אאא

בשעה 2:00 לפנות בוקר של יום שני הכריז צבא תאילנד על השלטת משטר צבאי במדינה, לאחר שישה חודשים של חוסר ודאות פוליטי.

הנוכחות הצבאית העיקרית נמצאת על יד המפגינים כנגד הממשל ברחוב ה"קוואסן" בו שוכן בית חב"ד בבנגקוק, וישראלים רבים עוברים בו מידי יום. הבוקר (שלישי) נחסמו כבישים רבים והצבא ביצע בדיקות ביטחוניות ברכבים. 

עם זאת, בקהילה היהודית לא מתרגשים מהמצב החדש. לדברי הרב דוד חדד, מנהל בית ספר חב"ד בבנגקוק, באזורים מסוימים הילדים רואים יותר חיילים ורכבי צבא, אך באופן כללי הם אינם מודעים למתרחש ואין סיבה לגרום להם ללחץ מיותר.

בראיון למספר כלי תקשורת אמר הרב נחמיה וילהלם, מנהל בית חב"ד בעיר, כי עיקר הדאגה מגיעה מצד מטיילים ישראלים והוריהם, אך לדבריו, אין ממה לחשוש.

הפגנות שקטות בתאילנד, בתקופה האחרונה (צילום: כיכר השבת)

משפטן ישראלי המתגורר בבנגקוק אמר בשיחה ל"כיכר השבת" כי "אי השקט במדינה החל לאחר הפיכה צבאית בשנת 2006, בה ראש הממשלה, טקסין צ'ינוואט, הואשם בשחיתות שלטונית והודח מכיסאו. נגזרו עליו אמנם שתי שנות מאסר, אולם הוא הצליח לברוח לדובאי לפני שניתן פסק הדין הסופי.

מאז, החלו לפעול קבוצות מפגינים נגד טקסין, ואלו כונו בשם "החולצות הצהובות". טקסין היה ראש ממשלה מאוד פופולרי במדינה גם לאחר שברח. לאחר מכן נערכו במדינה בחירות, בהן נבחר קרוב משפחתו של טקסין.

בטקסין תומכים אנשי "החולצות האדומות", הפועלים באלימות נגד הדמוקרטים. לפני כשנתיים התבצרו אנשי טקסין בבנגקוק והשתלטו על רוב מרכזי הסחר. התערבות הצבא בניסיון לעשות סדר ברחובות, גררה הרג של 200 בני אדם לפחות.

בבחירות שהתקיימו בשלישית מאז ההפיכה, זכתה שוב מפלגתו של טקסין, כשבראשה עמדה אחותו, יינגלק צ'ינאווט, האישה הראשונה בתאילנד המכהנת בתפקיד.

האופוזיציה טוענת כי יינגלק היא בסך הכל "בובה" של טקסין, אשר בעצם מושך בחוטים ממקום מושבו שמחוץ למדינה. בנוסף נטען נגד מפלגת השלטון כי בכל פעם שיש בחירות, הם קונים קולות בעיקר מבני המעמד הנמוך והחקלאים בצפון-מזרח תאילנד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

המפגינים נמצאים כבר שישה חודשים ברחובות, ולפני כשבועיים האשים בית המשפט את הממשלה בפרשת שחיתות וקבע כי על ראש הממשלה ועל תשעה מהשרים להתפטר. מאז, השלטון מוחזק בידיים בלתי יציבות, כאשר טרם ברור מתי ייערכו בחירות נוספות במדינה.

בפברואר האחרון החרימו המפגינים את הבחירות שהיו אמורות להיערך. קלפיות רבות נותרו סגורות, מה שגרם לכך שוועדת הבחירות הכריזה עליהן כבלתי חוקיות, לאחר שלא הושג רוב מינימלי.

הצבא נמנע מלצאת בהצהרה ברורה נגד הממשלה ותולה את המשטר הצבאי בהתמודדות נגד האיום הביטחוני על חיי התושבים. לפי החוקה, הצבא כפוף לממשלה, אך מהווה כוח מאד חזק שנוטל על עצמו את תפקיד "האח הגדול".

הצבא אמנם מתנער מכל אמירה היכולה להתפרש כפעולה של הפיכה צבאית נגד הממשלה, אולם בראיון לכלי תקשורת מקומי נשאל הרמטכ"ל האם הוא עדיין סר למרות הממשלה. בתשובה הגיב הרמטכ"ל: "איזה ממשלה? אתם רואים פה שר? אני לא רואה פה אף אחד".