואף כניסתם לתפקיד חבר הביד"צ הייתה חופפת. "תקופות כהונותיהם של הגר"מ הלברשטאם ושל הגר"מ ברנדסדורפר כדיינים, היו מהקצרות ביותר שידעה העדה החרדית, אבל החותם שהטביעו שניהם היה עמוק מאוד. שניהם תרמו תרומה נצחית לחיבור של הציבור הרחב לעדה החרדית. הם הביאו נכסים ציבוריים שלא יסולאו בפז", אומר ל´משפחה´ הרב שמואל חיים פפנהיים, איש העדה החרדית ודוברה הבלתי מוכתר.

שני הרבנים הנערצים באראלי-קודש, הספיקו לכהן לצידם של הגרי"מ דושינסקי, של הגרי"י פישר, של הגרא"ד הורביץ ושל הגר"ב רבינוביץ זצ"ל, שנפטרו במהלך השנים האחרונות.

זמן קצר לאחר מינויים של הגר"מ הלברשטאם ושל הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל, נכנס הגאון רבי אברהם יצחק אולמן, שכוחו רב לו בענייני חושן-משפט, לכהונת חבר הביד"צ.

חמישה ימים בשבוע מתכנס בית הדין של העדה החרדית במקום מושבו בבנייני זופניק בירושלים, בהרכבים שונים. דיני-תורה סבוכים מובאים בפניו, החל מהשעה 4.00 אחר הצהריים, אז מתכנסים חבריו ופותחים את דיוניו, כמובא בהלכה. רק כאשר חברי הביד"צ נדרשים לערוך גט, מתכנס בית הדין בשעה 11 בבוקר.

הגאב"ד עצמו אינו נוהג לשבת בבית הדין, ותפקידו נחשב ייצוגי בעיקר. הוא מגיע לישיבת הבד"צ מדי ראש-חודש, אז לא מקיים הבד"צ דיני-תורה. באותה ישיבה חודשית מלבן הגאב"ד עם חברי הבד"צ שורה של נושאים ושאלות שעלו על שולחן הבד"צ לאורך החודש. ישיבה נוספת שלא מן המניין שלכבודה עולה הגאב"ד ל´זופניק´, היא הישיבה שבמהלכה נערכת מכירת החמץ בערבו של חג הפסח.

עומס התיקים שבהם טיפל בית הדין, כמו גם ההידלדלות המתמשכת במספר חבריו, שנפטרו במהלך השנים האחרונות, יצר קושי גדול בביד"צ. עד כדי כך הגיעו הדברים, שהיו ימים שבהם ישבו שני דיינים בלבד, ובכדי להכריע בדין נקראו רבנים חיצוניים בכדי להשלים את ההרכב. אגב, גם כיום ישנם דיינים משלימים, כמו הגאון רבי גבריאל נויפלד, מרבני ועד הכשרות, המשלים את ההרכב כאשר הוא מתכנס, מדי יום חמישי בשבוע, בעיר בית-שמש. רבנים נוספים מצטרפים מדי פעם באופן זמני להרכבי הביד"צ, בעיקר כאשר נדרשת עריכת גט. כאשר הגאונים רבי אהרן דוד דונר מלונדון ורבי לייבל וייס, נכדו הבכור של ה´מנחת יצחק´, שוהים בארץ, נוהג הביד"צ להזמינם להשתתף במושבי בית הדין.

במהלך שנת תשס"ו זכה בית הדין של העדה החרדית לתגבור משמעותי, כאשר שני דיינים נוספים צורפו אליו: האחד הוא הגאון רבי יעקב מנדל יורביץ, חסיד תולדות-אהרן וחתנו של הרב שלמה פפנהיים, מראשי הנהלת העדה החרדית. הגרי"מ יורביץ היה תלמידו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצ"ל כאשר למד בישיבתו, ואת עקרונות הפסיקה רכש אצל הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל.

לצידו מונה לבד"צ הגאון רבי יהושע רוזנברגר, בנו של אב"ד גמזו וחתנו של האדמו"ר מספינקא-ירושלים, שהיה תלמידו של הגאב"ד הגאון רבי משה אריה פריינד זצ"ל. הגר"י רוזנברגר הוא מחותנו של האדמו"ר רבי זלמן-לייב מסאטמר, אולם הוא מקובל על שני הזרמים בסאטמר.

לפני זמן קצר התווסף דיין נוסף בבית-הדין: הגאון רבי נפתלי הירצקא פרנקל, שהיה אב"ד חוג חת"ס בירושלים, ורכש את תלמודו בישיבת דושינסקי בירושלים, כתלמידו של הגאון רבי יששכר-דב גולדשטיין זצ"ל.


הגאב"ד רבי טוביה וויס שליט"א. צילום: עזרא לנדאו, כיכר השבת

מועמדים מהארץ ומחו"ל

לצד הכהונה כחבר בית-הדין, מופקד כל אחד מחברי ביד"צ העדה החרדית על מערכות מסוימת, שאת דרכה הוא מתווה ואת שאלותיה הוא מכריע: הגאון רבי יעקב בלוי הוא הרב הפוסק בשלושה מהוועדים: ועד הכשרות, ועד העירובין וועד השמיטה. כאשר הגר"נ פרנקל נכנס לתפקידו, הוא קיבל לידיו את תחום פיקוח הסת"ם. כאמור, את תפקידיו של הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל, שהיה רבם של ועדי השחיטה והמקוואות, ימלאו מעתה הגרי"מ יורוביץ במקוואות והגרש"י הירש, מורה-דרכם של חסידי מוהרי"י מסאטמר בירושלים שהיה יד-ימינו של הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל במערכת השחיטה, יהיה מעתה רבו של ועד השחיטה.

כעת, כאשר מקומו של הגר"מ ברנדסדורפר בבית-הדין נפקד, עולה שוב הצורך למנות מחליף. חברי ´הועד הפועל´ של העדה החרדית, התכנסו כבר לישיבה שבה נידונו האפשרויות השונות. שמות רבים ונערצים עלו וירדו. לפני כמה חודשים, עוד בחייו של הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל, עלה שמו של הגאון רבי משה זאב זורגר מסאטמר כמועמד אפשרי להצטרפות לבד"צ - בעיקר בכדי להשלים את ההרכב בבית-שמש. אך הוא עצמו סירב להצעה מסיבות שונות.

אנשי ועד השחיטה מעוניינים מאוד שפטרונם ההלכתי החדש, הגאון רבי שלמה יהודה הירש, יהיה זה שייכנס עכשיו כחבר הבד"צ, מה שיקל מאוד על עבודת מערכת השחיטה של הבד"צ. מצד שני, גורמים בחסידות סאטמר לא נואשו מהאפשרות לצרף את הגרמ"ז זורגר, והם מנסים להשפיע עליו כי ייאות לקחת עליו את המינוי, במיוחד כעת, לנוכח החלל שנוצר עם פטירתו של הגר"מ ברנדסדורפר.

ישנם שמות נוספים של רבנים המוזכרים כמועמדים להתמנות כחברי הבד"צ. כך למשל יש בעדה החרדית מי שמציע את מועמדותו של הגאון רבי זאב פלדמן, רבה של קהילת ´עץ חיים´ בלונדון, אשר חלק מנכדיו מתגוררים בארץ. מעבר לגדלותו התורנית - השקפתו הקנאית תואמת את גישת העדה החרדית.

מתאבלים על הגר"מ ברנסדורפר זצ"ל. צילום: עזרא לנדאו, כיכר השבת

אחד המועמדים הרציניים, ששמו עלה כבר לפני זמן רב אך מינויו טרם יצא אל הפועל - הוא הגאון רבי חיים וואזנר, אף הוא רב בלונדון, בנו של פוסק הדור, בעל ´שבט הלוי´, מרן הגר"ש וואזנר שליט"א. לפני מספר חודשים הביע הגר"ח וואזנר את רצונו לעלות לארץ, מה שמגביר את האפשרות כי מינויו ייצא אל הפועל בתקופה הקרובה. יצויין, כי לפני שנים רבות קיבל אביו, מרן הגר"ש וואזנר שליט"א, הצעה לכהן כגאב"ד העדה החרדית, אולם הוא סירב להצעה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מועמד רציני נוסף הוא הגאון רבי לייבל וייס, נכדו הבכור של גאב"ד העדה החרדית, ה´מנחת יצחק´. כנכדו של אחד הנערצים שבגאב"דים לדורותיהם, שמו עלה לפני זמן רב, כמועמד טבעי ומתבקש. אך בפועל, המינוי טרם מומש.

קולות אחרים בעדה החרדית קוראים תיגר על שיטת הייבוא של דיינים מחו"ל, ומצדדים במינויים של תלמידי-חכמים ומורי-הוראה מירושלים. כך עולה שמו של הגאון רבי אשר פריימן, מו"צ ידוע בירושלים, וכן של בניו של הראב"ד הגרי"י פישר זצ"ל הגאונים רבי יהודה פישר, מומחה בהלכות ´חושן משפט´ ורבי אהרן פישר, ממלא-מקומו של אביו ברבנות שכונת ´זכרון משה´ בירושלים.

מתקשים להיפרד

הליך מינויים של חברי הבד"צ בעדה החרדית הינו מורכב ומסובך. קודמת לכך שורה של חקירות ודרישות, ונדרשת לכך עמידה בתנאים רבים. אחד-עשר חברי קבינט ´הוועד הפועל´ הם הסמכות העליונה המחליטים בעניין. מדי יום שישי הם מתאספים בביתו של הגאב"ד ומקבלים יחדיו את החלטותיה של העדה החרדית. ועדת הכ"ג, המונה כיום שלושים ואחד חברים, היא הסמכות העומדת תחת הוועד הפועל, גוף ישן ורדום שלא התכנס מזה חמישים שנה והוא ועד שבו היו חברים בעבר שבעים אנשים. בעבר היה הגוף הזה נוטל חלק בקבלת החלטות חשובות, אולם כאמור, כיום הוא אינו פעיל, וחלק גדול מקרב חבריו אינם בחיים עוד.

כיום עומדת העדה החרדית בצומת-דרכים, כאשר מקרב חבריה יש שמושכים לאפיקים קנאיים יותר, ויש הדוגלים בדרך ההתמתנות. פטירתו של הגר"מ ברנדסדורפר תחתום ככל הנראה פרק בדברי-ימיה של העדה החרדית ותפתח פרק חדש. בעדה החרדית מתקשים להיפרד מהגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל, שלמרות קנאותו הבלתי-מתפשרת, הוא הביא קהלים נרחבים שהתחברו בצורות שונות לעדה החרדית. בכדי לבנות מקוואות, הרחיק הגר"מ זצ"ל נדוד אף להתנחלויות וליישובים שדרך העדה החרדית רחוקה מהם כרחוק מזרח ממערב. גם לאחר שימונו חברי ביד"צ חדשים, דמותו וזכרו הנערצים של הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל ימשיכו לאפוף את כותלי בית הדין בבנייני זופניק בירושלים.