אאא

העדויות של החשודים ברצח הנער הערבי מוחמד אבו חדיר משועפט נחשפות. מהעדויות עולה כי החשודים ברצח רצו בתחילה רק להכות את הנער הערבי או לגרום נזק לרכוש של ערבי, אך בהמשך תכננו יוסף בן-דוד ושני נערים נוספים לרצוח ערבי, כנקמה על חטיפת ורצח שלושת הנערים בגוש עציון.

בעדותו במשטרה שחזר בן-דוד - שהואשם כמתכנן הרצח, את אירועי ליל הרצח שזעזע את המדינה והבעיר את מזרח ירושלים.

כזכור, אבו חדיר נחטף בתחילת חודש יולי על-ידי יוסף חיים בן-דוד, בן 29 מהתנחלות אדם באזור ירושלים, ושני נערים נוספים. על פי כתב האישום, הבחינו השלושה בנער, כאשר שניים מהם ירדו מהמכונית ופנו אליו כדי לוודא שהוא ערבי. אבו חדיר חשד בהם, התקשר לדודו וניסה להתרחק, אך הנאשמים הכו אותו והכניסו אותו למכונית.

על פי העדויות, שנחשפו ב-ynet, בן-דוד תיאר בעדותו כיצד ב-30 ביוני, היום שבו אותרו גופותיהם של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח סיים לעבוד בחנות האופטיקה הירושלמית שבבעלותו, נסע לביתו שבאדם, אכל יחד עם רעייתו ולאחר מכן אסף לרכבו את אחד הנערים, שבהמשך ייקח חלק ברצח, לפי האישום נגדו.

במהלך הנסיעה, ברכב ההונדה של אביו של בן-דוד, החלו השניים לשוחח על אודות שלושת הנערים שנחטפו בגוש עציון ונרצחו על-ידי מחבלים. "החלטנו שצריך לנקום בהם על מה שהם עשו. שנינו אמרנו 'בוא ננקום, אמרתי שאני חם עליהם וגם הוא אמר שהוא חם עליהם ושכל המדינה שותקת ומתפלאת למה הם עשו להם את זה, במה הם אשמים?", אמר בן דוד בחקירתו.

לפי עדותו של בן-דוד, התקבלה ההחלטה לנסוע לכיוון שועפט ובית חנינה, כדי "להתעלל במישהו ערבי או לגרום נזק לרכוש או שמישהו יקבל מכות, לא היה משהו מוגדר...". השניים הסתובבו בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים, אך כיוון שנתקלו בכל פעם בכמה ערבים יחד - הם נמנעו מלהתעמת איתם. "חיפשנו גבר ערבי בודד שנסדר לו את העניינים על מנת שיחטוף מכות", סיפר הנאשם ברצח.

לבסוף הבחינו השניים באישה עם עגלה ושני ילדים קטנים באזור הגבעה הצרפתית. הנער שהיה עם בן-דוד ירד מהרכב ותקף את ילדיה ובהמשך גם אותה. "אמרנו שילדים היא כבר לא תביא לעולם, אז החלטנו לתת לה מכות. היא הייתה עם רעלה... הוא תפס את הילד בחניקה... ובילד השני בעט כדי שילך מהמקום... ראיתי שהוא נותן לה אגרוף באף... היא עפה לרצפה ואז היא צרחה", תיאר בן-דוד.

השניים נמלטו מהמקום, כאשר הנער חזר לישיבה שבה הוא לומד ובן-דוד חזר לביתו. למחרת קבעו יחד עם קטין נוסף כי ייפגשו בביתו של בן-דוד באדם "לנגן בגיטרות". בן-דוד תיאר בחקירתו את השתלשלות אירועי רצח אבו חדיר: "אמרנו שננקום בערבים ונלך לשרוף להם מישהו, למעשה לפני כן ידעתי שאני הולך לשרוף ולקחתי שלושה בקבוקים ריקים מהבית, מצאנו עוד שניים ונסענו לתחנת הדלק של חיזמה, שם מילאתי חמישה בקבוקים של ליטר וחצי של קולה בדלק".

לדבריו, "היינו חמים וכועסים וקבענו שנשרוף לערבים משהו... אמרנו הם לקחו לנו שלושה - בוא ניקח להם אחד. לתת לו מכות רצח ולהעיף אותו".

בן-דוד מתאר כי ניסיון של מוכר ערבי להחזיר להם עודף חסר גרם להם לסגת מעט מכוונתם המקורית: "אז החלטנו שאנחנו חוטפים מישהו לא על מנת להרוג, אלא לתת לו מכות...".

 (צילום: פלאש 90)
מוחמד אבו חדיר

השלושה המשיכו בחיפושים, כשלפתע הבחינו במוחמד אבו חדיר. בתחילה הוא נעלם להם משדה הראייה, אך רגע לפני שוויתרו - לדברי בן-דוד - הבחינו בו שוב יושב לבדו. בן-דוד עצר מיד את הרכב ושני הנערים שהיו עמו ירדו לרחוב. "אמרתי להם, זה אפשר להתגבר עליו, תצאו מהרכב מהר". השניים שאלו את אבו חדיר לגבי כיווני נסיעה, "הוא לא כל-כך ענה, ולא דיבר עברית, אמר ישר וימינה".

באותו זמן הבחינו הנערים כי אבו חדיר חושד, נעמד ומנסה לחייג בטלפון הנייד. "באותו רגע ראיתי שא' נותן לבחור סטירה וי' תפס אותו בפה שלא יצרח. א' נכנס לרכב ראשון כשהוא תופס את הבחור בידיים, וי' סתם לו את הפה והכניס אותו בכוח לרכב, הבחור ניסה להשתולל ומתח את הרגל, שלא נוכל לסגור את הדלת".

על מנת להכניס את אבו חדיר לרכב הוריד י' את ידו מפיו וזה הצליח לזעוק את מילותיו האחרונות, "אללה אכבר", תיאר בן-דוד. אבו חדיר הוכנס כולו לרכב, ובן-דוד נעל אותו. במקביל הגיע למקום רכב שנהגו צעק לעבר החבורה "הלו, הלו". הם נסעו מהמקום. "באותו רגע לא האמנתי שזה קורה באמת, בשלב הזה י' חנק את הבחור בגרונו, ואני צעקתי לו 'תגמור אותו, תגמור אותו. שיהרוג אותו'", העיד.

"הבחור החל לחרחר ובשלב מסוים הפסיק להיאבק ולא דיבר... האווירה ברכב הייתה של פחד כאילו זה אמיתי, זה לא אנחנו בין דיבורים למעשים, לא האמנתי שזה קורה". בהמשך החליט בן-דוד לנסוע ליער ירושלים "על מנת להיפטר ממנו, אמרתי לי' שיגמור אותו כי אלה יש להם שבע נשמות, שלא יקום".

בהמשך עצר בן-דוד את הרכב בצד הדרך והחשיך את האורות כשהוא מוציא את אבו חדיר מהרכב. "נגעתי ברגל של הבחור והיא הייתה קרה, בשלב הזה העיניים שלו היו פתוחות והוא לא היה בהכרה... לא ראיתי את פניו של הבחור, הייתי עצבני ומתוסכל, משכתי את הבחור מהקפוצ'ון שלו והוא נשמט לרצפה. רעדתי מזה שהוא יקום עליי, אמרתי 'איפה הלום, איפה הלום', אני לא זוכר אם מישהו נתן לי או לקחתי לבד... ואז נתתי לבחור מכות בראש עם הלום תוך כדי זה שאני אומר 'זה בשביל משפחת פוגל וזה בשביל שלהבת פס, התחיל להיות נקודה של דם".

לאחר שהכה את אבו חדיר חסר ההכרה בראשו, הורה לאחד הקטינים להביא את הדלק, הקטין השני העדיף להישאר ברכב ולא לקחת חלק במעשה. "הוא התחיל לשפוך את הדלק על הראש של הבחור ואז נתן לי את הבקבוק ואני המשכתי לשפוך דלק לבחור על הרגליים שלו. בסך הכול שפכנו את כל הבקבוק".

 (צילום: פלאש 90)
הלוויית מוחמד אבו חדיר (צילום: פלאש 90)

בטרם שרף את אבו חדיר, שעל פי הדו"ח הפתלוגי היה עדיין בחיים עד שנשרף למוות, בעט בו בן-דוד, לעדותו. "נתתי שלוש בעיטות לבחור ברגליים, ואמרתי תוך שאני בועט 'זה בשביל אייל, זה בשביל נפתלי וזה בשביל גיל-עד". כך המשיך בן-דוד לתאר: "הוצאתי מצית, הדלקתי את הבחור".

למרות זאת, בעדות אחרת הודה בן דוד כי "תכננו לפגוע בנפש, זאת אומרת להרוג... לענות אותו ולהרוג אותו". כשנשאל מה הכוונה ב"לענות", השיב: "שהקורבן יידע שהוא הולך למות כקורבן על יהודים שנרצחו".

השלושה נכנסו לרכב וחששו שהוא נשרף מכיוון שאבו חדיר היה צמוד אליו. בן-דוד הוסיף וציין: "המניע לא היה חס וחלילה לשרוף... שמענו רעש ופחדנו שהוא קם - אז החלטנו להרוג, להיפטר ממנו... כשאני אומר שאנחנו לא מסוגלים לראות דם, הכוונה שאנחנו לא אכזרים כמו בני ישמעאל".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בהמשך השלושה השמידו את הראיות, כלי הרצח, נעליו של אבו חדיר ועוד. הם שטפו ידיים בממטרות, עישנו והחליפו בגדים כדי להעלים את ריח הדלק. "הייתה מתיחות רבה ולא יכולנו לדבר כי המעשים שעשינו זה לא כמו הדיבורים, אנחנו יהודים, יש לנו לב", אמר.

בהמשך שוחחו השלושה על כמה היה קל לתפוס את אבו חדיר. "וכל אחד שפך את הלב והתחרטנו למה עשינו את זה, "אמרתי להם, הייתה מטרה אבל זה לא בשבילנו, טעינו, אנחנו יהודים רחמנים אנחנו בני אדם".

 (צילום: פלאש 90)
זירת הרצח בירושלים (צילום: פלאש 90)

בהמשך נסעו השלושה לביתו של בן-דוד באדם. בדרך לשם עיכבו אותם שוטרים במחסום חיזמה. "דפק לי הלב", אמר. הם פתחו את תא המטען של הרכב, ביקשו מהם תעודות מזהות והעירו לבן-דוד על כך שנסע ללא אורות. כשהגיעו לאדם, ניגנו בגיטרות והלכו לישון.

כשנשאל אם הוא מעוניין להוסיף משהו מעבר לשאלות החוקר, השיב בן-דוד: "אני מביע חרטה מעומק לבי על אותם נערים שנחטפו ונרצחו ועל שלהבת פס ועל משפחת פוגל, וגם אני מביע את צערי ומתחרט על מה שעשיתי לנער אבו חדיר... ואני מצטער בפני משפחת הנער, ואני מקווה שהקדוש ברוך הוא יסלח לי".